ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
רק כוח הם מבינים, אלה 

רק כוח הם מבינים, אלה

 
 

האלבומים החדשים של נטלי אימברוגליה, מייקל ג'קסון ואנ'סינק לא יתנגנו לכם על המחשב, כי התאגידים המטונפים לא רוצים. ככה, לא מתאים להם שנקשיב למוסיקה שבאה מהמחשב שלנו. עדיין, אנחנו יכולים לעצור אותם וזה תלוי רק בנו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
נטלי אימברוגליה. זאת שמשבשת לכם את הסי.די-רום
 נטלי אימברוגליה. זאת שמשבשת לכם את הסי.די-רום   
היה זה בערך לפני חצי שנה, כשאל מפקדת "המהפכה" זרמו הדיווחים הראשונים על כוונות תעשיית המוזיקה להעביר הילוך במלחמה שהם מנהלים נגד צרכניהם, ולהוציא דיסקים מוגנים מפני העתקה, צריבה וריפינג. הזהרנו, התרענו, ניבאנו שחורות. צחקו עלינו, ירדו עלינו, אמרו שאנחנו פרנואידים. השבוע, לעומת זאת, התפוצצה תיבת הדואל שלי מהודעות מבוהלות של שוחרי מוזיקה שגילו שהדיסק החדש שרכשו מסרב לגמרי להתנגן על ה-PC שלהם.

כי פתאום התפוצץ בקול תרועה השלב הבא בתוכנית המטורפת של חברות התקליטים: הדיסק החדש של נטלי אימברוגליה יצא ב-BMG של ברטלסמן, והוכרז כדיסק הראשון בעולם שיופץ בינלאומית עם הגנה מפני העתקה. כמובן שאת הלהיטים מתוכו אפשר היה למצוא במורפיאוס כבר לפני חודש, מה שדי מערער את קונספציית ה"תביאו-עשרים-דולר-ותשתקו" של מונופולי המוזיקה הגדולים, אבל לא משנה. גם יוניברסל הענקית הצטרפה לשוונג והודיעה שכל הדיסקים שתוציא השנה יהיו מוגנים. AOL-וורנר וסוני לא יפגרו הרבה מאחור.

לא מעט אנשים, אם כך, ייתקלו בשבועות ובחודשים הקרובים בדיסקים חדשים שנגן הסי.די-רום החדש שלהם פשוט לא יזהה. גם הסוני פלייסטיישן ונגן ה-DVD לא יבינו מה אתם רוצים מהם. יש לזה שתי סיבות עיקריות: טכנולוגיה ישראלית בשם קקטוס וטכנולוגיה אמריקאית בשם אודיו-סייף. שתיהן יוצאות מנקודת הנחה שאם אי אפשר לשמוע דיסקים באמצעות המחשב, לא ניתן גם לצרוב ולהעתיק אותם ולחלוק עם מיליוני משתמשים באמצעותו. הגיוני, תודו.

כדי למנוע ממכשירים מסויימים לנגן את הדיסק, משבשות קקטוס ואודיו-סייף את שכבת הדאטה שעל הדיסק. הבאגים הקטנים האלה מבלבלים צורבים ונגני סי.די-רום, אבל מערכות סטריאו יכולות להתגבר עליהם באמצעות מערכת תיקון-טעויות הבנוייה לתוכן כחלק מהמפרט הטכני הרשמי. מי שהתרגל לאיכות של mp3 לא ישים לב, אבל אוזניים רגישות עשויות לזהות לעיתים ירידה משמעותית באיכות הסאונד "המוגן". לפגוע במוזיקה כדי להגן עליה. גם כן הגיוני?
 

הכדורגלן היווני, הכיוון העממי

כרגע, אין מעקף חד-משמעי ויחיד לטכנולוגיות השיבוש הברוטאליות האלה. ישנן תוכנות צריבה מסויימות שמטפלות בהן ללא בעיה, יש גם צורבים שמתעלמים מהן במפגיע. ברחבי הרשת מדווחים משתמשים שעל מאקים ועל מחשבים-מופעלי-לינוקס אין לקקטוס ואודיו-סייף יותר מדי השפעה. גם נגני DVD-ROM מדלגים מעליהן במקרים מסויימים. ונגן סי.די עם יציאת דיג`יטל-אאוט שמחובר לכרטיס סאונד עם דיג`יטל-אין, בכלל יכול להפוך אותן לבדיחה.

