ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
ההיסטוריה של הקונסולות: שרברב נולד 

ההיסטוריה של הקונסולות: שרברב נולד

 
 
אילנה תמיר

חברת המשחקים האמריקאית "אטארי" כמעט כבשה את העולם. ואז הגיע מריו, שרברב משופם שטרף את כל הקלפים. חלק שלישי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
השנה היא 1981. נינטנדו היא חברת משחקים ותיקה המתמחה במשחקי קלפים, ופועלת כבר כמאה שנים ביפן. בתחום המשחקים האלקטרוניים, מאידך, היא צעירה מאוד. יש לה רק משחק ארקייד מצליח אחד בשם דונקי קונג, אותו פיתח מפתח משחקים צעיר בשם שיגרו מיאמוטו, משחק שכבר החל לצבור תאוצה באולמות הארקייד ביפן.
 
דונקי קונג היה משחק הווידאו הראשון בהיסטוריה המבוסס על השילוש הפופולרי של "רשע", "נערה חלשה שצריך להציל" ו-"גיבור". הרשע היא גורילה חומה וגדולה בשם דונקי קונג. הנערה היתה נערה חטופה וחסרת אונים בשם פאולין. שמו של הגיבור היה פשוט Jumpman, כלומר, "איש קופץ", שם שנבחר פשוט בגלל הפעולה העיקרית שלו במשחק – לקפוץ מעל חביות. (למשחק). הדימיון ל"קינג קונג", אגב, לא מקרי. תעשיית הסרטים תבעה את נינטנדו בעניין, אך הפסידה במשפט.
 

האיש הקופץ

 
כשחשב מיאמוטו כיצד לאפיין את ג'אמפ-מן, הוא לקח בחשבון שהרזולוציה המוגבלת של המסך מחייבת אותו להתקמצן עם כמות הפיקסלים שניתן להשתמש בהם. לכן, הוא בחר להשתמש במאפיינים חזותיים בולטים במיוחד: אוברול כחול, חולצה אדומה ושפם. מאוחר יותר צורף לתלבושת גם כובע אדום, היות והמתכנתים לא הצליחו לתכנת שיער שמשנה את צורתו בעת הקפיצות. כך נבנתה דמותו של נגר גוץ משופם וחביב.
 
 
קונסולת מריו
 קונסולת מריו   
כשהבכירים בנינטנדו רצו לייבא את דונקי קונג לארה"ב הם הרגישו שאומנם המשחק והדמויות מקסימות ביותר, אבל השם "ג'אמפ-מן" עלול שלא לתפוס היטב בקרב האמריקאים. הם ישבו במשרדי החברה בסיאטל וניהלו סיעור מוחות בניסיון למצוא לו שם מתאים יותר. באותה הרגע, כך לפחות טוענת האגדה, נשמעה דפיקה בדלת והמנכ"ל קם לפתוח. בדלת עמד אחד ממנהלי הבניין, שהתפרץ בכעס בגלל שמועד תשלום שכר הדירה של המשרדים כבר עבר.

לא ידוע אם צוות נינטנדו שילם לבעל הבית באותו היום או לא, אבל ידוע כי בעל הבית, מריו סגאלי, זכה באותו היום למשהו בעל חשיבות היסטורית רבה הרבה יותר: ג'אמפ-מן האמריקאי זכה לשמו. ועוד שינוי קטן התרחש באות התקופה. כמה סטודנטים העירו למיאמוטו כי בעיניהם מריו כלל לא דומה לנגר, ואם כבר אז יותר לאינסטלטור. הערה זו היוותה השראה למשחק הבא.

מיאמוטו הוליד למריו אח בשם לואיג'י ושלח את שני השרברבים למשפחת מריו (כן, שמו המלא של גיבורנו הוא מריו מריו) אל תוך מערכת הביוב, לנקות אותה ממזיקים שונים כמו צבים ועקרבים. המשחק "האחים מריו" הפך במהרה להיט באולמות הארקייד. אבל רק בעוד כשנתיים מריו ולואיג'י יגיעו באמת למעמד של אלילים.
 

