ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
שמישהו יקרא למנהל של האינטרנט 

שמישהו יקרא למנהל של האינטרנט

 
 
איתי בנר

ישראל אמנם דורגה במקום השביעי בעולם מקרב המדינות שמציעות שירותי ממשל באינטרנט, אבל זו לא כזו מחמאה, כשגם הראשונה בטבלה (ארה"ב) עוברת בקושי. אתרי הממשל בארץ סובלים מהרבה מחלות ילדות, להלן העיקריות שבהן

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מקום טוב בצמרת. שער הממשלה הישראלי
 מקום טוב בצמרת. שער הממשלה הישראלי   
לעיתונאים קשה לפרגן לממשלה; זה מתחסד מדי, זה מתקתק מדי, זה כמעט נוגד את המהות של המקצוע. ועל כן אפו של כותב שורות אלה נתעקם קמעא כשקרא באתר "שער הממשלה" את ההודעה על כך שישראל דורגה במקום השביעי בעולם בטבלת המדינות המעניקות שירותי e-Government, היינו - שירותים ממשלתיים באמצעות האינטרנט.

המחקר המדובר נערך ביוזמת מכון המחקר השיווקי World Markets בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת בראון בפרובידנס, רוד-איילנד, ארה"ב. במסגרת המחקר נבדקו 2288 אתרי אינטרנט ממשלתיים מ-196 מדינות שונות. כל אתר עבר בחינה מקיפה שכללה ניתוח של כל השירותים והמידע המוצעים בו. האתרים בעברית, כמו אתרים אחרים שלא הציעו גרסה אנגלית, טופלו באחת משתי דרכים: תרגום מדגמי של דפי האתר, או ניתוח על ידי אדם הדובר את השפה.

לאחר ניתוח האתרים, כל מדינה דורגה על פי ביצועיה בחמישה היבטים עיקריים: כמות ואופי המידע הזמין באתרים; סוגים השירותים שניתן לבצע באמצעות האתרים; באיזה אופן שומרים האתרים על פרטיותו של המשתמש ומאבטחים את המידע; עד כמה הם נגישים עבור אוכלוסיות מוגבלות; ועד כמה הם נגישים לדוברי שפות זרות.

מעבר לכך, בוצעה הערכה כולל של האתר, תוך שימוש במדד ששיקלל יחדיו את כל ההיבטים. אחר כך חושב ממוצע הציונים שקיבלו כל האתרים הממשלתיים של אותה המדינה, וזה היה הציון הסופי שלה. בדירוג הזה, קיבלה ממשלת ישראל את המקום השביעי. אחרי ארה"ב, טייוואן, אוסטרליה, קנדה, בריטניה ואירלנד.
 
ממחלות אתרי הממשלה (1): עיצוב מותאם לדפוס (אתר המשרד לאיכות הסביבה)
 ממחלות אתרי הממשלה (1): עיצוב מותאם לדפוס (אתר המשרד לאיכות הסביבה)   

ברם, מבט מעמיק יותר בטבלת התוצאות, מגלה כי אולי ישראל היא אחת מעשר התלמידות הטובות ביותר בכיתה, אבל למעשה כל הכיתה נכשלה: ארה"ב, העומדת בראש הטבלה (כמה צפוי), קיבלה ציון של 57.2 אחוז בלבד, שזה בבית-ספרית "מספיק בקושי". ישראל, כאמור, במקום השביעי - עם 46.2, שזה אפילו לא "בלתי מספיק".

מן הניתוח המפורט של אתרי האינטרנט הממשלתיים בישראל עולה התמונה הבאה:

27 אחוז מהאתרים הממשלתיים (לא צוין כמה אתרים ממשלתיים בישראל נסקרו) מציעים לאזרחים שירותים ממשלתיים הניתנים לביצוע בשלמותם באופן וירטואלי (למשל, הזמנת תמונות מארכיון הצילומים).

96 אחוז מהאתרים מציעים מידע טקסטואלי, או פרסומים שונים הניתנים להורדה ישירות מהאתר. באלה נכללים גם, למשל, מאגר הטפסים של מס ההכנסה, משרד הפנים ודומיהם.

65 אחוז מהאתרים מציעים גישה מקוונת למאגרי מידע - דוגמת מאגר סימני המסחר באתר רשם הפטנטים.

