ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
ישראל לא מחכה לי 

ישראל לא מחכה לי

 
 
ירון טן-ברינק

"אחרי שלוש וחצי שנים בחו"ל, אתה מבין כמה טעויות נעשו בדרך של ישראל למטה, כמה מעט היגיון יש בסיטואציה הקשה שהמדינה נקלעה אליה וכמה החיים בישראל היסטרים ומוטרפים". ירון טן-ברינק מסתכל עלינו בעצב מהגולה באמסטרדם, ולא מתכוון לחזור

 
 
 
 
 
 
 
 
 

1.

כמה דקות אחרי שכמה כדורים (שניים? שלושה? סרק? סרק?) פילחו את גופו של יצחק רבין, ידעתי שאעזוב את הארץ. זה היה הדבר הברור לי ביותר באותם ימים מבולבלים; לא היה לי ספק שלא יבוא חשבון נפש או פיוס לאומי או איך שלא קראו לזה אז, אלא רק צניחה חופשית אל אלימות קיצונית, נבערות חשוכה ושנאת-האחר. בנובמבר 95` היה לי פשוט ברור לחלוטין שאני מוכרח לארוז ולנסוע ולהשאיר את מדינת ישראל מאחורי. נשארתי.

חשבתי שאולי אני סתם פסימי. קיוויתי שאולי יבוא שינוי פתאומי ומפתיע לחיוב. שנתיים וחצי החזיקה התקווה הזאת את הדרכון ההולנדי שלי במגירה, אבל במרץ 98` מצאתי את עצמי באמסטרדם עם הממתיקה הרשמית של חיי, ומאז אנחנו כאן. כשנסענו לא חשבנו על הגירה. רק רצינו ללמוד וידיאו ואנימציה ושטויות כאלה באווירה תרבותית שפוייה ובשכר לימוד שלא צריך למשכן רכוש עבורו. מי שקרא לנו יורדים קיבל נאום הכחשה ארוך והסבר מפורט.

אין לי יותר נאומים כאלה.
 

2.

נפולת הנמושות הפכה למהגרים בפוטנציה. נמל התעופה בן-גוריון (רויטרס)
 נפולת הנמושות הפכה למהגרים בפוטנציה. נמל התעופה בן-גוריון (רויטרס)   
הכתבות והמאמרים במוספי סוף השבוע דיווחו בזעזוע שמאות אלפי ישראלים שוקלים לעזוב את הארץ. המונחים "יורדים", "בוגדים", "עריקים" ו"נפולת של נמושות" אופסנו ובמקומם הוטבע המונח המיברגי "מהגרים בפוטנציה". הייתי מציע במקומו את "מהגרים באימפוטנציה". רוב האנשים שחושבים על זה עדיין לא הגיעו לשלב שהם יכולים גם לעשות את זה. צריך צירוף נסיבות שלילי במיוחד כדי לקנות כרטיס בכיוון אחד. אבל צירופי הנסיבות האלה מתרבים.

באמסטרדם יושבת קהילה ישראלית צעירה המונה, להערכתי, כמה אלפי אנשים. הם כבר שלובים עמוק בעסקים מקומיים, בחיי הלילה, במסעדנות, בחוגי האמנות והאקדמיה. אני מדבר עם רבים מהם ובודדים מתוכם רואים את הדרך חזרה.

לאף אחד אין כאן חיים קלים במיוחד; המנטליות ההולנדית האפתטית והעצלנית מוציאה מדעתם גם את הסבלניים ביותר שבינינו. מזג האוויר האפרפר הכמעט תמידי מדכדך אף את הקשוחים שביוצאי הסיירות. המחסור בדירות להשכרה מותיר את רובנו בחיפוש תמידי אחר קורת גג. מדיניות אישורי-עבודה קשוחה שולחת את הטובות שבבנות-ישראל לנקות בתים של יאפים מקומיים באופן לא חוקי. אבל זה עדיף. לא ייאמן, אבל זה עדיף.
 

3.

כל ישראלי אמסטרדמי שפגשתי יודע, עמוק בבטן, שמשהו רע מאוד עומד לקרות. תמונת אינתיפאדה שגרתית (רויטרס)
 כל ישראלי אמסטרדמי שפגשתי יודע, עמוק בבטן, שמשהו רע מאוד עומד לקרות. תמונת אינתיפאדה שגרתית (רויטרס)   
אחרי שלוש וחצי שנים בחו"ל אתה מתחיל לראות דברים אחרת. רק אחרי תקופה ארוכה מחוץ לישראל אתה מבין כמה טעויות קשות נעשו בדרך התלולה מטה, כמה מעט היגיון יש בסיטואציה הקשה שהמדינה נקלעה אליה וכמה החיים בישראל היסטרים ומוטרפים. לחזור למקום כזה סהרורי? אחרי שהבנת שהחיים יכולים להיות גם רגועים ושלווים עד כדי פיהוק? אחרי שהתרגלת שאנשים אומרים "סליחה" כשהם מתנגשים בך בטעות ברחוב? אני לא יודע.

