ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
המהפכה: ניצחונות 

המהפכה: ניצחונות

 
 

והשבוע: החרם על אדובי עבד והיא הצטרפה לקריאה לשחרור איש המחשבים הרוסי שנעצר. חברות התקליטים הגדולות הבינו פתאום שהניצחון על נאפסטר רק גרם להן לצרות יותר גדולות. ותזכורת קטנה, אפרופו פרסי הווביס, למה האינטרנט בהחלט חי ובועט

 
 
 
 
 
 
 
 
 

לא ניצחנו ולא שכחנו

לא נשכח ולא נסלח. הפגנות נגד אדובי, השבוע
 לא נשכח ולא נסלח. הפגנות נגד אדובי, השבוע   
ונפתח בעדכון נמרץ מגזרת דמיטרי (ומי שפיספס את הסיפור, שילחץ כאן תיכף ומיד): אור ליום שלישי הודיעו מחרימי אדובי על נצחון מהיר ודרמטי במערכה. שבוע עבר מאז הגישה אדובי תלונה לאף.בי.איי על דמיטרי סקילארוב, המתכנת הרוסי הצעיר שחשף את הליקויים בהצפנת קבצי הטקסט המסחרית של החברה, תלונה שהובילה למעצרו הבלתי-צודק בעליל. והנה, אתמול ביצעה אדובי פליק-פלאק לאחור והצטרפה לקוראים לשיחרורו של דמיטרי. באמת יפה מצידה.

זה בהחלט משמח שלחץ ציבורי מאסיבי כמו זה שהופעל באינטרנט בימים האחרונים יכול להזיז משהו לחברה בסדר הגודל של אדובי. אבל לדמיטרי, אשתו ושתי בנותיהם הקטנות זה לא עוזר בכלל. אחרי שאדובי הלשינה לרשויות הפדרליות על הימצאו של סקילארוב בלאס-וגאס, יצא העניין מידיה. סקילארוב עבר על חוק פדרלי, לפי הטענה המשתטנקרת של אדובי, ויש לו עסק עם ממשלת ארה"ב. בגלל זה הוא עדיין בכלא. ובגלל זה הוא עשוי להישאר שם.

דמיטרי נתון עכשיו לרחמי התובע הראשי החדש של ארה"ב, ג`ון אשקרופט. זה רע, כי אשקרופט להוט מאוד להוכיח עכשיו לנשיא בוס (זה הבוש שלו), את קשיחותו האימתנית בענייני סייבר-עבריינים. אדובי עשתה כאן ספין-אוף נאה של יחסי ציבור ויצאה חמודה בתקשורת, אבל היא זאת שהכניסה את דמיטרי לצרות במקור. וכל עוד דמיטרי מאחורי סורגים, וכל עוד החוק המטופש שהוביל למעצרו קיים, לא ניצחנו. ושום תעלול יחצ"ני לא יגרום לנו לשכוח את זה.
 

אופס

באמת, אופס. מיוזיק נט, שירות הורדות המוסיקה בתשלום שלא יהיה מוכן בזמן הקרוב
 באמת, אופס. מיוזיק נט, שירות הורדות המוסיקה בתשלום שלא יהיה מוכן בזמן הקרוב   
קו ישיר, מתוח והדוק מוביל בין אירועי השבוע בגנואה, תנועת השיחרור הספונטנית שהוקמה בימים האחרונים למען דמיטרי, וקרבות ה-mp3 וזכויות היוצרים באינטרנט בשנה האחרונה. הכל חלק מאותה התנגדות עממית, התעוררות אזרחית שהיא תגובה לתהליך הגלובליזציה, ההופך את הדמוקרטיה המערבית לאידיאולוגיה מושחתת, לא פחות - ואולי אף יותר - מאידיאולוגיות מתחרות כמו קומוניזם וסוציאליזם. ועוצמת הזעם כעוצמת ההתפכחות.

הממשלות והתאגידים עדיין רחוקים מלהבין ולעכל את מימדי ההתנגדות הזאת וכוחה. אבל אם להאמין למאמר הזה של "וויירד ניוז", דווקא בלב המאפליה של קרטל המוזיקה הדורסני, יש אנשים שמתחילים להתעורר. יכול להיות שהם קולטים עכשיו, לאט ובאיחור ניכר, שחיסול נאפסטר היה הטעות הגדולה ביותר שלהם. לראשונה מאז תחילת מלחמת ה-mp3, נשמעים קולות במחנה ה-RIAA שאומרים, במילים כאלה ואחרות, "אופס, מה עשינו?"

עכשיו, במקום לסגור דיל שפוי עם נאפסטר ולהיות שוב בקונטרול, צריכות חברות התקליטים להתפנות לטפל באיימסטר, מורפיאוס, קאזאה ואודיו-גלאקסי, כולן תוכנות קשות בהרבה לניטרול משפטי. בנוסף, תדמיתן הצרכנית נפגעה קשות, והן נתפסות יותר ויותר כקרטל של עלוקות שיש להעלימו. והדובדבן: כנראה ששירותי ההורדה בתשלום, בהם מנפנף הקרטל כבר כמה חודשים בתרועות נצחון, לא יהיו מוכנים בזמן הקרוב. באמת, אופס.
 

אינטרנט? זה לא יילך

כולם אוהבים אותו, כולל האחים טבריה ז``ל. פיטר פן
 כולם אוהבים אותו, כולל האחים טבריה ז``ל. פיטר פן   
ובעניין אחר לגמרי, שהוא בעצם בדיוק אותו עניין: בשבוע שעבר נערך טקס פרסי ה-webby, או כמו שהתקשורת אוהבת לכנותו, "האוסקר של האינטרנט" (שזה כמו לקרוא לאניטה פללי "ג`נט ג`קסון הישראלית"). היה טקס נוצץ. היה עתיר סלבריטאיכס. היה אפילו וובקאסט ישיר באדיבות איי.בי.סי ניוז. ובכל זאת, המדיה התמקדה רק בעניין אחד. איך, איך, איך, תהו מיטב הכתבים, עושים חגיגות ושידורים ופרסים עכשיו כשהמצב ברשת כה חרבאנה והנאסד"ק על הפנים?

אז אני אסביר איך. תכניסו את זה טוב למה שנשאר לכם מהמוח, עיתונאים יקרים: אין שום קשר בין הדברים. רוב המועמדים לפרסים לא חושבים בכלל על כסף. הם כאן בשביל הסבבה, לרווחת הכלל, בגלל שהם אוהבים את הרשת, את החירות האישית ויכולת פריצת הגבולות שהיא מביאה. וזה מה שחוגגים בטקס פרסי ה-Webby. האתרים שזכו בפרסים, השנה יותר מתמיד, הם אתרים נפלאים ולא משנה כמה הם מרוויחים או מפסידים תוך כדי עבודת הקודש שלהם.

קחו לדוגמא את הברנש החשוד הזה, שמתחפש לפיטר פן בזמנו הפנוי ומקורב לאחים טבריה ז"ל בדרכים שאתם לא רוצים אפילו לדמיין. הוא זכה ב-Webby כפול בקטגוריית האתר המוזר של השנה (האם שלחו האחים יד שעירה מקברם, ובחשו מאחורי קלעי הטקס? לעולם לא נדע). הוא לא רשום בוול-סטריט, אין לו מודל עסקי ואפילו לא תמונות עירום של טינקרבל. ובכל זאת, אוהבים אותו הרבה. מוזר? אולי. אבל מי שלא מבין את זה, פשוט לא מבין את האינטרנט.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by