ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
אתר קטלני 

אתר קטלני

 
 
אחי רז

עין הדג התחיל בתור משאלת לב: להוות אלטרנטיבה אינטליגנטית בגובה העיניים למבקרי קולנוע מסויימים. בעזרת קהילת משתמשים נאמנים, מערכת טכנית מצויינת ואהבת חינם, הפך האתר לאחד הטובים ביותר ברשת הישראלית. מסע למעמקי התוכן העברי העצמאי באינטרנט - כתבה שניה בסדרה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
למה, בעצם, לא לעשות מזה אורגיה?
 למה, בעצם, לא לעשות מזה אורגיה?   
אנשים הגונים יתקשו להודות בכך, אבל להיות צרכן, לצרוך, להמיר מוצר אחד במשנהו, הוא תענוג בלתי נסבל כמעט. בגלל זה, אנחנו מייחסים חשיבות רבה כל כך למדריכי הצרכנות שלנו - אנשים שיכולתם בתחום הצריכה הוכחה כנבונה בשלב זה או אחר של חייהם, וכל תפקידם הוא לסייע לנו לפזר את כספנו בצורה השקולה ביותר, כך שתגרום לנו מקסימום עונג צרכני תמורת מינימום של סבל פינאנסי. עדיין, למרות שכל אחד מאיתנו הוא מנטור פוטנציאלי בתחומו, רק מעטים זוכים לאמונו של הציבור הרחב, וזוכים להשפיע עליו, פעם או פעמיים בשבוע, מחוכמתם המאוסה. כך בדיוק נוצרה התופעה המכונה, בחוגים מסויימים מאוד לסוציולוגיה, "שנאה מותנית מישלב מוניטריה-סמכות" (להלן: שמממ"ס), דהיינו: התיעוב שחש הצרכן הפוטנציאלי כלפי מבקר הצרכנות שלו, עומד ביחס ישר לסכום הכסף שהוא נדרש להוציא כדי לעמוד בדרישותיו.

עין-הדג, המוקדש לביקורת קולנוע לאנשים שלא סובלים ביקורות קולנוע, מאפשר כמעט לכל אחד (או לפחות לאלו שנהנים מגרסאות אסקי, או לפחות מהגרסה המקורית, של טרילוגיית מלחמת הכוכבים) להיות סמכות צרכנית ברמת שמממ"ס של 30 שקל. הרעיון העומד בבסיס האתר הוא פשוט ועתיק כמו כלב שוטה: אם הדיוטות וסתם אדיוטים יכולים להנות מסרט, מבלי שיהיה למה צל של מושג למה בדיוק, מדוע לא לעשות מזה אורגיה? אבל מלבד כל השטויות, עין הדג הוא גם אחד האתרים העצמאיים הטובים ביותר ברשת הישראלית, אם לא הטוב שבהם, כמו שאומרים.

מייסדו ועורכו הראשון של האתר, רד פיש, מסביר שמאז ימיו הראשונים ברשת, חסר לו אתר סרטים טוב בעברית, שיאפשר גם דיונים עם גולשים אחרים. "משך כמה שנים פינטזתי על עריכת אתר כזה בעצמי, אבל לא היו לי את הכלים הטכניים ליצור אותו", הוא נזכר, בעיניו ניצתים זיקי ערגונות לעבר הרחוק. "בתחילת 2000 נפגשתי לראשונה עם טל כהן, מתכנת המערכת העומדת מאחורי אתר ``האייל הקורא``, כדי לעצב אתר אחר שיעבוד על אותה מערכת, והתחלתי לתכנן איך אוכל לנצלה גם למטרותי הנלוזות. בספטמבר אותה שנה התחלתי בגיוס כותבים ובעיצוב האתר, שעלה לאוויר רשמית בתחילת אוקטובר".

