ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
שני קאמבקים 

שני קאמבקים

 
 

אפל הממה את כולנו בשבוע שעבר עם איימק חדש (כולל מעצב אחד שבטוח שהעתיקו ממנו את העיצוב) ונתנה תקווה לעולם נטול מונופול מיקרוסופט; ונאפסטר חזרה בגירסה החוקית והלא רלוונטית שלה, ואנחנו שואלים: למי אכפת?

 
 
 
 
 
 
 
 
 

איי, מאק!

נכון שאתם רוצים כזה? האיימק החדש
 נכון שאתם רוצים כזה? האיימק החדש   
העולם עצר את נשימתו. החייזרים החיים בעולם נטול חלונות, אלה שהביאו לנו את המקינטוש ואחר כך את ה-Imac ואת ה-OSX ואת ה-Ipod, שוב נחתו על כדור הארץ, כשהפעם באמתחתם הדור הבא של האיימקים. אף פעם לא ראינו מחשב יפה כל כך, מעוצב כל כך, אנושי כל כך. תם העידן בו המחשב האישי היה גולם קופסאתי אפרפר הקבור בין ניירת, דיסקים, כתמי קפה ובדלי סיגריות. עכשיו הוא דיזיינר-אייטם שהופך כל חדר לסט של סרט מדע בדיוני.

"זה הדבר הכי טוב שעשינו אי-פעם", הכריז סטיב ג`ובס, מנכ"ל אפל, בתערוכת מאק-וורלד שננעלה השבוע, תוך שימוש באנדר-סטייטמנט האופייני לו. "רצינו שזה יהיה מושלם בשבילכם, ואני חושב שממש התקרבנו".

והוא לא היחיד שחושב כך. ממעמקי בלגיה צץ לו לפתע באינטרנט וינסנט ז`ונז`אן, מעצב גרפי צעיר שחושב בדיוק אותו דבר, בעיקר כי הוא עצמו הגה את הרעיון לפני חצי שנה. כמו הרבה פריקים של אפל, גם הוא השתעשע בעיצוב דגם אלטרנטיבי למחשב האהוב עליו ושלח אותו לאתר "אפל קולקשיין", המציג גלריה מרשימה של פנטזיות עיצוביות מאת מעריצים ברחבי העולם. החזון הבלגי, תראו בעצמכם, נושא אכן דימיון מפתיע למוצר הסופי המקסים.

מצד אחד, ידוע בוודאות שעובדי אפל פוקדים את אתר המעריצים הפנאטי הזה באופן שבועי. מצד שני, על הוורסיה החדשה של ה-Imac עבדו באפל שנתיים. מצד שלישי, כבר מזמן היה ידוע של-Imac החדש יהיה מסך שטוח. מצד רביעי, הזרוע המתכווננת והביצה הם ההפתעה האמיתית, ואיכשהו ז`ונז`אן הצליח לחזות אותה. לטענתו, נשלח השירטוט הנבואי שלו גם לאי-מייל של סטיב ג`ובס. פרסום הסיפור שלו ב"וויירד ניוז" הפך את העניין למיני-דרמה.

אבל זה לא ייגמר בבתי המשפט, בניגוד לרוב הסיפורים שאתם קוראים כאן. ז`ונז`אן הוא מאק-פריק ויסתפק בטפיחה ידידותית על השכם מאפל, אולי אפילו ראיון עבודה טנטטיבי. זה לא משנה. סתם פיקנטריה למלא בה שתי פסקאות. מה שחשוב זה שעכשיו, תמורת פחות מאלפיים דולר, אתם יכולים לעבור לעולם אחר. עולם בו מחשב נראה (ועובד) כמו יצירת אמנות. עולם בו ביל גייטס הוא רק הברנש החביב שמייצר לכם מעבדי-תמלילים נחמדים. עולם חדש מופלא.

 

אאוץ', נאפסטר!

