ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
סיגליות 

סיגליות

 
 
שקד

סיגלית היתה פרודה עם ילדים, מנוכרת מבעלה, והתמכרה לפלירטוטים בצ'ט. אבל עופר, גבר מקסים ומסתורי שהפך לידיד הנפש שלה, לא הסכים להיפגש איתה אף פעם. מה היה הסוד הנורא שהוא הסתיר ממנה?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בחודשים האחרונים אני מבלה את זמני בערוצי השיחות ב-IRC, בין חבר`ה טובים וקבועים, שלפעמים מארגנים מפגשים במציאות, ובכל אופן סתם כיף לבלות במחיצתם כמה שעות וירטואליות. אחרי שבועיים של התמדה ונוכחות קבועה, את כבר נחשבת ותיקה ומרגישה שהגעת למועדון הבית-שלך, היכן שכולם מכירים ואוהבים אותך ואת כבר מכירה את כל הפוליטיקה הפנימית.

אחת הדמויות האהובות בחבר`ה האלה היא סיגלית, בת 32 מנתניה, פרודה עם שני ילדים. מדי ערב אחרי שהיא משכיבה את הילדים לישון, היא מתחברת לרשת וצוחקת עם כולנו עד לשעות הקטנות של הלילה. פעם אחת תפסנו שיחה רצינית יותר. "אני מרגישה טינה וזרות כל כך גדולה לבעלי, אני בקושי מדברת איתו בשבתות שהוא בא לקחת את הילדים", היא מספרת. "השבתות האלו זה הזמן היחיד שלי לצאת קצת עם גברים חדשים. מתחילים איתי המון ברשת ויש לי לילות מאושרים כל כך של שיחות מדהימות לפעמים, אבל אני לא יכולה להפיל את הבליינד דייטים האלה על הילדים ככה. אני יודעת שהם מספרים לאבא שלהם שאני ברשת כל הלילה, שאני מכינה להם סנדוויצ`ים בעינים טרוטות בבוקר, והוא, אי אפשר לדעת למה הוא מסוגל, הוא עוד יטען שאני אמא לא כשירה וינסה לקחת אותם ממני, הוא מאד אוהב אותם. אני הולכת על חבל דק פה".

סיגלית היתה אשה מאד מחוזרת בצ`ט, היא פלירטטה עם רבים ויצאה בפועל עם שניים עד כה. אבל דווקא עופר, חבר הנפש שלה בצ`ט, האדם שהיתה הכי קשורה אליו והכי רצתה לפגוש, סרב לפגוש אותה. בחודש האחרון היא בכלל לא מדברת איתנו או עם אחרים, רק עם עופר. עופר הוא איש הסוד הלילי שלה, האדם שהיא מרגישה שמבין אותה הכי טוב, כמו קורא אותה מבלי להכיר אותה ומרגיש את הצרכים שלה. "לו, אני מוכנה לפתוח את הדלת גם לעיני הילדים שלי", היא העזה ואמרה לי לילה אחד.
 

רבים ניסו לשכנע את סיגלית ועופר להפגש כבר, ובראשם סיגלית עצמה: "לא חבל על הלילות ללא שינה, המתח המיותר, מה הפחד? אנחנו כל כך מתאימים, כל כך קשורים בלב, ואנחנו כבר לא בני 20, מה כבר יקרה?", היא ניסתה. "אני אומר לך שוב, את אשה נשואה עדיין, כל העניין של הילדים, אני לא רוצה לסבך אותך, אני רוצה אותך נקייה, סגורה על עצמך, בלי שום רגש לבעלך, מוכנה להמשיך הלאה. יחסים זה עניין של טיימינג ואם יש לנו דרך משותפת נגלה בעצמנו כוח וסבלנות ללכת בה", הוא ענה לה, שוב.

"אין לי שום רגש לבעלי", סיגלית זעקה, בפעם המאה. "אני מאוכזבת ממנו, הוא מרוקן אותי, אין לי מה לומר לו, כשהוא נכנס בדלת הבית שלי, האוויר נהיה קר, אתה לא מבין?". אבל עופר מקשה: "את בטוחה שזה לא רק כעס? מאחורי כעס חזק מסתתר רגש חזק, את צריכה לברר עם עצמך את כל זה" וחוזר חלילה. מים רבים נטחנו ופגישה לא התקיימה. היא היתה מספרת לו הכל, גם כשנפגשה עם אחרים סיפרה לו והתגרתה בו על שהוא לא נפגש איתה, אבל הוא בעקשנות שלו, ועדיין תמיד נמצא שם בשבילה, נכנס לצ`ט מדי ערב, רק בשבילה.

