ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
תנו לנו כסף 

תנו לנו כסף

 
 

פתאום כל הרשת, מריל נטוורקס ועד וויינט, חולמת על גביית כסף על תוכן. וואו, רעיון מבריק, למה לא חשבו עליו לפני ארבע שנים? אז זהו, שחשבו עליו והוא נכשל כבר אז. גם היום, מעטים האתרים שמייצרים תוכן ששווה את חמשת הדולרים שלכם, ו/או יצליחו לגבות עליו תשלום

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מי רוצה לשלם על מה שהוא מקבל בחינם? מיוזיק נט
 מי רוצה לשלם על מה שהוא מקבל בחינם? מיוזיק נט   
בואו נעשה את זה הכי פשוט, בלי יותר מדי קישקושי היי-טק אידיאולוגיים: נניח ששתי יצרניות רכב מציעות לכם דיל. האחת אומרת לכם לקחת את האוטו בחינם ולעשות איתו ככל העולה על רוחכם. האחרת מציעה לכם רכב שיכול לנסוע רק במסלול ספציפי (נגיד דרך ואדי-ערה) תמורת מנוי חודשי זול, וברגע שתפסיקו לשלם דמי מנוי יפסיק גם האוטו לפעול. הבחירה בין האופציות אמורה להיות קלה למדי, כמדומני.

חינם היא מילת הקסם. מילה שתמיד ריגשה את ההמונים באינטרנט ומחוצה לו, שכן בעולמנו הטורבו-קפיטליסטי יש לקונספט החינמי סקס-אפיל של ריגוש מתוק ופרוע. זאת הסיבה שלא משנה איזה שירות הורדה חוקי יציעו חברות התקליטים לחובבי המוזיקה באינטרנט, הדיל שמציעים להם במורפיאוס ובאודיו-גלקסי תמיד יהיה יותר אטרקטיבי. למרות זאת, מדהים לראות את חברות התקליטים מציעות לכם את העסקה הגרועה ביותר בהיסטוריה הצרכנית.
 
האלטרנטיבה החוקית כבר שם. RealONE
 האלטרנטיבה החוקית כבר שם. RealONE   
החל מהשבוע שעבר מיוזיק-נט היא עובדה רשמית. רשת ההורדות החוקית הראשונה יצאה לדרך, מונעת בכוחו השיווקי של RealOne, נגן המדיה החדש של ריל-נטוורקס. תמורת עשרה דולרים לחודש תוכלו להוריד באמצעותה 100 שירים ו-100 אודיו-סטרימים, מתוך מאגר של 75 אלף שירים מהקטלוגים של יוניברסל, BMG, EMI והלייבלים הקטנים שנבלעו על ידיהם במהלך השנים. כן, אחרי חודשים של איומים, האלטרנטיבה החוקית כאן. כלומר, שם.

כי לפחות בינתיים, שירות ההורדות למנויים מיועד למרבה הטימטום רק לתושבי ארה``ב. הצקתי ארוכות לחבר ישראמריקאי, ואחרי מאמצים רבים ואיומים הוא שוכנע להפקיר את מספר הקרדיט-קארד שלו בידי ריל-נטוורקס ולקחת את מיוזיק-נט לסיבוב מבחן. לאחר התקנה מייגעת, התעורר ה-RealOne לחיים. ההתרגשות היתה רבה. התלבטנו ארוכות מה לחפש דבר ראשון. משהו של וו-טאנג-קלאן? בריטני ספירס? פרנק סינטרה? שושנה דמארי?

התפשרנו על שתי להקות קטנות, אולי שמעתם עליהן: הביטלס ופינק פלויד. החברות שמרכיבות את מיוזיק-נט אוחזות ב"זכויות היוצרים" על חלקים ניכרים מהמוזיקה שלהן. הרצנו חיפוש מלא תקווה. אולי, אחרי הכל, לפחות רון מיברג יהיה מרוצה. התוצאה שחזרה אלינו ממיוזיק-נט היתה מסמרת-שיער. החיפוש על הביטלס הוליד, כמו mp3.com בימיו הגדולים, רק כמה קאברים של להקות אחרות. תחת הערך "פינק פלויד" הציעה לנו מיוזיק-נט מספר יפה ועגול של קבצים: אפס.
 