אותה מערכת תגובות - המבוססת על זו של "האייל הקורא", המבוססת על זו של סלאשדוט - היא גם זו שהופכת את עין הדג מעוד ארכיון של נודניקים עם פרטנזיות, לביתה של קהילה וירטואלית אמיתית ורחבה, מהבודדות שהצליחו להתקבץ ברשת המקומית, ושלחבריה - רובם, מה לעשות, גיקים ברמה זו או אחרת - מילון מונחים עצמאי, הומור פרטי וחזון משותף, בדיוק כמו בחוץ לארץ. מאז אותו אוקטובר, וככל שנקפו החודשים, השתפר האתר משמעותית ונוספו לו פיצ`רים חדשים - המוצלח שבהם הוא `הטופס הקטלני`, המאפשר לאנשים עם מידה מסויימת של מודעות לשמור על כבודם העצמי בבואם לקופות הקולנוע. חשוב מכך, האתר זכה לדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לאתרים מבוססי יוזרים: קהילת המשתמשים הקבועים שלו גדלה באופן משמעותי.
 

הזעם והתהילה

אם אתה רוצה לדעת האם כסא שאתה מתכוון לקנות הוא נוח, עדיף שתקבל דעה ממישהו שמידת ישבנו דומה לשלך
 אם אתה רוצה לדעת האם כסא שאתה מתכוון לקנות הוא נוח, עדיף שתקבל דעה ממישהו שמידת ישבנו דומה לשלך   
כיום כבר יכול רד פיש לגלות שהוא מקבל לפחות ביקורת אחת ביום, מהן מתפרסמות ארבע בשבוע, בנוסף לפינה "יומית" (המתעדכנת, כנרמז בשמה, מדי יום) וסקר חדש מדי שבועיים. כתבה ממוצעת גוררת עשרות, ולפעמים אף מאות תגובות ,ומספר הכניסות לאתר נע סביב 150 אלף בחודש, או משהו. "אני ולונג ג`ון, שותפתי לעריכת האתר, משקיעים בו, בהערכה גסה, קרוב ל-415.8 שעות שבועיות", הוא מתנצל.

נשמע מדאיג. איך מתרצים את זה?

"אי שפיות מסוכנת. אני רוצה לפנות לציבור באזהרה: לעולם אל תקימו אתרים שדורשים עדכון מתמיד, אפילו אם נדמה לכם שתוכלו לעשות את זה "בשעות הפנאי" או "להשקיע בזה שעה ביום", כי זה לא נכון. האתרים האלה עושים את עצמם תמימים בהתחלה, ואז מתנפלים עליכם, משתלטים על חייכם ולוקחים כל דקה מזמנכם הפנוי לשעבר".

רד פיש מתנחם בתהילה, או לפחות בתת-ענף ייחודי שלה, המוכר אך ורק לבעלי אתרים הזוכים להכרה גם בעולם האמיתי. "הארוע הבולט ביותר בתחום הזה קרה בסרט `שרק`, כשבקטע זניח לחלוטין מציע היצור הסקוטי לנסיכה פיונה להתארח בביתו, ומשוויץ במיני המאכלים שהוא מכין, כולל "FishEye Tartar". באולם שבו אני צפיתי בסרט, נשמעו קריאות "פיש-איי!" פתאומיות מקרב הקהל, ודיווחים מסרו על מקרים דומים גם בהקרנות אחרות של הסרט. הופעות של כמה ביטויים עין-דגיים, כגון "סמאח", ו"שניצקליין", נרשמו גם באתרים זרים".

איזה משקל מייחסים אנשים לביקורות שמגיעות ממי שאינם, אחרי הכל, אנשי מקצוע?