מכונת המשחקים של נינטדו - עכשיו בגרסא ביתית

 
כדי להרחיב את האחיזה בתחום משחקי הווידאו, החליטו בנינטנדו לא להסתפק בבניית משחקים למכונות הארקייד, אלא גם לבנות קונסולה למשחקי וידאו ביתית. החזון של המנכ"ל היה לפתח קונסולה, שאומנם תהיה איכותית אך תהיה גם זולה במיוחד, כך שתגיע לכל בית. היא היתה חייבת להשתמש ברכיבים זולים במיוחד.

לא היה קל למצוא רכיבים זולים. מראש כבר הוחלט להשתמש בשבבי 8 ביט, למרות שטכנולוגית ה-16 ביט ה"מתקדמת", היתה כבר בנמצא, אך השבבים היו יקרים מאוד. בסופו של דבר הצליח מנכ"ל נינטנדו למצוא חברת חומרה שהסכימה למכור לו שבבים תמורת מחיר זול ביותר, לאחר שהובטחה לה כמות הזמנות אסטרונומית – 3 מיליון יחידות תוך שנתיים.

עובדי נינטנדו לא הבינו כיצד המנכ"ל שלהם יכול להתחייב לכמות כזו של הזמנות, אבל הספקנות שלהם התבדתה מהר מאוד. הקונסולה שיצאה ב-1983 ביפן תחת השם Famicom (קיצור של Family Computer) הפכה מייד ללהיט.
 
כשרצתה נינטנדו להביא את ה-Famicom לארה"ב, היא הבינה שלהתברג לבד לשוק יהיה לה קשה עד בלתי אפשרי, ועדיף שתמצא שותף מקומי. כצפוי, היא פנתה לחברה החזקה ביותר בתחום באמריקה – אטארי. ההיסטוריה של משחקי הווידאו היתה יכולה להראות שונה בהרבה, אם אכן תוכנית זו היתה יוצאת לפועל.

התוכנית המקורית היתה שאטארי תייצר ותשווק את קונסולת ה-Famicom בארה"ב, ושתי החברות יתחלקו ברווחים. החברות קבעו לחתום על ההסכם במסגרת תערוכת CES, תערוכת גאדג'טים שנתית חשובה שמתקיימת עד היום. אבל אז, יום לפני החתימה, ראו אנשי אטארי בתערוכה משהו שגרם להם לפוצץ את כל העסק.
 

הטעות של אטארי

NES
 NES   
בדוכן של יצרנית קונסולות משחקים אחרת, ראו לפתע אנשי אטארי את המשחק דונקי קונג. אטארי, שכבר רכשה מנינטנדו את הזכויות על הפצת המשחק הלוהט, חשה שנינטנדו בוגדת בה מאחורי גבה עם יצרניות אחרות. מכיוון שהרגישה את עצמה כצד החזק בסיפור, יחסית לחברה העלומה מיפן, החליטה אטארי לוותר על הדיל עם נינטנדו. לנינטנדו לא נותרה ברירה והיא נאלצה לעבור את כל השלבים הקשים של הייצור והשיווק בעצמה.

צחוק הגורל הוא שתוך זמן קצר מאזן הכוחות בין שתי החברות התהפך. חברת אטארי, מי ששמה היה עד לא מזמן מילה נרדפת לקונסולות משחקים בזכות ה-Atari 2600, הגיעה למצב אנוש. אי היכולת שלה לפקח על חברות צד שלישי שיצרו משחקים לקונסולה שלה, התחרות עם המחשבים האישים והצפה של השוק בכותרים גרועים במיוחד, גרמו למניותיה לצנוח לריצפה. כל שוק הקונסולות הביתיות הגיע במערב למשבר חריף. חנויות רבות פשטו רגל, אחרות נשבעו שלא לגעת בקונסולות עוד לעולם.
 
