ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
תעשיית המיסטיקה (חלק ב') 

תעשיית המיסטיקה (חלק ב')

 
 
עוזי וייל

עובדים עלינו בעיניים. ואנו רק צריכים אוזן קשבת, שעולה כסף

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מלכת הרווחים. מתוך המאמר המקורי
 מלכת הרווחים. מתוך המאמר המקורי   
המשך עלילותיה של דבי נתן, העיתונאית האמריקאית שחקרה את עולם ה"מיסטיקה בטלפון" מבפנים, ומבלי להתכוון לכך נסחפה להיכרות אישית עם אמריקה שלא הכירה.

הדרך הטובה ביותר לעשות כסף ב"יעוץ רוחני בטלפון" היא לדבר עם האנשים שלא ממש צריך להקשיב להם. למשל, ממלאי הלוטו שרוצים לדעת את המספרים הזוכים של השבוע הבא. תמיד הקפדתי להזהיר אותם: "אדוני מבין שאם הייתי יכולה לדעת בבטחון את המספרים, הייתי עכשיו בלאס וגאס, ולא מדברת איתך בטלפון."

או, למשל, נערות בנות עשרה שלא בטוחות עם איזה נער כדאי להן לצאת. או בחורים טובים, מסוג "עשה זאת בעצמך" שרוצים לדעת איפה יותר כדאי לפגוש בחורות: בבאר או במועדון באולינג? אולם אנשים כאלה מדדו את הזמן עם סטופר, וכמעט אף פעם לא נשארו מעבר לשתי הדקות הניתנות חינם.

מי שעוזרות לך לדפוק קופה הן הנשים המתקשרות בבוקר, אחרי שהבית התרוקן והן שרועות מול הטלוויזיה, בודדות ומשועממות. כאלה שאינן צריכות קריאה בטארוט, אלא אוזן קשבת. למשל, דארלין מאלבמה: היא חיה במרחק 13 קילומטר מהעיר הקרובה. היא חושבת שהיא בהריון, והיא שותה אלכוהול בכמויות. היא "חושבת" שזה עלול להשפיע לרעה על התינוק, אבל קשה לה להפסיק כי החבר שלה שותה גם הוא. אני שואלת את דארלין אם היא ביקרה אצל רופא, לבדוק אם היא באמת בהריון.

לא, היא מעדיפה שהקלפים יגידו לה.
"טוב," אני אומרת, "הקלפים מגלים לי שבקרוב מאוד את תלכי לבית מרקחת ותקני ערכה לבדיקת הריון. אני רואה גם מכונית באופק - יש לכם? לא? אה, יש לכם משאית אבל היא מקולקלת? תראי מה זה, בדיוק יצא לי קלף המרכבה. זה אומר שאת תבקשי מהחבר שלך לתקן את המשאית שלו, ומהר, כי אני רואה נסיעות תכופות לעיירה הקרובה. אני רואה גם קלף של התפתחות רוחנית - אולי יעוץ כלשהו. יש בעיר הקרובה סניף של "אלכוהוליסטים אנונימיים"?
 

אבל שיחות כמו אלה של דארלין הן כלום בהשוואה לשיחות באמצע הלילה. זהו זמנם של המיואשים האמיתיים, אלה שאינם מסוגלים להירדם, אלה שבדידותם מאיימת להרוג אותם. כמו, למשל, טנישיה (ראה חלק א` של המאמר - ע.ו.) בחורה צעירה עם ילד שרבה עם החבר שלה, שיצא את הבית בטריקה ונקלע למטח יריות ברחוב, ונהרג. היא מיואשת, מלאת חרטה, חייבת לדבר עם חברה המת, והיא חסרת תקווה - הדבר היחיד שאיכשהו עוזר לכאבה, כרגע, זו החלטתה לשים קץ לחייה.

"טנישיה," אני ממהרת לומר, "אני רואה את החבר שלך בקלפים. הוא נמצא עכשיו במקום נפלא, והוא אומר שהוא יודע עד כמה את אוהבת אותו. הוא רוצה שתישארי בחיים, ותגדלי את ילדכם. יש מישהו איתכם בבית? המשפחה שלו? אתם קרובים מאוד? נהדר. הוא רוצה שתישארי איתם. גם בלילות. במיוחד בלילות. ואני רוצה שתתקשרי אלי מתי שאת רוצה. הנה הטלפון שלי בבית - אל תתקשרי ל"קו המיסטי" - זה יקר מדי."

טנישיה המשיכה להתקשר אלי עוד פעמים רבות, הרבה אחרי שסיימתי את התחקיר לכתבה, והפסקתי לעבוד באופן רשמי בתור קוראת טארוט טלפונית. בסופו של דבר, בעזרת קשרי כעיתונאית, הצלחתי לעזור לה לקבל דמי ביטוח לאומי עבור התינוק, מחשבונו של חברה המת. כל מה שהיה צריך לעשות זה להגיש את הניירות הנכונים. טנישיה חושבת עד היום, שעשיתי את זה בעזרת יכולתי המיסטית.

המאמר המלא
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by