ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
חור גדול בלבנה 

חור גדול בלבנה

 
 
אסף אביר

בנובמבר ימלאו 21 שנה ליום בו הכריז דניס הופ כי הוא מחזיק בבעלות הנדל"נית על הירח ועל עוד כמה גרמים שמימיים. מאז, מגלגל העסק מליוני דולרים (ושקלים) באינטרנט, למרות שתוקפה המשפטי של היוזמה לוט בערפל כבד כעופרת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
300 אלף לקוחות מרוצים. שגרירות הירח
 300 אלף לקוחות מרוצים. שגרירות הירח   
ב-22 בנובמבר ימלאו 21 שנה לאחת היוזמות העסקיות היותר משונות שידע האינטרנט. ביום זה הוגשה למשרד המקרקעין של סן פרנציסקו הצהרת הנדל"ן הבאה: "אני, השליט הכל יכול של הצד המואר של הירח, מודיע בזאת לעולם כי אני תובע את הבעלות על הירח של כדור הארץ. להווה ידוע לכל המין האנושי כי אני טוען גם לבעלות על שמונת כוכבי הלכת הידועים האחרים וירחיהם, מהיום והלאה. בכבוד, דניס מ. הופ, ה`הד צ`יז`, `השליט הכל-יכול של הצד המואר של הירח`".

דניס הופ, שיום קודם לכם עוד היה סוחר מכוניות כושל בהליכי גירושין, הביט ערב אחד אל הירח המלא והבין שהוא בעסק הלא נכון. למחרת כבר שלח העתקים של הצהרתו לממשלת ברית המועצות ולאו"ם. לאחר מכן קנה מפה של פני הירח, וחילק אותה למליוני מגרשים קטנים. את עצמו הכתיר כ"הד צ`יז" - "הגבינה הראשית", ומצויד בתואר ובערימת שטרי בעלות החל להסתובב בקניונים, ולמכור חלקות מגרשים שמימיים בעשרה דולר.

היום, אחרי 20 שנה ומהפיכת אינטרנט אחת, יש לדניס הופ בריכה בחצר, שלושה מטוסים פרטיים, בית ספר לתעופה, חברת כימיקלים ורשימה של למעלה מ-300 אלף לקוחות, מאושרים בינתיים. במשרדי ``שגרירות הירח``, החברה שהקים, עסוקים כל הזמן ברישום הזמנות, במלחמות במתחרים ובחקיינים שצצים ברחבי הרשת ובסיוע ל"קמעונאי הירח" - חנויות ואתרי אינטרנט שמוכרים אדמות הלבנה בשם הופ באירופה, קנדה, ובשלוש השנים האחרונות גם בישראל.
 

משפחת לפיד מסתערת על החלל

כמה קלוריות זה גולאש באפס כבידה? טומי לפיד
 כמה קלוריות זה גולאש באפס כבידה? טומי לפיד   
חגי נוה ודניאל ירון, בני 24, הם סוכני "שגרירות הירח" בישראל. באתר ``קרייזישופ`` אותו הם מפעילים, אפשר לקנות 500 דונם ירחיים ב- 220 שקל. המגרשים נמצאים בצד הפונה אל כדור הארץ והשכנים כולם ישראלים. "לפני הכל, זו המתנה הכי מקורית ורומנטית בעולם" אומר דניאל ירון, שמאמין בעסק. "אבל בעוד 30 שנה, כשבכדור הארץ תהיה התפוצצות אוכלוסין, יתחילו לחשוב על זה באופן מעשי. בקרוב יתחילו טיסות אזרחיות לחלל. אנשים שקונים חלקה היום יוכלו, אולי, לדרוך עליה עוד בימי חייהם; ואם לא הם, אז הילדים שלהם. האדמות עוברות בירושה כמו כל רכוש".

בין הישראלים שקפצו על המציאה, אפשר למצוא גם כמה גיבורי תרבות. יאיר לפיד קנה שני דונמים כמתנה ליום הנישואין הארבעים של הוריו: "לא נראה לי שזה רציני, אחרת זה לא היה זול כל כך", הוא מסביר. "קניתי את זה בתור בדיחה אבל לך תדע, גם את האדמות במערב קנו בהתחלה בתור בדיחה". האבא, ח"כ יוסף (טומי) לפיד: "אחוזת הירח שלי נמצאת בתיק אחד עם תעודה על ביקור בקצה העולם, מנוי לכל החיים למסעדה בצרפת ועוד תעודות של דברים לא אמיתיים. אני לא מאמין שזה שווה משהו. מצד שני, פעם גם לא האמינו שחולות ראשון שווים משהו. כך או אחרת, אם נגיע לירח זה לא יהיה בימי; אולי הנכד שלי יגור שם". גידי גוב לא בטוח באיזו מגירה מונח אצלו הירח: "קיבלתי את התעודה שלהם במתנה לפני כמה שנים, עכשיו היא מונחת באיזו מגירה. אין משהו רציני בכל האנשים שסוחרים באדמות האלו. זה שטויות, לא יותר מרעיון יפה למתנה מקורית. ואם יתגלה שזה אמיתי? אולי אני אעבור לירח. סתם".

איש כבר לא מטיל ספק בפוטנציאל הטמון בלווין הטבעי של כדור הארץ, אולם בטרם יעוט על "עסקת הנדל"ן של המאה", כפי שהיא מוצגת בשדרת הקניות של Ynet, שואל עצמו הצרכן הישראלי המפוכח שאלה מעשית יותר: האם כל העסק הזה אמיתי?
 