המון להקות שלא שמעתם עליהן, אטרקטיבי בטירוף. נאפסטר החדש
 המון להקות שלא שמעתם עליהן, אטרקטיבי בטירוף. נאפסטר החדש   
זוכרים את נאפסטר? כמו כולם, הייתי די בהלם כשאתרי חדשות ההיי-טק דיווחו בחגיגיות שנאפסטר חוזרת. כבר מזמן כתבתי כאן שמתישהו נאפסטר תחזור אלינו במתכונת חוקית, אבל שלאף אחד כבר לא יהיה איכפת. כנראה שטעיתי. עובדה, לכתבי חדשות היי-טק איכפת. לא נורא שזה כאילו שכתבים לענייני רכב יתרגשו מקאמבק של הסוסיתא, או שכתבים פוליטים ידווחו בטון רציני על זה ששמעון פרס מוביל בסקרים. העיקר שיש על מה לכתוב.

הסיבה היחידה ששובה של נאפסטר זכה לסיקור תקשורתי כה נרחב, היא שמאחורי התוכנה החתרנית דאשתקד עומד כעת תאגיד ברטלסמן המולטי-לאומי, המחזיק מספיק עוצמה ואמצעים כדי להבטיח חשיפה כזאת ולייצר גל הדף במדיה כך שאפילו אני, שנשבעתי שלעולם לא אקליד שוב את המילה נאפסטר, נדרש לחזור ולחבוט בנושא. כמו הד מהעבר, כמו זומבי שמסרב למות, נאפסטר פשוט חוזרת וחוזרת.

אבל עכשיו אפשר להבטיח: זאת הפעם האחרונה. "הצלחנו לייצר מערכת P2P מאובטחת, וזאת היתה דרישת חברות התקליטים לצורך קבלת רישיון מהן", אמר השבוע קונראד הילברס, מנכ"ל נאפסטר מטעם ברטלסמן. זה לא לגמרי מדוייק. מה שבנאפסטר הצליחו לייצר זאת מערכת P2P שאף אחד לא רוצה להשתמש בה. בכל מקרה, בגירסת הבטא החדשה יוכלו להשתמש רק 20 אלף איש, שיהנו מגישה ל-110 אלף קבצים בלבד, כולם של להקות אינדי לא-חתומות. אטרקטיזי.
 
לא היית פעם באיזה סטארט אפ או משהו? שון פאנינג, מייסד נאפסטר
 לא היית פעם באיזה סטארט אפ או משהו? שון פאנינג, מייסד נאפסטר   
חברות התקליטים, מצידן, עדיין לא נתנו לנאפסטר רישיון שימוש בקטלוגים שלהן, למרות כל הפילטרים ופורמט ה-.nap שנועד למנוע העתקת mp3ים. נאפסטר היתה אמורה להצטרף לפרוייקט מיוזיקנט הכושל, אך נסוגה ממנו ופועלת כעת לשכנע את הקונגרס שייכפה על חברות התקליטים הגדולות להיכנס עימה למו``מ על מתן רשיונות. וכל הרעש הזה סביב מודל מנויים בתשלום שבמילא אין לו שמץ של סיכוי לעבוד.

למשתמש ה-P2P הממוצע יש נוסטלגיה לתקופת זוהר קצרה בת כמה חודשים, בה היה ניתן למצוא באמצעות האפליקציה כל שיר או טראק ביקום, ולא משנה עד כמה קיצוני באזוטריותו. התקופה הזאת לא תחזור. ובטח שהגירסה החדשה המסורסת והאנוסה של נאפסטר היא לא מה שיחזיר אותה. יום אחד יצא מתוך ההריסות שון פאנינג הקטן והחמוד, שהתחיל את כל הבלאגן וקבור כבר שנתיים בחברה בלי עתיד. ואז נוכל להגיד שוב בלי בושה: זוכרים את נאפסטר?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by