ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
המנצחים והמפסידים 

המנצחים והמפסידים

 
 
רן יניב הרטשטיין

ממנוע החיפוש הכושל של מיקרוסופט ועד הפריצה האטומית של סקייפ. 10 ההצלחות והכשלונות של השנה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הכשלונות הגדולים של 2005
 

Google Talk

Google Talk. מעט מדי, מיותר מדי
 Google Talk. מעט מדי, מיותר מדי   
גוגל ירתה השנה לכל הכיוונים, והכריזה על שירותים חדשים בקצב מסחרר. מאז הסערה שהקים שירות הדואר שלה ב-2004, התפיסה המקובלת היא שגוגל הופכת על פניו כל תחום שהיא נכנסת אליו. אז מה קרה לשוק המסרים המידיים אחרי הכרזת המלחמה של גוגל עם Google Talk? לא הרבה...

המסרים המידיים פרצו לתודעה ההמונית ב-1999 עם ההצלחה הגורפת של ICQ. שלושת ענקיות האינטרנט חששו להשאר מאחור, וכל אחת מיהרה להכריז על שירות מסרים משל עצמה. ההבדלים? רק אחד. כל רשת מסרים מידיים הייתה סגורה למשתמשים ברשתות המתחרות. משתמשים במסנג‘ר של MSN לא יכלו לדבר עם משתמשי ICQ, וכו‘. וכך זה נשאר. הענקיות נשארו ענקיות, ושום ניסיון משמעותי לא נעשה כדי לשנות את המצב.

אבל השנה, נשמעו פתאום דיבורים על שחקנית חדשה במגרש החול של המסרים המידיים. לפי השמועות, גוגל הכינה תוכנת מסרים מידיים פתוחה, שתוכל לקשר בין משתמשים בכל הרשתות כולן. ולא רק בהודעות טקסט קצרות, אלא גם בשיחות קוליות באיכות גבוהה. Google Talk היה אמור לעשות לשוק המסרים המידיים את מה שעשה Gmail לשוק שירותי הדואר האלקטרוני המקוונים.

יום ההשקה הגיע, ו-Google Talk יצא לאוויר העולם באוגוסט. לא התרשמנו מאיכות השיחות הקוליות, שלא עולה על איכות השיחות בסקייפ או בתוכנות האחרות. השתעממנו מהממשק המינימליסטי, שאפילו לא תומך בהעברות קבצים או שליחת חיוכים. התאכזבנו לגלות שהשירות סגור בדיוק כמו כל השירותים הקיימים. ובעיקר, הופתענו לגלות שגוגל יצרה כלי בינוני במקרה הטוב, ומיותר במקרה הרע.

אנחנו עדיין מחכים למהפכה בשוק המסרים המידיים.
 

MSN Search

החיפוש של MSN. לא מצאתי
 החיפוש של MSN. לא מצאתי   
עבור הרבה אנשים שמתבוננים מהצד, הקביעה לפיה גוגל היא המתחרה הגדולה ביותר של מיקרוסופט נראית קצת מוזרה. כשבוחנים מקרוב את מקורות המזומנים שלהן, רואים שגוגל מתקיימת מפרסום, ואילו ומיקרוסופט היא חברת תוכנה.

אבל כשמתרחקים כמה צעדים אחורה, ומסתכלים מלעלה על התמונה הגדולה, מגלים ששתי החברות מתפרנסות מפלטפורמות – שעליהם מעמידים מפתחים את הכלים שהם יוצרים, בהם אנחנו משתמשים בשביל לעשות דברים עם המחשב שלנו. הפלטפורמה של מיקרוסופט היא חלונות, והפלטפורמה של גוגל היא האינטרנט. ובמלחמת הפלטפורמות, מיקרוסופט מפסידה ובגדול.

ובגלל זה, מיקרוסופט משקיעה הרבה מאוד מרץ באינטרנט. החל מבלוגים, דרך השקעה מגוחכת בגודלה במנוע חיפוש ל-MSN, וכלה במערכת שלמה של שירותים מקוונים תחת הכותרת Windows/Office Live, מיקרוסופט לא בוחלת בכלום.

אבל בניגוד לגוגל, מיקרוסופט לא מצליחה לגרום לשום דבר להידבק. מנוע החיפוש החדש שלה מדשדש כבר שנה מאחורי גוגל ויאהו, השירותים הקהילתיים ב-MSN לא משכו קהל כמו Blogger או MySpace, ו-Live היא הכרזה חלולה לגמרי, כל עוד השירותים המרכזיים שצפויים לעלות תחתיה עדיין לא קיימים.