שאלה עם שתי תשובות

ראיתי אור, וחשבתי אולי נשארה לכם קצת שמנת בשביל הגולאש
 ראיתי אור, וחשבתי אולי נשארה לכם קצת שמנת בשביל הגולאש   
לשאלה הזו יש שתי תשובות - קצרה וארוכה. הקצרה היא: לא. התשובה הארוכה, אחרי הנקודותיים:

את תביעת הבעלות שרשם בסן פרנציסקו ביסס דניס הופ על שני יסודות: פרשנותו לסעיף קצר באמנת החלל החיצון של האו``ם, וחוק עזר אמריקני לענייני חזקה מאמצע המאה ה-19. ב-1967 היו המלחמה הקרה ומרוץ החלל בשיאם. הרוסים והאמריקנים, שלא רצו להתחרות בהצבת משגרי טילים גרעיניים על אדמת הירח, ישבו וניסחו את "אמנת החלל החיצון", שהגדירה את גרם השמיים החיוור כסמל שלום, וכירושת המין האנושי באשר הוא. דניס הופ טוען שסעיף 2 באמנה הוא שמאשר לו את ההשתלטות הכלכלית. הסעיף מורכב ממשפט בודד: "החלל החיצון, לרבות הירח ושאר גרמי השמיים, לא יהיה נתון לשליטה מדינית, אם באמצעות כיבוש, שימוש או כל אמצעי אחר". "הם דיברו על מדינות, לא אנשים פרטיים או תאגידים" אומר הופ. "אני אדם פרטי ולא מדינה, ואני מוכר אותו לחברות ולאנשים פרטיים, ללא הבדלי גיל, דת, גזע, מין או מצב כלכלי. בכך אני מגשים את הסעיף הראשון באמנה, שקובע כי הירח יהיה נחלתה של כל האנושות".

גם אם היתה הפרשנות של דניס הופ מתקבלת, לא היה בה די בכדי לבטל את הסעיף השישי באותו מסמך. "פעולותיהם של גורמים לא ממשלתיים בחלל" קובע הסעיף השישי "ידרשו אישור ופיקוח מתמשך על ידי המדינה המתאימה ביותר לכך מבין המדינות החתומות". פעילותה של "שגרירות הירח" לא זכתה מעולם לאישור או התייחסות מצד אף גורם בעולם, מדיני או לא-מדיני. הדבר היחיד שכן זכתה לו הוא התעלמות. נאס"א, למשל, לא משתמשת בדרכוני החלל של הופ, ולא משלמת לו את מס-הטיולים הקבוע בסעיף 5 של "מגילת חוקי הירח" שחיבר. ה"הד צ`יז" מתרץ זאת ב"אישור מיוחד שניתן להם לפעול בחלל כרצונם, עקב תרומתם הרבה בתחום".
 
 

מקווים שנהניתם לפחות כמונו


באתר האינטרנט שלו מתהדר הופ בשני נשיאי ארה"ב לשעבר שקנו ממנו חלקות. לא שני נשיאים אמריקנים, לא עשרות פוליטיקאים מרחבי העולם, ואפילו לא 15 כוכבי סדרת "מסע בין כוכבים" שרכשו זה לא מכבר את תעודות הבריסטול הכחלחלות, יתנו תוקף חוקי או הכרה למילים המודפסות עליהן. "הכרה היא עניין מוזר" אומר הופ "לכל קונה חדש אני שולח את הצהרת הבעלות שלי, כפי שרשמתי אותה במשרד המקרקעין, ואף מדינה עוד לא ערערה עליה. מצד שני", הוא נזכר, "לפי אמנת החלל החיצון, ממילא אף מדינה לא יכולה להתייחס לתביעה שלי".

גם ``חוק הקרקעות`` האמריקני משנת 1862, הענף השני בו מנסה ה"הד צ`יז" להיתלות, לא יציב דיו בשביל להחזיק אותו. לפי החוק המיושן, אדם שהתיישב על אדמה ללא בעלים זוכה בה אחרי חמש שנים, אם אף אחד לא ערער על ישיבתו בה. הופ הצהיר, חיכה, וכעת לטענתו האדמות שייכות לו. אולם אפילו היו חוקי ארה"ב חלים על החלל החיצון - מה שלא רק שאינו נכון, אלא גם מבוטל בהקדמה ל"מגילת הזכויות הירחיות" שכתב הופ עצמו - גם אז אי אפשר היה להתעלם משמו המלא של חוק הקרקעות מ-1862: "חוק שמטרתו להבטיח את אחיזת הקרקע של מתיישבים בפועל על אדמות ציבוריות" (חוקי ארה"ב, הנוסח המורחב, כרך 12, עמוד 392). דהיינו, ההתיישבות הלכה למעשה על הקרקע היא התנאי המקנה ליושב את הזכות למקום אליו נקשר.

בה בעת, התכונן הופ ליום בו ידרשו לקוחותיו לממש את הרכישה. מאז 1980 מופיעות כל על תעודות הבעלות המילים "זוהי מתנה חדשנית". מבחינה משפטית, הופכות המילים האלה את "שגרירות הירח" ללא יותר מחנות מתנות. המתנה שהיא מוכרת היא תעודות ירח. ערכה האמיתי של העסקה נרמז, ככל הנראה, דווקא במשפט הקצר החותם את המכתב האישי שמקבלים הרוכשים החדשים. "אנו מקווים שתהנה מהנכס שלך כפי שאנחנו נהנינו ממנו".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by