ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
הסיפורים המוזרים של 2001 

הסיפורים המוזרים של 2001

 
 
ליעד לבנה

האיש שעף עם בלונים, הפורץ שנתקע בארובה, האיש שנוסר לבקשתו, הזקן שקנה מכוניות בלי הפסקה, ואיך אפשר בלי הברית בין בן-לאדן לבנץ. הכל אמיתי, הכל קרה השנה

 
 
 
 
 
 
 
 
 

אני עף! אני עף!

מה אתה רוצה, בלון?
 מה אתה רוצה, בלון?   
כשהייתם ילדים נורא אהבתם את הבלונים האלה שמלאים גז, ומתעופפים למעלה. חלקכם ודאי חלם לעוף עם הבלונים לאי-שם. גם איאן אשפול מבריטניה חלם על זה. השנה הוא גם הגשים את החלום.

מסתבר שאיאן בן ה-46 הוא משוגע לדבר: כבר לפני חמש שנים הוא ביצע את התרגיל, ועף ברום של שלושה קילומטרים. השנה הוא ביקש לשבור את השיא, ולפיכך הצטייד בשק ענק, ומילא אותו בכ-600 בלוני הליום. הוא המריא בעזרתו של כדור פורח סטנדרטי, שגרר אותו לגובה של כקילומטר וחצי, והמשיך משם לבד, עד שהגיע לגובה של למעלה משלושה קילומטרים ומחצה. לבסוף חתך את המיתרים, וצנח כ-16 ק"מ מנקודת ההמראה.

"כשהייתי ילד ראיתי סרט בשם `הבלון האדום`, שסיפר על ילד שעף בעזרת בלונים", הסביר עם שובו, "ומאז רציתי לעשות זאת בעצמי".
 

אני הולך על גחלים - רק במק'דונלדס

יום אחד קיבלו מאה מעובדי "ברגר קינג" מכתב משמח מאוד: הנכם מוזמנים, נאמר במכתב, לחופשת "גיבוש תאגידי" בפלורידה. העובדים הגיעו לאי קי-לארגו שלחופי פלורידה, ונהנו מדרינקים עם מטריות ומפעילויות נופש אקטיבי מגוונות. לבסוף הגיעה גולת הכותרת של החופשה: כדי להפגין רוח צוות, התבקשו העובדים המסורים ללכת יחפים על בור מלא גחלים לוהטות, משל היו מאמינים בודהיסטים.

התוצאות, כפי שניתן לנחש, היו עגומות: 12 מהעובדים אושפזו עם כוויות קשות בכפות הרגליים, ועובדים רבים אחרים נאלצו להשתמש בכסאות גלגלים כדי לשנע את עצמם. רוברט קאלן, מארגן האירוע, הביע את צערו של התקלה.
 

זה לא סנטה, זה פורץ

בחורצ`יק, תיזהר לפני שאתה נכנס לשם
 בחורצ`יק, תיזהר לפני שאתה נכנס לשם   
הסיפור הבא מתחיל בעבר - לפני 16 שנים, ליתר דיוק, ובעיירה נאצ`ז, מיסיסיפי. קלוין ווילסון, דג רקק בשוק הפשע המקומי, נעלם לילה אפל אחד, ואיש לא ידע לאן.

קשה לומר שהיעלמותו של קלווין עוררה תשומת לב יתרה. רוב העיר לא הכירה אותו, בעוד אנשי החוק חשו רווחה מסוימת. האירוע עבר ללא התרגשות, והעיר חזרה לשלוותה המנומנמת - עד השנה.

בינואר האחרון עסקו כמה בנאים בשיפוץ אחד המבנים העתיקים בעיר. במהלך העבודות, התגלה בארובת המבנה שלד לבוש בבגדי יומיום. בכיסו האחורי התגלה ארנק, ועל התעודות שבו - יפה ניחשתם - שמו של קלווין ווילסון.

שריף המחוז, טומי פארל, מסר כי חקירת האירוע העלתה שקלווין שם עין על חנות מתנות יוקרתית ששכנה בבניין. ככל הנראה, הוא ניסה להשתלשל אליה בארובה, אולם נפצע ונשאר שם, בלא יכולת לחלץ את עצמו. איש לא שמע את קריאותיו לעזרה, והוא כילה את קריירת הפריצה שלו באפלת הארובה.
 
 

אמת בדיווח


שעת צהרים מנומנמת בדה-מוין, איווה. סטיב הברון נכנס לחנות מכולת מקומית, ומבקש מספר פאקטים של סיגריות. המוכר נותן לו את מבוקשו, וסטיב מוציא את הארנק מהכיס האחורי. בדרך הוא משנה את דעתו, ומחליט שלא לשלם: הוא תופס את השקית ומנסה לברוח, אבל הקופאית אוחזת בשקית, והארנק והסיגריות נופלים על הרצפה.