לא חסרות דרכים מסביב, ובחברות התקליטים יודעים את כל זה. המטרה כאן ברורה: לפגוע במשתמש הווינדוס הממוצע, זה שנולד לצרוב בלחיצת כפתור וחושב שלינוקס זה שם של שחקן כדורגל יווני. זה לא מקרי שהריליסים המוגנים הראשונים בארה"ב היו של מייקל ג`קסון ואנ`סינק. הכיוון הוא עממי. המחשבה היא שמשתמשים לא לגמרי בקיאים, שמסוגלים להפעיל רק אפליקציות בסיסיות, הם הרוב. למנוע מהם לצרוב זה לחסל חצי מהבעיה.
 

מספיק גאון אחד

איי וויל נוט ביי דיס רקורד. איט איז סקראצ`ד
 איי וויל נוט ביי דיס רקורד. איט איז סקראצ`ד   
ושוב, הכל הגיוני מבחינת חברות התקליטים. רק שזה היגיון מעוות, מנותק מהמציאות. בכלל לא נופל להם האסימון: אנחנו דווקא רוצים לשמוע מוזיקה על המחשב שלנו. בשביל זה קנינו כרטיס סאונד ורמקולים וסאב-וופר למחשב. יותר חמור מזה: יש בינינו לא מעטים שמאזינים לדיסקים רק דרך המחשב. ויותר עקרוני מזה: זאת זכותנו. כמו שזכותנו המלאה לעשות העתקי גיבוי לאלבומים יקרים שרכשנו בכסף מלא. ושמישהו יעיז להגיד שלא.

גם הנחת היסוד לפיה יקח ל"משתמש הממוצע" הרבה זמן לעקוף את המכשול הזה, הגיונית רק מפרספקטיבה חלמאית למדי. כי נכון שלא כולנו גאוני מחשבים, אבל כולנו מחוברים לאינטרנט ומספיק שגאון אחד יצליח למצוא מעקף פשוט כדי שכולנו נהנה. אז יהיה לא נעים ומעצבן ומסובך כמה חודשים או שבועות, אבל מי שיסבול בסוף יהיו חברות קרטל המוזיקה, שיגלו כי שוב שפכו מיליוני דולרים על טקטיקה מטופשת שהתנפצה כעוגת קרם על פרצופן.

אבל הטכנולוגיה היא לא הנשק היחיד שלנו במאבק החשוב הזה. כאן, בניגוד לקרבות נאפסטר לסוגיהם, אנחנו גם צרכנים לגיטימיים. בפורום המעריצים באתר הרשמי של אימברוגליה נפתחה כבר תחרות לא רשמית - האם יצליחו המעריצים לשגר תלונות על הדיסק המוגן מהר יותר מכפי שמנהל הפורום יהיה מסוגל למחוק. המתח בשיאו. הנקודה ברורה: את הדייסה הזאת שבישלו לנו אנחנו ממש לא מוכרחים לאכול. יש לנו את הכוח להגיד לא.
 
 

מה עושים?

אם אתם נתקלים בדיסק מוגן שכזה, אין סיבה להיכנס לפאניקה ולהתרוצץ היסטריים בחיפוש אחר טכניקת פריצה חדישה. זה מאוד פשוט: דיסק מוזיקלי שמסרב להתנגן דרך המחשב, הפלייסטיישן או הדי.וי.די הוא דיסק מקולקל. לא צריך לנסות לתקן אותו. צריך להחזיר אותו לחנות תחת מחאה נמרצת ולדרוש דיסק נטול פגמים תחתיו. קמפיין לחץ-ציבורי שכזה מופעל כבר בבריטניה, וקוצר פירות ראשונים של החזרות מאסיביות ברשתות דיסקים גדולות.

כשמספיק אנשים ינקטו בטקטיקה הצרכנית הזאת, חנויות הדיסקים הגדולות יכרעו תחת נטל ההחזרות, מה שיגרום בסופו של דבר הפסדים עצומים לתעשיית המוזיקה. אם לא נבלע את "הדיסק המוגן" (מצורפת בזאת רשימת אזהרה שימושית) ונשאיר אותו על המדפים, לא תהיה לחברות התקליטים ברירה אלא למצוא שימוש חכם ומדוייק יותר לטכנולוגיה המגבילה והמוגבלת הזאת. נגיד, סתם הצעה ידידותית, כריפוד מהודר לפח האשפה של ההיסטוריה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by