"רוב האנשים (על פי סקר שנערך באתר, לפחות) אמנם קוראים ביקורת קולנוע, אבל לא מתייחסים אליה. דעתו של יוזר, או כל אדם אחר, על סרט כלשהו, סביר להניח שתהיה קרובה יותר לדעתי ולדעתך מאשר גירסתו של אורי קליין, או כל מבקר "מקצועי" אחר. אם אתה רוצה לדעת האם כסא שאתה מתכוון לקנות הוא נוח, עדיף שתקבל דעה ממישהו שמידת ישבנו דומה לשלך. בנוסף לכך, עיקר האתר הוא לא הביקורות, אלא הדיונים שמתפתחים בעקבותיהן, שמאפשרות ליוזר הממוצע לקבל דעות רבות על כל סרט ולהתווכח עליהן. להתווכח עם העיתון זה בהחלט אפשרי, אבל פחות כיף, וחוץ מזה, אנשים מסתכלים עליך מוזר".
 

קישורים עמוקים

יאיר רווה הזכיר בטור שלו ב``העיר`` את הטופס הקטלני. זכית לפידבקים גם ממבקרי קולנוע אחרים?

יאיר רווה הוא איש יקר, ומלבד היותו ממבקרי הקולנוע הבודדים בארץ שאינם לוקים בפלצנות יתר, הוא גם היחיד (עד כמה שידוע לי) שהכיר בקיומו של `עין הדג`, והזכיר אותו כמה פעמים בהופעותיו בתקשורת. בהתחשב ביחס של משתמשי `עין הדג` למבקרי קולנוע בכלל, אולי עדיף שרובם לא שמעו על האתר.

ולשלב השאלות הזהות. מודלים אינטרנטיים לחיקוי?

"מערכת הסיפורים והתגובות מבוססת, כאמור, על `האייל הקורא`, אחיו הבוגר והרציני של `עין הדג`, ואחד האתרים הישראליים הטובים והחשובים ביותר שבנמצא. בקרב אתרי הקולנוע בחו"ל אין אתר מקביל שעין הדג הוא חיקוי ישיר שלו, אבל אם מתאמצים, אפשר למצוא ברוח האתר השפעות עקיפות של `Ain`t It Cool News`, האתר שחולל מהפכה במחשבה השיווקית של הוליווד לפני כמה שנים (אבל הדיונים שלנו הרבה יותר טובים משלהם)".

תוכניות עתידיות לפיתוח האתר? מה עם מרצ`נדייזינג?

"אנחנו שוקדים כל הזמן על פיתוח תוספות ופיצ`רים שביקשו גולשים, ונמצאים במגעים עם מפיצים על מנת שנוכל להגריל בין הקוראים כרטיסים-חינם לסרטים, ולערוך הקרנות מיוחדות (אחת כזו תיערך, מן הסתם, במפגש הבא של גולשי האתר). כמו כן, לקראת יום הולדתו של עין הדג מתוכנן עיצוב מחדש (אנחנו מקווים). אין להוציא מכלל אפשרות השתלטות אלימה על משרדי עתונים חשובים וסקילה פומבית של מבקרי קולנוע".

מי יתן. ולסיום, שלושה לינקים עמוקים - הבחירה של רד פיש:

`ממנטו` - הביקורת המיוחדת במינה של קילרוי, שגררה בעקבותיה דיון של מעל ל-300 תגובות על הסרט, דקויותיו ומשמעויותיו:

"מניח רעפים נוצרי" - ביום חדשות חלש, כשלא היתה שום שערוריה לספר עליה, פרסמנו ב"יומית" אנקדוטה שסיפקה לנו ידידתנו בוג`י, על פאשלת תרגום משעשעת במיוחד שקרתה בערוץ 3. מיד הגיע מבול של תגובות מקוראים שהביאו עוד עשרות טעויות תרגום קורעות מצחוק, ו"מניח רעפים נוצרי" הפך במשך כמה חודשים לכמעט אתר בפני עצמו.

סיקור האוסקר של האתר: לקראת טקס האוסקר, בכדי להפוך את הטקסט ליותר מעניין, הוכרזה תחרות לניחוש הזוכים בקטגוריות השונות, כאשר למנצחים(בתחרות הניחושים, לא באוסקר) הוענקו חולצה (חולצה רשמית של `עין הדג`!) ותקליטון.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by