סטיב מבין שזה הרגע לברוח. הוא חומק מבעד לדלתות, נכנס לתוך מכוניתו, ונעלם בדהרה - אבל הארנק נשאר מאחור. לכן הוא חוזר לזירת הפשע, בדיוק כשהקופאית מתקשרת למשטרה ומתארת אותו.

"הוא בערך בגובה מטר-שבעים-ושמונה", צועקת הקופאית הנרגשת. "אני מטר-שמונים-ושמונה", מתקן סטיב. "סליחה, הוא בערך מטר-שמונים ושמונה, ונראה בן 34", מדווחת הקופאית. "אני בן 34", אומר סטיב, "ואני ממש מצטער. אפשר לקבל את הארנק בחזרה?".
 

נסר אותי, אחי

זהירות עם המשור, דוד
 זהירות עם המשור, דוד   
גופתו של אנדראס פלאק, צעיר איטלקי בן 23, התגלתה בביתו, כשהיא מוטלת בשלולית דם. בדיקה ראשונית גילתה חתך עמוק ברגלו. בדיקה מעמיקה קצת יותר גילתה סיפור מקאברי.

מסתבר שאנדראס, סדרן במקצועו, רצה להיות בלש פרטי; אבל בשביל לפתוח פרקטיקה חדשה, הוא נזקק להרבה כסף. הוא פנה לבן דודו, כריסטיאן קלאון, והציע לו עסקה משתלמת: אני, כך אמר, מיומן בהגשת עזרה ראשונה. אתה מיומן בניסור. בוא נשלב שתי היכולות שלנו: אתה תחתוך אותי ברגל באמצעות משור חשמלי, ותברח כאילו שזה פשע. אני אטפל בעצמי, אתבע את הביטוח, ובכסף שאקבל נחלוק שנינו.

כריסטיאן הסכים, ניסר קצת את אנדראס, ונמלט מהמקום - אבל מסתבר שהחתך היה עמוק מדי: כשאנדראס התקשר להזמין אמבולנס קולו היה כה מעוות מהכאב, עד שהטלפנים לא הבינו אותו, והוא מת כתוצאה מאיבוד דם.
 

לגמור בגדול


יולי. ערב חמים בפינלנד. שני ילדים לאפים משחקים קלאס בגוש קרח. פנסי הרחובות מפיצים את אורם הנוגה. בשכונה קטנה בהלסינקי רואים "ערב חדש" ומתכוננים לישון.

אחת מאלה שלא הולכים לישון היא צעירה פינית בת 30. היא משכיבה את בנה הקטן במיטה, מכסה אותו היטב, ומוודאת שבעלה שקוע בתנומה עמוקה. אזי היא לובשת חלוק בית, וניגשת לבית השכן - שהוא, בנוסף, גם שותפה לניהול מסעדה קטנה. "באתי לסיבוב משקה", היא מסבירה. השותף בן ה-37 לא מתגרה במזלו: הוא מסובב משקה, ומתקרב לשכנתו בכדי להביע את הערכתו לחלוק הנאה. השניים נופלים זו על צווארו של זה, ופוצחים בסטגדם סוער.

עוד הם מבלים בנעימים, מגיעים השניים לתנוחה סבוכה במקצת, הדורשת משענת יציבה. הם מביטים סביב, ומבטם נופל על רובה. הרובה מתגלה במהרה כמשענת מצוינת, לאושרם של השניים, ואולם עם התלהטות המשחק הם פולטים כדור, וזה מפלח את ראשה של הגברת והורג אותה במקום.
 

יש לנו מכונית נהדרת בשבילך

יופי של מכונית, סבא
 יופי של מכונית, סבא   
ג`יימס ד. ריקארדס, קשיש אמריקני חולה אלצהיימר, שניחן בזיכרון חלש במיוחד, התעורר בוקר אחד ורעיון נאה בדעתו: אלך, כך חשב, וארכוש לעצמי רכב חדש. אמר ועשה: קם והלך לסוכנות קרייזלר במקום מגוריו, ורכש רכב נאה לשמחתו. ויהי ערב ויהי בוקר, רכב אחד.

זמן מה אחר כך, התעורר ריקארדס בבוקר אביבי אחר, ובדעתו רעיון נאה נוסף: אלך, כך חשב, וארכוש לעצמי רכב חדש (לא, זו אינה טעות). אמר ועשה: קם והלך לאותה סוכנות רכב, ורכש רכב נאה לאושרו. ויהי ערב ויהי בוקר, רכב שני.

לא הרבה זמן חולף, וריקארדס מתעורר. רעיון, רכב, אותה סוכנות, קונה, שמחה גדולה. מפאת רחמים על הקורא, נחסוך בתיאורים, ונסתפק באמירה הפשוטה: סוכנות הרכב מכרה לריקארדס ששה רכבים שונים, כשהם מנצלים בקלילות את העובדה שאינו זוכר שרכש את הרכבים, או את העובדה שאין לו רישיון נהיגה כלל ועיקר.