מכאן זה נראה, בעיקר בשנה האחרונה, שישראל דוהרת לקראת חורבן שכמותו טרם ידענו מאז קום המדינה. כולם פה מחכים, בעצם, לבום הגדול. כל ישראלי אמסטרדמי שפגשתי יודע, עמוק בבטן, שמשהו רע מאוד עומד לקרות. מפלס החרדה עולה ויורד בהתאם לדיווחים הטלפוניים מהארץ; לתקשורת הישראלית והאירופית אף אחד הרי לא מאמין. אנחנו צופים בזעזוע ממרחק, בהאזנה וקשר תמידי, ורואים איך כל מה שחששנו ממנו מתגשם במהירות.

יש לי פה הרבה חברים וחברות שיסיימו השנה ארבע שנות לימוד באחת מאקדמיות האמנות הטובות והמקוריות בעולם. הם הגיעו לפה עם המחשבה שבתום הלימודים יחזרו למולדת. המחשבה התחלפה בספקות. הספק הפך לדרכון גרמני. כי כשהתותחים רועמים המוזות לא שותקות. הן רק עוברות למקום בו ישמעו אותן יותר טוב.
 
 

4.

לא, אחד אין כאן חיים קלים, אבל זה עדיף. אמסטרדם
 לא, אחד אין כאן חיים קלים, אבל זה עדיף. אמסטרדם   
קשה לעזוב את הארץ. יש בה הרבה דברים טובים: תל אביב היא עיר מטורללת במובן הכי חיובי של המלה, הנופים מקסימים ביופיים (במקומות שקניונים ומקדונלד`ס עדיין לא חוסמים אותם), האנשים חמים ופתוחים (גם אם לעיתים באופן אגרסיבי), החומוס מעולה (ואליו אני הכי מתגעגע). מי שגר בישראל כל הזמן מחפש משהו שיקשור אותו אליה. ומי שמחפש גם בדרך כלל מוצא.

זה שהמספרים בעיתונים דיברו על רבע מהישראלים כשוקלי אריזת מזוודות, הפתיע לא מעט אנשים. הם חשבו שיש יותר. הם תוהים אם וכיצד 75 אחוזים מתושבי המדינה מוכנים להמשיך ולבלוע את הדבר החום הזה שמאכילים אותם מכל הכיוונים, נו, איך קוראים לו, שכחתי (מה שכמה שנים בחו"ל עושות לעברית שלך, אל תשאלו).

אותי זה הפתיע הפוך. 25 אחוזים נראה לי קצת הרבה. להשאיר את ישראל מאחוריך זה הרי לצאת אל עבר הלא נודע. להשאיר את ישראל מאחוריך בעת הנוכחית, זה לא להיות בטוח אם יהיה לאן או בשביל מה לחזור. זה מפחיד. וקשה במיוחד להודות בעובדה שזהו צעד שיש בו השלמה עקרונית, גם אם בלתי מודעת, עם העובדה שהניסוי הציוני נכשל ועומד על סף סיומו. אם אכן אחד מתוך ארבעה ישראלים שוקל את זה, סימן שצדקתי בנובמבר 95`. סימן רע מאוד.
 

5.

אני מרשה לעצמי לדבר בחופשיות על סופה של מדינת ישראל כפי שאנו מכירים אותה, בעיקר כי מזווית הראיה שלי ברור שזאת תהיה התחלה חדשה. ובמצבנו לא בטוח שהתחלה חדשה היא רעיון רע. עשרות אלפי הישראלים שחיים באירופה, אמריקה ואוסטרליה יוצרים עכשיו קהילות ספונטניות. לא צריך מתווכים ממולחים שיארגנו שכונות בנה ביתך ישראליות באיי-סיישל. זה כבר קורה במילא בכל עיר גדולה בעולם.

הישראלים שהיגרו לחו"ל בונים, כמעט מבלי משים, סוג חדש של ישראליות שאינו קשור באופן בלעדי לאדמה, מין ניאו-צבריות המתגאה בעיקר בתכונותיה: שאפתנות, נחישות, חוכמה, דבקות במטרה, כושר שרידה והתמדה. זאת לא הישראליות החדשה היחידה שתיווצר כתוצאה מהכאוס הנוכחי, אבל זאת הישראליות החדשה היחידה שכבר מתפקדת כאלטרנטיבה של ממש.

איש אחד אמר לנו פעם שהאדמה מקולקלת. עכשיו, רק עכשיו, ממרחק ופרספקטיבה של זמן רב ויבשת שלמה, מתחיל הדור שלי להבין למה הוא התכוון. מי שנולד בשנות השבעים מתחיל לקלוט שאנחנו לא צריכים אדמה אם היא מכילה רק דם ודמע. אנחנו צריכים חיים. ואם החיים הם במקום אחר, פשוט נרדוף אותם בים, באוויר וביבשה וניתן להם בראש עד שיתחננו שנפסיק. כמו ישראלים טובים.

שלוש וחצי שנים אני כבר כאן, עם התעלות הציוריות והגבינה הצהובה והקופי-שופים הריחניים והסובלנות הקרירה והצ`יל-אאוט הנצחי. זאת פנטזיה רטובה של הרבה ישראלים שרואים את העסק מתחרבש ורוצים לקחת את הרגליים. קשה לי מן הסתם שלא להזדהות עימם, אבל דווקא בגלל זה אני חש חובה להתריע: זאת פנטזיה. כשאתה מחליף מדינה, אתה בסך הכל מחליף קשיים מוכרים בקשיים חדשים.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by