מיקרוסופט הבטיחה לנו למצוא הכל בניסיון הראשון, אבל נראה שהיא בעצמה עדיין מחפשת.
 
 

מלחמתה של סוני BMG בלקוחות המשלמים

 
במאבק של חברות הבידור נגד הלקוחות שלהן, נרשמו השנה מספר נצחונות מזהירים. אתרי ביטורנט הורדו מהרשת, רשתות שיתוף קבצים נסגרו, צרכנים נתבעו ושילמו סכומים גבוהים. אבל מבין כל חברות המוזיקה ואולפני הסרטים, התבלטה במיוחד סוני BMG, שהצליחה להנחית מכה ניצחת על אויביה הגדולים ביותר – הלקוחות המשלמים.

במהלך מבריק שמוכיח בפעם המי-יודע-כמה שאי אפשר לנצח לוחמת גרילה, הצליחה סוני BMG להסתנן בחשאי למחשבים של מיליוני לקוחות ולהתקין עליהם רכיבי רוגלה. שכירי החרב ששכרה סוני BMG כדי לפתח את התוכנות האלה היו מיומנים כל כך, עד שמעשי החבלה לא התגלו אלא רק חודשים אחרי תחילת המבצע.

כשהאמת יצאה לאור ומימדי הנזק התבהרו, סוני BMG לא מיהרה לקחת על עצמה את האחראיות. אבל הקשר היה ברור, והתשואות החלו לזרום אליה מכל כיוון אפשרי. בלוגרים, עיתונאים, ואנשי תרבות בכל העולם עקבו אחרי הפרשה, וביקשו להחמיא לסוני BMG על הניצחון המוחץ.

רק ביקורת אחת נשמעה על התנהלותה של סוני. נשיא איגוד חברות התקליטים, הגוף שמתאם ומנהל את מלחמת החורמה של חברות התקליטים, ערך מסיבת עיתונאים בה הוא הביע את זעזועו מההתנהגות הדורסנית של סוני BMG. ”אף תוכנה לא גורמת נזק חמור כל כך“, אמר. ”סוני BMG פעלה בחוסר אחריות, והתגובה שלה אחרי גילוי ההשלכות של פעולותיה היתה בלתי מספיקה“.

מזל שיש מישהו בצד שלנו.
 

אקזים

 
עולם שיתוף הקבצים מנהל יחסי אהבה-שנאה עם אחד מהכוכבים הגדולים ביותר שלו, פרוטוקול ביטורנט. אין לו מתחרים בהמהירות וביעילות, אבל הצורך שלו בשרתים מרכזיים שיפקחו על תנועת הקבצים הופך אותו לפגיע במיוחד להתקפות מצד חברות המוזיקה והסרטים.

אחד האתרים הגדולים והמוכרים שתעשיית הרשת הורידה מהרשת היה סופרנובה, אותו הפעיל סלובני בשם סלונשק. סגירת האתר היתה מכה קשה לקהילת הביטורנט, אבל סלונשק יצא ממנה מחוזק. במקביל להודעת הסגירה, הוא הכריז על תוכנת שיתוף קבצים חדשה, שתהיה מבוססת על פרוטוקול הביטורנט, אבל תפתור את רוב הבעיות מהן סובלים המשתמשים בו.

פרטים נוספים התבררו באיטיות. בראיון מקוון, סלונשק הציג את עצמו כדובר ויועץ של חברת Swarm Systems מהאיים הקריביים. ההכרזות המעורפלות של סלונשק, והפרשנויות של יודעי דבר בעולם השיתוף, ציירו תמונה מבטיחה במיוחד: אקזים תהיה תוכנת שיתוף חדשה שתשתמש בפרוטוקול העברת הקבצים של ביטורנט, אבל תתחבר לרשת מבוזרת ותכלול יכולות חיפוש.

הנפילה הייתה קשה וכואבת. גרסת מבחן של אקזים יצאה לאור כעבור מספר שבועות, אבל אף אחת מהבטחותיו של סלונשק לא התממשו. הקשר בין פרוטוקול לביטורנט לבין שיטת הפעולה של אקזים נראה מקרי בהחלט, ובכל מקרה אקזים לא פעלה ברשת מבוזרת, אלא התבססה על שרת מרכזי אחד. ואם אלו לא מספיקים, אז אקזים גם כללה תוכנות רוגלה. אקזים הפכה לבדיחה הרעה של עולם השיתוף, ובסופו של דבר דעכה ונעלמה לגמרי.