אבל לנינטנדו המשבר הזה לא הפריע. היא החליטה שבלי קשר למצב, היא הולכת לשווק את ה-Famicom בארה"ב ויהיה מה. רק לפני כן, היא חייבת לנקוט כמה פעולות רדיקליות, כדי להבטיח שגורלה לא יהיה כגורלה של אטארי. ראשית, היא הרגיעה את החנויות והבטיחה להן שהן תמיד יוכלו להחזיר קונסולות שלא ימכרו ולקבל תמורתן חזרה את כספן.

שנית, היא בנתה מנגנון שיפקח בצורה צמודה ביותר על יצרניות המשחקים. היא שילבה בקונסולה צ'יפ מיוחד שמונע ממשחקים שאין להם "תו איכות" רשמי של נינטנדו לרוץ על הקונסולה. כדי לקבל את תו האיכות, הייתה חברת המשחקים חייבת לעבור מסע של ייסורים. חברות שרצו למכור משחקים עבור הקונסולה היו חייבות, למשל, לשלם לנינטנדו עמלה. נינטנדו גם התערבה בכמות המשחקים שכל חברה יכלה להוציא מדי שנה ובמספר העותקים שיכולים לצאת לשוק מכל משחק. בפועל "תו האיכות" היה רחוק מלהעיד דווקא על איכות. הוא בעיקר העיד על כך שנינטנדו הצליחה להחזיק את יצרניות המשחקים בחבל קצר מאוד.
 

סופר מריו נולד

 
ב-1985 נחת ה-Famicom בארה"ב עם שם חדש: Nintendo Entertainment System, או בקיצור פשוט NES, אבל עבור מרבית הגיימרים הקונסולה פשוט נקראה "נינטנדו". זמן קצר לאחר מכן הגיעה הקונסולה גם למדינות אחרות ובין היתר גם לישראל. לא היה קל לנינטנדו לחדור לשוק בהתחלה, אבל לאחר פיילוט מוצלח בניו יורק הדלת נפתחה מעצמה. החברה היפנית השתלטה על שוק הגיימרים המורעבים.

סביר להניח שנינטנדו לא היתה יכולה להגיע לאן שהגיעה – שליטה על כ-90% מהשוק, לולא משחק נוסף של שיגורו מיאמוטו מסדרת משחקי מריו. באחת מהמהדורות של הקונסולה, שולב גם משחק שנקרא "האחים סופר מריו". היה זה שכלול של משחק הארקייד "האחים מריו", אבל הפעם המשחק היה מלהיב בהרבה. במקום המסך הסטאטי של המשחק הראשון, הפעם הדמויות נעו בין מסכים שונים, עם נוף משתנה וקסום של "ממלכת הפטריות", מקום מגוריהם של שני האחים. גם המוזיקה של המשחק הוסיפה לקסם. עד היום הפסקול של האחים סופר מריו הוא אחד הקטעים המבוצעים והמסומפלים ביותר.
 
שיגורו מיאמוטו וחברים
 שיגורו מיאמוטו וחברים   
במשך שנים רבות פותחו עבור NES אלפי משחקים ובינהם כמה שהפכו לקלאסיקות של ממש. שיגורו מיאמוטו, המשיך לעשות קסמים ופיתח את "האגדה של זלדה", משחק הרפתקאות עתיר דמיון עם מבוכים, מערות, אגמים, מפלצות ואוצרות. הגיימרים התמכרו גם למשחק שנקרא מטרואיד, משחק הרפתקאות חללי, שכמו "זלדה", גם לו לא היתה עלילה לינארית, אלא פתוחה לדמיון השחקנים. אבל עדיין, השרברב האיטלקי נשאר לקמע של נינטנדו במשך שני עשורים והיה לכוכב של אין ספור משחקים ומשחקי המשך, ל-NES ולקנוסולות אחרות של נינטנדו.
 
ומיאמוטו – הוא נחשב עד היום לאחד ממפתחי המשחקים הבכירים ביותר בעולם ועובד עד היום בנינטנדו בפיתוח ובהפקה של משחקים חדשים. למרות שהוא אחראי לתעשיית משחקים ששווה מיליונים, הוא מתעקש לקבל משכורת ממוצעת ונוהג לעבודה על אופניים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by