19 אחוז בלבד מן האתרים שנבדקו כוללים את עיקריה של מדיניות השמירה על הפרטיות הנהוגה באתר, וזה עוד נחשב לציון טוב - רוב המדינות קיבלו אפס עגול. שזה בדיוק מה שקיבלנו בקטגוריית מדיניות אבטחת המידע (גם כאן, אפסים עגולים מסביב לגלובוס).

אף אחד מהאתרים אינו תואם תקנים בינלאומיים של נגישות לנכים: לא על ידי תמיכה בהתקני עזר לעיוורים ולקויי שמיעה, לא על ידי עמידה בתקני איגוד הרשת הבינלאומי W3C, ולא על ידי עמידה בתקני Bobby (תו תקן להתאמת אתרים לנכים).
 
ממחלות אתרי הממשלה (2): רובי, תעדכן כבר את הטור!
 ממחלות אתרי הממשלה (2): רובי, תעדכן כבר את הטור!   

בכל הקשור למצב העניינים בשטח, ממשלת ישראל אכן עשתה צעדים גדולים מאוד בכיוון הנכון בשנים האחרונות. להוציא את משרד העבודה והרווחה - אלוהים אדירים, שמישהו יתחיל לעבוד שם - לכל משרד ממשלתי יש נוכחות ברשת. בחודשים האחרונים חלק נרחב מן האתרים עבר מתיחת פנים גרפית וטכנולוגית כאחד, שהתאימו אותו לסטנדרטים המודרניים.

עם זאת, כמה מן האתרים הממשלתיים חולים במחלות שאתרי אינטרנט מסחריים נרפאו מהם כבר מזמן:

עיצוב מתאים לדפוס:

אתרי תדמית נוטים לעיתים להיות מעוצבים בצורה דומה לדרך שבה מעוצבים דברי דפוס - שבה מושם דגש רב יותר על הפן הגרפי, לרוב על חשבון נוחות הניווט באתר, דוגמה לכך היא אתר המשרד לאיכות הסביבה, שמכיל אמנם תוכן רב, אבל "מחביא" אותו מאחורי מערכת ניווט מסובכת ולא קוהרנטית.

למי אכפת מהשר?

סימפטום אחר של מחלת ה"פרינטוזיטיס" שתוארה לעיל, היא המקום המרכזי מדי שניתן לשר עצמו. בחוברות מודפסות נהוג כמובן לראות את "ברכת השר" או "דבר השרה" כבר בעמוד הראשון. אבל מי שרוצה לעיין בנוסח חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו באתר משרד התקשורת, קרוב לוודאי שלא ימצא עניין רב בקריאת הגיגיו של השר ריבלין (ולפחות היה מעדכן את הטור מדי פעם!)
 
 

חוסר אחידות משווע:

ממחלות אתרי הממשלה (3): חובבנות או ארכיאולוגיה?
 ממחלות אתרי הממשלה (3): חובבנות או ארכיאולוגיה?   
אין שום סיבה שבעולם, שאתר האינטרנט הרשמי של משרד המדע, התרבות והספורט ייראה כמו שהוא נראה היום. מדורי "מינהל התרבות" ו"מינהל הספורט" הם בעצם תתי-אתרים של משרד החינוך, והם אינם דומים כהוא זה אחד לשני; וגם הדמיון ביניהם לבין הדפים השייכים למשרד המדע - המעוצב בצורה חובבנית (או לחלופין, מעוצב על פי אמות המידה של שנת 1996) - הוא מקרי בהחלט.
 
ואי אפשר בלי קצת פרגון לסיום. עצם העובדה שקיים אתר אינטרנט כמו שער הממשלה היא הוכחה ניצחת לכך שבאחד ממשרדיה בעיר הבירה (ובעצם, בלשכת הפרסום הממשלתית) יושבים אנשים שיודעים מה הם עושים (למרות האנימציה של דגל ישראל המתנופף בראש הדף, משל היה זה אתר של תלמיד ישיבה בן 14). שער הממשלה הוא אינדקס מפורט ביותר של כל מה שניתן למצוא באתרים הממשלתיים, ואם עוקבים אחרי מדור החדשות שלו אפשר למצוא מדי פעם גם ידיעות מעניינות.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by