אומרים שחברת Swarm Systems הייתה רק סיפור כיסוי, ושלונסק עצמו עמד מאחורי אקזים. אומרים שהוא סגר את סופרנובה מרצונו החופשי, כדי למשוך תשומת לב לתוכנה החדשה שלו. את האמת כנראה שאף אחד לא יטרח לברר עוד לעולם, בגלל שאת אקזים כולנו כבר שכחנו לגמרי.
 

ROKR

ה-ROKR. סתם עוד טלפון
 ה-ROKR. סתם עוד טלפון   
אפל, למרות הנתח המזערי שלה בשוק המחשבים, היא מומחית עולמית בעשיית רעש ויחסי ציבור. לעומתה, מוטורולה מעולם לא הייתה מסוגלת להתנער מתדמית יבשה ומשעממת, למרות ההצלחה היחסית של הטלפונים הסלולריים שלה.

משום מה, עיתונאי מחשבים ובלוגרים בעולם כולו התעלמו משתי העובדות האלה, כששתי החברות הכריזו לפני כשנה וחצי על שיתוף פעולה שנועד לשלב את תוכנת iTunes של אפל בטלפון סלולרי של מוטורולה. חרושת השמועות שהתפתחה סביב האפשרות שאפל תפתח מכשיר טלפון יצאה מכלל שליטה, והמריאה למחוזות פנטסטיים. אתרי הגאדג‘טים הוצפו בעיצובים ספוקלטיביים של ה-”iPhone“ – פרשנויות אישיות של מעריצים נלהבים שניסו לנחש מה יקרה אם המעצבים של האייפוד יתבקשו ליצור טלפון סלולרי.

אחרי אינספור עיכובים והשהיות, ולמרות שכל הפרטים החשובים כבר הודלפו לרשת חודשים לפני כן, מיליונים ציפו בקוצר רוח להכרזה הרשמית בכינוס שנערך ב-7 בספטמבר. קשה היה שלא להזיל דמעה עבור מוטורולה. ה-ROKR E1, סלולרי ונגן mp3 פרי שיתוף הפעולה בינה לבין אפל, נשכח לגמרי מתודעת הקהל ברגע שסטיב ג‘ובס, מנכ“ל אפל, עלה לבמה והציג את האייפוד נאנו.

הצל הכבד שהטיל עליו הנאנו לא היה המכשול היחיד שעמד בדרכו של ה-ROKR E1. מדובר במכשיר בינוני ומטה, ותוכנת ה-iTunes נזרקה לתוכו ללא כל תכנון או מחשבה מוקדמת. פרשנים האשימו את אפל בחבלה מכוונת בסיכויי ההצלחה שלו, ואפילו אד זאנדר, מנכ“ל מוטורולה, לא התאפק ובכה למראיין של InfoWorld: ”שיזדיין הנאנו, מה הוא כבר יודע לעשות?“

מאז, מוטורולה כבר הכירה בכישלון המוחלט. לא ממש הייתה לה ברירה - ה-ROKR E1 נמכר בפחות מ-100,000 יחידות בשבוע בחודש הראשון מאז השקתו, לעומת ה-RAZR, הסלולרי הדקיק והאופנתי של מוטורולה, שמכר חצי מיליון יחידות בשבוע באותה התקופה.

במוטורולה, כצפוי, מסרבים להכנס לדיכאון. כבר מדברים שם על ROKR E2 שיתקן את הטעויות של קודמו, על תוכנת iTunes שתופיע בסופו של דבר בכל המכשירים שלהם, ועוד כהנה וכהנה חלומות באספמיה. עם זאת, נדמה שחזון ה-iPhone, סלולרי אייפודי מהפכני באמת, רחוק מתמיד.
 
ההצלחות הגדולות של 2005
 

סקייפ

סקייפ. אפס-אחד-מה?
 סקייפ. אפס-אחד-מה?   
ניקולס זנסטרום וג'אנוס פריס משבדיה כבר היו אחראים על מהפכה אחת. תוכנת השיתוף קאזה הסתערה ב-2001 על עולם שיתוף הקבצים ושינתה את כל החוקים, ולמרות התקפות בלתי נלאות מצד חברות התקליטים, היא עדיין חיה ובועטת. הם מכרו את קאזה לחברה אוסטרלית בעקבות הטרדות חוזרות ונשנות מצד בית המשפט בשבדיה, וכעבור שנתיים כבר היו מוכנים למהפכה השנייה שלהם. ב-2003 הם הקימו את סקָייפְּ, תוכנה לניהול שיחות קוליות על גבי תשתית האינטרנט.