לרווחת הקוראים, נוסיף כי משפחתו של ריקארדס הגיעה להסדר עם סוכנות הרכב, לפיו תמורת פיצוי צנוע של 90 אלפי דולרים, תימנע המשפחה מתביעה. כך היה, ובא לציון גואל.
 

חפש את החברים שלך

במחוז האירי קו-סליגו יש מסורת נאה של משחק מחבואים למבוגרים: אנשים בוגרים מסתתרים במקומות ביזאריים, ומחכים שיבואו לתפוס אותם. לפעמים הם נשארים שם עד שהם מתים.
מארגן התחרות, בארי או`הרון, סיפר לכתבים כי כשהתחרות הסתיימה השנה, נותרו עדיין ארבעה מתחרים שטרם נמצאו. אחד יצא ממחבואו בעצמו, ומשלחת מחפשים איתרה שניים נוספים כשהם צוללים בביצה המקומית ונושמים דרך קשיות.

עם זאת, אלוף האלופים של התחרות, פטריק דרי, המכונה "אדון התעתוע", לא נמצא. דרי, שזכה בתחרות שבע פעמים, הסתתר מאחורי ארון בחווה נטושה בעיירה טאברקארי, וסירב לצאת ממחבואו אפילו כשקראו לו. בדיקה מדוקדקת העלתה כי הוא פשוט מת שם.

בארי או`הרון הגדיר את הקריאות לבטל את התחרות כמטופשות. "בכל שנות קיומה של התחרות, רק 13 משתתפים מתו או אבדו לעולמים", אמר או`הרון; "רבים מהם היו שקועים בצרות, ופשוט ניסו להימלט".
 

בזרוע נטויה

מה שחשוב זה לא הגודל, אלא המיקום
 מה שחשוב זה לא הגודל, אלא המיקום   
מאליק בן ה-16 כבר השלים עם הרעיון שלעולם לא יהא גבר אמיתי: הצעיר האומלל השתין בטעות על תיל חשוף, ונפגע מזרם חשמלי שחולל נזק חמור באיבר מינו. הרופאים כבר נואשו ועמדו לכרות את האיבר המחושמל, אבל קרוביו של הילד סירבו להשלים עם גורלו המר, וחיפשו פיתרון רפואי אחר.

והם גם מצאו אותו, כפי שמדווח העיתון "פראבדה". מומחי המחלקה למיקרו-כירורגיה משחזרת באחד מבתי החולים לילדים שברוסיה בדקו את מאליק, וקבעו שניתן לטפל במצב: המנתח סרגיי יאסונוב ביצע חתך בזרועו של מאליק, ותפר אליו גליל לייטקס באורך 12 סנטימטרים. תמיסה פיסיולוגית הוזרקה לגליל מדי יום, וגופו של מאליק החל למלא אותו בעור ובבשר.

לבסוף, לאחר עשרה חודשים, צמח איבר צעיר לתפארת על זרועו של מאליק, והרופאים הנרגשים כרתו אותו, יצרו בו שופכה מלאכותית, ותפרו אותו במקום האיבר האבוד.
 

ובמקום הראשון: הנאהבים והנעימים

אחי, תעביר את הפצצה. בנץ ואוסאמה
 אחי, תעביר את הפצצה. בנץ ואוסאמה   
בעקבות תקיפת חיל-האוויר האמריקני באפגניסטן, געש הרחוב הערבי והגיב בהפגנות אלימות. הניסיונות האיסלמיים לגייס תמיכה בינלאומית זכו לתפנית מפתיעה למדי, כאשר בחמישי באוקטובר נשאו מפגינים בדהקה בירת בנגלדש כרזות, עליהן התנוססה דמותו של אוסמה בין-לאדן, כשלצידו האיש החזק של רחוב סומסום: בנץ.

מעבר לשאלה הבוערת איפה אריק, עלתה גם התמיהה כיצד השתרבב בנץ לכרזה, כשחיוך של בוז נסוך על שפתיו. מחקר שביצעו עיתונאים אמיצים ממני העלה, כי התמונה היא מונטאז` שיצר צעיר קנדי בשם דניס פוזניאק, והופיעה לראשונה באתר "Bert Is Evil" שהפעיל פוזניאק, והוקדש כולו לחשיפה של בנץ כשטן-עלי-אדמות.
 

עם פרוץ המהומות בבנגלדש, התבקשה חברת "אזאד הפקות" המקומית להפיק כרזות עם דיוקנו של בין-לאדן, שישמשו את המפגינים. מוסטפה כמאל, מנהל הפקה בחברה, חיפש תמונה של בין-לאדן באינטרנט. איתרע המזל, והתמונה הראשונה שנקרתה בדרכו היתה תמונתם המשותפת של בנץ ובין-לאדן. מכאן קצרה הדרך עד להופעת שני הטרוריסטים הבינלאומיים ברחובות דהקה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by