ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
בעניין הסופראנוס 

בעניין הסופראנוס

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נכון, יש משהו מצחיק במאפיונר כבד שהולך לפסיכולוגית לברר למה הוא עצוב, ולומד לדעת שיש לו נטיה לפתור מצבים מורכבים על ידי אלימות. נכון, תיאורם של אנשי המאפיה כאנשים קטנים, תאבי חיים, לא פעם מודעים לעצמם, הוא תיאור מרתק (אבל נכון גם שסקורסזה עשה את זה ראשון, ועשה את זה מדוייק ואכזרי - לא משועשע מעצמו).

כל זה ועוד: נכון גם שהתסריטים (בחלקם) מבריקים, שיש שורות מחץ, עלילות מלאות חיים והומור, מהסוג שכמעט שכחת שסדרת טלוויזיה - בוודאי אמריקאית - יכולה לספק, ויש בימוי עדין ונבון ומשחק מצויין. נו, אז מה הבעיה?

הבעיה היא, שבסופו של דבר זו סידרת טלוויזיה אמריקאית, ולמעשה היא מצייתת לכללים אותה היא אמורה לשבור. כלומר, בסופו של דבר כולם מתנהגים כמו שמצופה מהם להתנהג, עד ההפי אנד הבלתי נמנע של הפרק.

ההחלטה הנועזת ביותר שקיבלו יוצרי הסידרה היתה להציג את המאפיונרים כאנשים לכל דבר, שרק במקרה נמצאים בביזנס האלים הזה ששמו "פשע"; ביזנס שבמסגרתו אין לך ברירה אלא להיות אלים, כמו שבעסקי האינסטלציה אין ברירה אלא להתלכלך, ובעסקי החשמלאות אין ברירה אלא לשלוט בהבדל בין מינוס לפלוס.

עד כאן בעניין החלטות נועזות. לכל יוצר סידרה אמריקאית פורצת דרך, מותרת החלטה נועזת אחת. לא יותר. החלטת? הימרת? מכאן, אתה חייב לשמור על הנוסחה. ואכן, זה בדיוק מה שיוצרי הסידרה עושים: שוב ושוב יצייתו גיבוריה לאופי שהוכתב להם בישיבת התסריטאים הראשונה.

שוב ושוב יהיו הגיבורים אלימים, אבל מצחיקים ואנושיים. בשלב מסויים, ככל שהשטאנץ הולך ומתגלה, האנושיות שלהם נעלמת - כי הם לא אנושיים באמת, הם רק נראים ככה. הם גם לא אלימים באמת, למרות סצינות אלימות קשות. הם רק נראים ככה. הם עדיין, עדיין, אחרי כל המאמצים, רק דמויות בסדרת טלוויזיה אמריקאית. הן לא יכולות לעשות צעד אחד בלי אישור של עשרה אנשים בדרג הבכיר של HBO.

שלא לדבר על כך, שהאלימות המשעשעת הזו מחליאה לעתים. אם איש מאפיה אכזרי מתחיל לראות את עצמו מבחוץ, מתחיל להיות מודע למעשיו - וזה מה שגיבורי הסידרה עושים יותר ויותר, זה סוד קסמם המשועשע, והחידוש שבדמותם - הרי שבשלב מסויים הוא יבחר באחת משתי אופציות: או שיפסיק להיות אכזרי, או שיפסיק להיות מודע.

זאת האמת. אין אחרת. אדם יכול להיכנס לדיסוננס עד גבול מסויים, בעודו בודק מיהו, ומה הוא עושה בחיים. אבל זהו דיסוננס בלתי אפשרי, והוא חייב להיפתר. לא יכול להיות שאדם יהיה מודע לעצם הרוע שבמעשיו, וימשיך לעשות אותם. או שהוא יפסיק עם זה, או שהוא יסדר לעצמו הסבר מודע שיאפשר לו להמשיך להתאכזר בכיף; או - אפשרות נוספת - שהוא יעבור התמוטטות עצבים.

וזה לא יקרה, כי באמריקה ההצלחה היא ההוכחה של עצמה. אף אחד לא יעצור לשאול את עצמו "מי הוא באמת טוני סופראנו? מה הוא רוצה באמת?"

מה הוא רוצה? להמשיך להיות בטלוויזיה, זה מה שהוא רוצה. והוא מקבל.


הסופראנוס; ערוץ 3, כל ערב 22:00
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by