כמו קאזה, הרעיון שעמד מאחורי סקייפ לא היה חדש או מהפכני במיוחד. היא השתמשה בטכנולוגיית VoIP בשילוב עם עקרונות של P2P, כדי לאפשר לאנשים לנהל שיחות טלפון באיכות גבוהה, ואפילו בלי חיבורים מהירים במיוחד. סקייפ מספיק פשוטה וקלה לשימוש בשביל להוות תחרות אמיתית לחברות השיחות הבינלאומיות.

השנה, סקייפ כבר הפכה לשם נרדף לשיחות VoIP. היא חדרה למיליוני בתים ברחבי העולם עם שירותים שמבטלים לגמרי את הצורך בחברות הטלפונים, ומאפשרים לקבל ולהוציא שיחות למכשירי טלפון רגילים באמצעות חיבור האינטרנט בלבד. בעקבותיה, יאהו ומיקרוסופט הכריזו שיציעו שירותים דומים, וחברות הטלפונים כבר מתחילות לשקשק. אבל הגושפנקה הגדולה ביותר הגיע מכיוון eBay, שבאוקטובר השנה קנתה את סקייפ תמורת 2.6 מיליארד דולר.
 

תגים

תגים באתר פליקר
 תגים באתר פליקר   
תגים הם מילות מפתח קצרות, שמצמידים לאובייקטים בשביל להעניק להם משמעות והקשר. הם צצו פתאום משום מקום לפני שנתיים, ובשנה האחרונה התחילו להופיע תחת כל סטארט-אפ רענן. אבל לא מדובר כאן רק במילת באז שהומצאה על ידי אנשי שיווק – הרעיונות שעומדים מאחורי מושג התגים מאיימים לחולל מהפכה בעולם המידע ולשנות את הצורה שבה אנחנו מנהלים את הנתונים שלנו.

במקום מיון היררכי בתוך תיקיות ותתי-תיקיות, תגים מאפשרים לנו לארגן את הקבצים שלנו בצורה יעילה יותר. למרות שהשיטה ההיררכית מתאימה מאוד לחפצים מוחשיים, מסתבר שהיא קצת מוגבלת מדי עבור רעיונות מופשטים, כי רעיונות לא חייבים להיות רק במקום אחד בכל רגע נתון.

במקום למיין כל אובייקט לתיקיה אחת בלבד, תיוג מאפשר לשייך אובייקט אחד למספר *קבוצות*, במעין שיטת תיוק וירטואלית בה כל פריט יכול להימצא במספר תיקיות באותו זמן. כדי לשמור קיצור לאתר אינטרנט, כבר לא צריך לנסות להחליט אם הוא שייך לתיקיה "מוזיקה" או "תרבות" – אפשר לתייג אותו בשני התגים האלה וכך לשייך אותו לשני ההקשרים.

אבל הסיפור לא נגמר רק עם הקבצים והנתונים הפרטיים שלכם. כשבוחנים את כל התגים שאנשים בוחרים לתייג בהם אתרי אינטרנט, כמו מה שקורה באתר del.icio.us, מגלים דבר מאוד מעניין. התגים שחוזרים על עצמם בתדירות הגבוהה ביותר יוצרים מעין מערכת מיון מסודרת, שבה כל אתר נמצא במספר קבוצות שאליהן הוא קשור, וכל קבוצה מכילה את כל האתרים שקשורים אליה. במקום מיונים שמוכתבים מלמעלה לפי רשימת קטגוריות קבועה מראש, תופעת התיוג החברתי יוצרת מיון דמוקרטי ודינאמי שמגיע מלמטה, מהעם.
 

הרשת הדו-כיוונית

digg.com. החדשות שלנו
 digg.com. החדשות שלנו   
בשנה האחרונה, הרבה מאיתנו הפסקנו לגלוש באינטרנט. במקום, התחלנו *להשתמש* בה. אנחנו לא מוכנים יותר רק להתבונן מהצד על הרשת שיוצרים עבורנו מעצבים וכתבים ואנשי שיווק ופרסום. אנחנו רוצים ליצור אותה בעצמנו, לעצב אותה בדמותנו ובהתאם לצרכנו.

ובגלל זה, האתרים המדוברים ביותר השנה הם האתרים שאנחנו יצרנו. העמודים שמילאנו ברשתות החברתיות, הפוסטים שלנו בבלוג, הערכים שאנחנו מחברים בויקיפדיה, התמונות שאנחנו מעלים לפליקר. זו הרשת החדשה שלנו.