ביטלס, אתם אומרים? לא שמענו עליהם
 ביטלס, אתם אומרים? לא שמענו עליהם   
וזה רק נהיה יותר גרוע. אם חשקה אוזנכם בצלילים שבבעלות וורנר-AOL וסוני, תיאלצו להמתין לשירות ההורדות המתחרה שלהן, PressPlay ואז להיפרד מעוד עשרה דולרים בחודש. בשלב הזה כבר תשלמו 20 דולר בחודש תמורת הזכות להוריד 200 שירים. נשמע לא לגמרי רע, 200 שירים זה הרי משהו כמו 15 דיסקים. רק שממיוזיק-נט לא תקבלו mp3ים ואת הקבצים שתורידו ממנה לא תוכלו לצרוב או להוריד למיני-דיסק, לפחות לא בלי סיוע של האקר ידידותי.

כאן מסתתר שורש העניין: אתם לא קונים את השירים האלה. אתם שוכרים אותם. אחרי חודש הם נחסמים. רוצים להאזין להם עוד שלושים יום? אין בעיה. רק תשלמו אקסטרה והם שלכם לעוד קצת זמן. לא תשלמו? אין מוזיקה. אז הייתם מנויים על שני השירותים חצי שנה. הורדתם יותר מאלף שירים. השקעתם מאה דולר. מספיק, אתם אומרים? ובכן, לא. כי ברגע בו אתם מפסיקים את המנוי - איבדתם את כל המוזיקה שהורדתם. תבכו, אכלתם אותה.
 
 
הרבה אתרים ינסו להיכנס לכם השנה אל תוך הארנק. מבחינת יצרני וספקי התוכן ברשת, שירותי מנויים בתשלום הם כרגע הפתרון היחיד למצוקתם הכלכלית, נשק-יום-הדין שיאפשר את המשך קיומם. כולם יודעים טוב מאוד שיהיה קשה לשכנע את מיליוני הגולשים לשלם על מה שעד לפני רגע היה פתוח וחופשי. למרות זאת, רבים ינסו את זה, מתוך תחושת אין-ברירה. ואף אחד מהם לא יעז להציע לכם עסקה מפוקפקת כמו זו שמנופפות בה עכשיו חברות התקליטים.

גם ברשת הישראלית מתרוצצות שמועות על הפיכת Ynet ודה-מארקר לאתרים בתשלום. זה חלק ממגמה גלובלית, במסגרתה קופצים עכשיו אתרי חדשות בכל העולם כנשוכי-נחש, כאילו הבינו בבת אחת את הנוסחה האלכימאית ההופכת תוכן לזהב. היי! ניקח על זה כסף! ואז, כאילו, יהיה לנו כסף! גאונים. כבר ב-97 הם היו גאונים. מאז שהוול-סטריט-ג`ורנל ופלייבוי הצליחו לשכנע עשרות אלפים לשלם עשרות דולרים בשנה כדמי מנוי לאתריהם, כולם מפנטזים.

מיותר, כמובן, לציין שרוב האתרים שמנסים את התרגיל הזה על גולשיהם מתקפלים וגוועים בקול איוושה חלושה ("סלייט" של מיקרוסופט, "אייסבוקס", "אינסייד"). גם כשזה מצליח, כמו במקרה שירותי הפרמיום של סלון.קום, ההצלחה היא יחסית בלבד, כזו שמאפשרת לאתר לצוף מעל לקו-האדום עוד כמה חודשים. מיוזיק-נט, אלא אם כן יש בעולם יותר פראיירים ממה שחשבתי, תשוייך לקבוצת הרוב במקרה הזה.

זה הרי לא יכול להצליח. גם בעלות סמלית של כמה דולרים לחודש, אף גולש לא יעשה מנוי ליותר משניים-שלושה אתרי תוכן במקביל, בנוסף להון שהוא מוציא על החיבור לרשת עצמה. שיטת המנויים ואתרי הפרמיום עתידה להיכשל כי היא מנוגדת לקונספט הבסיסי של האינטרנט. היא פועלת, למעשה, לצמצם את מקורות המידע ברשת למינימום הרווחי, במקום להרחיב אותם למקסימום האפשרי. זה לא הגיוני. וזה לא יילך.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by