אבל לילה אחד סיגלית לא הגיעה. השעה היתה כבראחת1 בלילה ולא היה לה זכר וירטואלי. עופר היה על קוצים. "את חושבת שהיא יצאה עם מישהו ככה סתם באמצע השבוע, עזבה את הילדים בבית לבד בלילה?", הוא שואל אותי, או אולי רק מדבר עם עצמו דרכי. "אולי הוא יושב איתם בסלון והם צוחקים והילדים אוהבים אותו? אולי קרה לה משהו?"

"עופר תרגע, אתה מתנהג כאילו שאתה האבא של הילדים האלה", אני גוערת בו. התשובה של עופר מתמהמהת ואני בודקת אם לא נותקתי מהרשת במקרה. "עופר, זה משהו שאמרתי?" אני כותבת. "שקד, אני לא יכול להחזיק את זה יותר. תשבעי לי שלא תספרי לאף אחד" הוא עונה, והצמרמורות מתחילות לטפס אצלי במעלה הגב. "אתה יודע שאתה יכול לסמוך עלי" (טוב, נו, זה היה לפני שהיה לי טור ברשת).

"לא קוראים לי עופר", הוא מתוודה. "אני בעלה של סיגלית. אני עדיין אוהב אותה ויותר מזה נקרע מגעגועים לילדים שלי. היא לא מחליפה איתי מילה יותר, אבל הילדים סיפרו לי מה היא עושה בלילות ואיפה היא גולשת. זו הצורה היחידה שאני יכול להשאר קרוב ולדעת מה קורה איתה ועם הילדים. לפני זה בכלל לא ידעתי מה זה אינטרנט. שקד, אם תספרי לה את לוקחת ממני את המשפחה שלי, בבקשה אל תגידי כלום".

"אל תדאג, אני לא מתערבת", אני ממהרת להבטיח, "אבל זה מסביר הרבה מאד דברים. כמה זמן אתה חושב שתחזיק מעמד ככה? איך אתה מרגיש כשהיא אומרת לך שוב ושוב מה היא מרגישה כלפי בעלה באמת, כלפיך? כמה השפלות אתה צריך כדי להבין? במוקדם או במאוחר אתם תגיעו לנקודה שבה או שתפגשו או שהיא תנתק אתך קשר. ואם היא אי פעם תדע מי אתה, אז באמת הלך עליך אצלה. אנחנו אמנם באינטרנט אבל אנחנו לא בסרט. זה לא סיגליות של דיוויד ברוזה פה ולא יהיה לזה הפי אנד. זאת סיגלית, היא בנאדם מרומה ופגוע ממך כבעלה. עכשיו תהרוס לה גם את האמון בעופר?"

זאת היתה הפעם האחרונה שראיתי את עופר ברשת. סיגלית חזרה למחרת וסיפרה שאמא שלה לא הרגישה טוב אז היא היתה אצלה בלילה שעבר. מדי לילה היא חיכתה שעופר יגיע ולא הבינה מה גרם לו להעלם בלי להודיע, בלי שמעולם נתן לה מייל או טלפון שלו. "אולי מתחתי את החבל יותר מדי", היא הרהרה בפני. "אין לי מושג מיהו, איך הוא, אולי אני רואה אותו ברחוב ולא יודעת שזה הוא". אולי את פותחת לו את הדלת בקרירות ומתעלמת מהמבט הכואב שלו פעם בשבועיים, אני חושבת לעצמי.

כמה שבועות ברשת נראים לפעמים כמו שנה במציאות. סיגלית מעולם לא שכחה את עופר אבל כבר התקרבה בצורה דומה גם לגברים אחרים. לא יכולתי להמנע מלחשוד שאולי זה הפתרון של עופר, להחליף זהויות מדי פעם ולהשאר בסביבה. "היחסים ביני לבין בעלי דווקא השתפרו לאחרונה", היא סיפרה לי אתמול. "הוא הסכים לתת לי גט, אפילו צחקנו קצת בשבת. מזמן לא צחקנו, שכחתי כמה מקסים הוא יכול להיות".

"את יודעת איך זה, לפעמים דווקא כשבאמת משחררים משהו מקבלים אותו בחזרה", אני אומרת לה. "אני לא הולכת עד כדי כך רחוק, אבל האמון בינינו מתחיל לחזור", היא מספרת. "את מאמינה שאפילו הראיתי לו קצת את הרשת? הוא בכלל לא התעניין במחשבים לפני כן. כמובן שלא סיפרתי לו על כל מה שאפשר לעשות כאן ועל גברים שאפשר להכיר. לפני שהוא נגע במחשב סגרתי את האאוטלוק עם סיסמא וכיווצתי את כל הלוגים של הצ`טים", היא צוחקת.

ולי התנגן רק משפט אחד בראש: "ומה אם בעלה יודע? היא מצפינה את אימייליה".

יש לכם סודות? ספרו הכל לשקד
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by