אם חוזרים מספיק אחורה, מוצאים את השורשים לשינוי התפיסה שלנו בחזון המקורי לאינטרנט של טים ברנרס-לי, אבי ה-WorldWideWeb. דפדפן האינטרנט הראשון שלו היה גם עורך אתרים. הרנסנס שעוברת היום האינטרנט מבקש להגשים את החזון שלו, של רשת של עשה זאת בעצמך בה כולם יוכלו להשתתף.
 

פיירפוקס

פיירפוקס, השועל שהצית את הרשת
 פיירפוקס, השועל שהצית את הרשת   
דפדפן פיירפוקס שינה השנה את כל מה שאנחנו יודעים על קוד פתוח. הוא נהנה מקהילת מעריצים גדולה ורעשנית עוד כשהיה רק בגרסת הבטא, אבל כשיצאה גרסה 1.0 בסוף השנה שעברה, נפרצו כל המחסומים. פיירפוקס עשה את הבלתי אפשרי, והשתלט בתוך שנה אחת בלבד על יותר מ-10% משוק הדפדפנים, תוך גזילת נתח משמעותי מהדפדפן המזדקן של מיקרוסופט, אינטרנט אקספלורר.

קרן מוזילה, שמפתחת את פיירפוקס, הצליחה שלא לעשות את רוב הטעויות שנעשות עם תוכנות קוד פתוח. היא הקימה אתר מעוצב בקפידה, פנתה למעצבים שיבנו לפיירפוקס מותג מגובש עם סמל צבעוני ומושך, וגייסה את המשתמשים שלה למסע יחצ"נות ברחבי הרשת. באוגוסט השנה, הלכה הקרן צעד אחד קדימה והעבירה את האחריות על הפיתוח, ההפצה והקידום של פיירפוקס אל חברת מוזילה – חברת בת מסחרית אותה הקימה במיוחד למטרה זו.

אבל אלו לא הסיבות שפיירפוקס התפוצץ השנה לתוך התודעה הציבורית; הוא פשוט דפדפן טוב יותר. האבטחה הלקויה של אינטרנט אקספלורר העניקה לו את הדחיפה הראשונית, אבל פיירפוקס נעמד מהר מאוד בזכות עצמו. הוא מהיר יותר, נוח יותר ויציב יותר, ויש לו מגוון תוספים אדיר.
 

אפל

לא מה שהיה פעם
 לא מה שהיה פעם   
בעוד ששוק המחשבים האישיים קפא על שמריו, ומיקרוסופט בקושי הצליחה לשחרר אפילו מוצר מעניין אחד, אפל השנה לא הפסיקה להטיל פצצות.

היא התחילה עם המק-מיני, המחשב הקטנטן והזול שהעביר מאות אלפי משתמשי חלונות אל הצד של אפל, ובאותו זמן גם הכריזה על השאפל, נגן ה-MP3 נטול המסך. היא המשיכה עם טייגר, הגרסה האחרונה של מערכת ההפעלה שלה, שזכתה להכרה עולמית בתור מערכת ההפעלה השולחנית הטובה ביותר, ולאחר מכן הגיע האייפוד נאנו, עוד נגן MP3, "קטן עד כדי שיגעון", שהחליף את האייפוד מיני. לסיום, היא הציגה את האייפוד וידאו, העדכון שכולם חיכו לו – נגן MP3 משולב בנגן וידאו. ובמשך כל הזמן הזה, חנות המוזיקה iTunes המשיכה למכור מאות מיליוני שירים ללקוחות ברחבי העולם.

אבל בתוך כל ההתרגשות, כמעט ואפשר לשכוח את ההכרזה המעניינת ביותר שנשמעה השנה, מאפל או מכל חברה אחרת – המעבר שלה למעבדי אינטל. אפל רוצה לשים מק מיני בכל סלון, ואיימק בכל שולחן עבודה, ובשביל היא צריכה לעשות אותם מהירים יותר וזולים יותר – אינטל תאפשר לה לעשות את זה.

עם כל ההכרזות האלה, לא מפתיע לגלות ששנת 2005 הייתה השנה הטובה ביותר שהייתה לאפל מעודה. הרווחים שלה גדלו כמעט פי 4, הנתח שלה משוק המחשבים הוכפל, והשליטה שלה בשוק נגני ה-MP3 נשארה מוחלטת. אבל עם מחשבי מק מבוססי אינטל כבר בחודש הקרוב, כנראה ש-2005 לא תישאר השנה הטובה ביותר שלה עוד לזמן רב.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by