ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
מכתבים מקבר האחים 

מכתבים מקבר האחים

 
 
האחים טבריה

תקציר הפרקים הקודמים: קודם היה מצחיק, אחר כך האחים טבריה מתו. בפרק הנוכחי והאחרון בכיכובו של הצמד, יש נודיסטית לבבית, רקדנית בטן שמחה, הספדי סלבריטיז וכמובן, סוד האושר.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
השבוע הגיע למערכת נענע שליח מיוחד על קטנוע, לבוש כמלאך המוות. בידו האחת נשא מזוודת ג`יימס בונד שחורה, ובידו השנייה אחז בשקית ניילון עם מה שנראה כמו לחמניות עם מרגרינה, טונה, עגבניות שרי וקצת חסה. "שבו", אמר השליח המיוחד לחברי המערכת, ואנחנו התיישבנו. הוא פתח את השקית, וחילק לכולנו סנדוויצ`ים עם טונה. "כדי שלא תהיו רעבים", הסביר.

הוא הציג את עצמו כמתלמד במשרד עורכי דין ידוע, והתנצל שנתקע בפקקים. "באתי הנה כדי להביא לכם מכתב מהקבר", הוא ניגש בחגיגיות לעניין. משראה את הבעת הטמטום באישונינו, החליט למקד מעט את הדברים. "זאת הצוואה של האחים טבריה. תהנו". הוא ביקש שנחתום בראשי תיבות על הקבלה, שאל אם אפשר להשתמש בשירותים, לקח שני טופי ונעלם כלעומת שבא, בתוך ענן אבק וגללי עיזים, אל האופק.

מרבית העובדים, שהתקבצו בניסיון לזכות בסנדוויץ` טונה טרי, התפזרו באכזבה לא מוסתרת. אני, שאהבתי אהבת נפש את האחים המנוחים, אחזתי ביד רועדת את הנייר המטונף, ובמבט מלא יראת כבוד, גמעתי לקרבי בסערה את המילים המקודשות:
 
יק סה מאש!
 יק סה מאש!   
שלום חברים. בשעת קריאת שורות אלו, אתם עסוקים בוודאי בניקוי השיניים שלכם משאריות הטונה בעזרת הלשון. ביקשנו מהמזכירה במשרד עורכי הדין להכין עבורכם את הכריכים מהשימורים המעולים ביותר, ומקווים שהיא לא ניסתה לחסוך. זה חשוב לנו מאוד.

ובכן, לעניינו. אנחנו מתים עכשיו - אבל זה לא אומר הרבה, מלבד זה שנתראה כנראה לעיתים רחוקות יותר. לא, לא כדאי לבכות. הבכי הוא זריית החול של חסרי התקווה בעיניהם של הבריאים. יש לקבל את המוות בחיוך השמור בדרך כלל ללילה חד פעמי עם דוגמנית במחזור: עם הרבה גאווה ומעט מרירות. אם לא תצליחו לחייך, העיפו מבט בנודיסטית השמחה הזאת.
 
יק סה מאש!
 יק סה מאש!   
לשנינו ברור היה שאיננו חסינים מפני המוות. לא רבים יודעים זאת, אך לאחד מאיתנו היה איידס. הרופא האישי שלנו המליץ שלא לגלות לאף אחד, לקיים כמה שיותר מגעים מיניים ולתרום זרע לארגון הבריאות העולמי - כדי לנסות ולהבהיל את המחלה. לדאבונינו, רק באיחור של שנים התברר כי תעודת ההסמכה של הד"ר, היא טופס מבחן בהבעה עברית מחטיבת הביניים. בהסתכלות לאחור, אולי היינו צריכים להוציא עוד כמה שקלים על ביטוח רפואי הגון, אבל פילוסופיית החיים שלנו לא מתירה התעסקות בדאגות שכאלה. היה מה שהיה, ממחר יום חדש. כך גם עובדים באולפני "השמן".
 
 
יק סה מאש!
 יק סה מאש!   
את החיים השתדלנו להעביר בנעימים. מעולם לא החזקנו בעבודה קבועה, השתדלנו שלא להתעורר באותה מיטה פעמיים ואת החמאה מרחנו תמיד משני צידי הפרוסה, כמו שאומרים. מלבד רגעים גדולים של קצב אתני, היו גם ההופעות הבלתי נשכחות בווגאס, עם מל טורמה וסמי דייויס ג`וניור; הזכייה המרגשת בתחרות "ג`יגולו אורבני", בה הבאנו כבוד והרבה ומטבע חוץ למדינה; המאבק הביורוקרטי המתמשך על הזכות שלא לשלם את אגרת הטלוויזיה; מאות מאמרי הפובליציסטיקה, הסרטים, הלחנים והתסריטים, ומעל הכל, הסכם השילומים עם גרמניה. אכן, חיינו לא היו לשווא.
 
הפעילות הפוליטית שלנו היתה מעמודי התווך של תרומתנו הענפה לקהילה. עם פרוץ המצב, הרגשנו שאיננו יכולים להמשיך לפעול באותה אינטנסיביות בשטחי האש הרבים, והקמנו את הלובי למען שלום צודק, שפעל להעלמת מתנגדיו ממעוזיהם העיקריים בגדה וברצועה, וחלוקת כרוזים הקוראים להחלת הריבונות הישראלית-יהודית גם על ירושלים (פעילות שנתקלה בהרבה גבות מורמות, יש לציין). במקביל, ניקשנו עשבים שוטים בגינות הנוי של קשישי חירות, ניתקנו את זרם המים והחשמל ל-34 כפרים בתחומי הקו הירוק והתחלנו לאכול רק חומוס "אחלה". לחלוטין לא באותו עניין, הנה סרט פלאש מצחיק עם האחים מאריו (באדיבות הקולקטיב).
 
יק סה מאש!
 יק סה מאש!   
כמי שהאמינו עד יומם האחרון ב"נפש בריאה בגוף בריא", הקפדנו לאזן את הבריאות הנפשית שלנו בעזרת מעט ספורט תחרותי. פלא שלא הביאו גם אותנו להספיד את הקבוצה.
 
יק סה מאש!
 יק סה מאש!   
את סוד האושר גילינו מעט מאוחר מדי, לטעמנו. זה קרה כשהיינו בני ארבעים ושלוש, ונפלנו לבור תחמיץ עמוק. מעלינו קפחה השמש, ונזכרנו שאין מי שיקליט לנו משחק השבת. האדמה הלחה שמרה על חום הגוף שלנו ברמה סבירה, והתיישבנו לשחק טאקי. מספר שעות עברו בטרם בא החוואי התורן לחלצנו. הוא הצטחק מתחת לשפמו כשראה את המחזה המשעשע שנגלה לעיניו בבור התחמיץ שלו, והציע לנו כוס קפה. סרבנו, אך הודינו לו בחמימות, והמלצנו שישים שלט "זהירות, בור תחמיץ" סמוך לבור התחמיץ. הוא הודה שלא חשב על כך, והבטיח לראות מה אפשר לעשות בנידון. יפה מצידו.
 
אמרנו הרבה, אך עוד לא אמרנו כלום. אם יש חיים אחרי המוות וגישה לדואר אלקטרוני, נמשיך להיפרד משם. אם - כמו שאנו חושדים - מדובר בבסיסו של עניין בחידלון טוטאלי וריקבון מתמשך, מי ייתן ותזכרו אותנו בזכות העמוד המרתק הזה. אחרי הכל, אף אחד מאיתנו לא מבקש יותר מקצת תעוזה בסחר אלקטרוני. אה, יק סה מאש!
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by