ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
בכחול-לבן מותר לחנות 

בכחול-לבן מותר לחנות

 
 
האחים טבריה

המדור נפתח אמנם בהודעה מצערת, אבל משם זה רק הולך ומשתפר, כלומר, התערובת הרגילה של פטישיזם לשרשראות מתכת, ציורים של הומואים, חיבה למתעטשות והוראות למילה עצמית. חשוב לשמור על איפוק

 
 
 
 
 
 
 
 
 
נפתח בהודעה מצערת: לפני ארבעה ימים מצאו האחים טבריה את מותם במאבק על מקום חנייה. הם דיממו למוות על המדרכה, ואף רופא לא נאבק על חייהם - בצדק גמור. תהיה נשמתם צרורה והדיסקליימר הרגיל בלה בלה בלה. אנחנו מביאים לכם את מדורם האחרון בשלמותו, מלבד הטקסטים הדפוקים שלהם, שעכשיו אפשר להשמיט ללא רגשות אשם. במקום אלה, צרפנו שבעה מכתמי תנחומים שהגיעו למערכת מאז נודע דבר האסון.
 
גאולה ב. מהמאחז החוקי משעולי גבורה כותבת: ברגעים אלה נודע לי דבר האסון הנורא שפקד את משפחת הכותבים המורחבת שלכם. איני יודעת כיצד לבטא את תחושותיי במילים. "לחץ כאן" היה המדור הראשון שהייתי קוראת באתר שלכם, ותמיד הרגשתי שמישהו חושב עלי, ממש עלי. מותם של צמד הכותבים המוכשרים בטרם עת הוא הדבר הנורא ביותר שקרה לי מאז נפל בני באמבטיה. עכשיו הוא בסדר, תודה לאל, אבל אי אפשר שלא לחוש שאין צדק בעולם הזה. אלוהים - היית צריך לקחת את הבן שלי אליך, ולחוס על האחים טבריה.
 
 
תחיה נ. מהמאחז החוקי משעולי גבורה כותבת: אלוהים יודע עד כמה אהבתי את האחים טבריה. גדלנו יחד, למדנו יחד, וגם במחתרת לא נפרדה דרכנו. עכשיו השמיים בוכים עליכם, אחיי, ואני בוכה עליהם בחזרה. בוכה וצוחקת, צוחקת ובוכה, אני רואה אתכם בדמיוני, זוג שובבים עם זקן ושריון מתכת אופנתי, עושים את התעלולים הקטנים שלכם, ומתפקעים בצחוק ילדותי כאילו אין מחר. אבל מי היה מאמין שיום אחד באמת לא יהיה מחר? אני מביטה בילדיי משחקים עכשיו בחצר הקטנה שלנו, וחושבת: לו רק יכול היה הקדוש ברוך הוא לקחת אותם במקומכם. הלוואי והייתם פשוט נכנסים לחניון.
 
 
 
תקומה ש. מהמאחז החוקי משעולי גבורה מספרת בגלויה ששלחה למערכת: עם היוודע דבר מותכם האלים, אחיי הגיבורים, נזכרתי במילותיו האחרונות של אבי, שאמר: "הצבי על במותיך, בחלל, ובחלל שמח, וכאן עצוב. השמיים בוכים היום, ואנחנו בוכים עליהם בחזרה". איש חכם היה אבא, אך לא חכם כמוכם. לעולם יהיו שמותיכם חקוקים על לוח ליבי השבור, גיבורים שלי. מי יתן והייתי יכולה להקריב כמה מילדיי למען תוכל נשמת אפכם הקדושה לשוב ולנשוב על פני אדמת הארץ המובטחת.
 
 
יהודית ח. מהמאחז החוקי משעולי גבורה כותבת: לא הכרתי את האחים טבריה באופן אישי, אך ממה ששמעתי, בהחלט הייתי מוכנה שאחד מילדיי, או אולי אפילו בעלי (אם זאת עסקה של אחד מול אחד) ילך במקומם. הוא כל הזמן מתעטש, ואני מוצאת את זה מעט מטריד.
 
 
אלישבע ש. מהמאחז החוקי משעולי גבורה מבכה: אחיי, אחיי העליזים! רק השבוע ישבנו בקראוון שלי, ודיברנו על האפשרות של מאבק מתמשך בעמלקים. אמרתם שאינכם חוששים גם ממלחמה של אלף שנים, והבעתם ביטחון אמיתי בצדקת דרכנו. הכנתי לכם תה סרפדים, שטיפות ממנו זלגו על דדיי המיניקים. אבל מי היה מאמין שסופכם יבוא בדרך נוראה כל כך, לא מוצדקת כל כך, מיותרת כל כך, ודווקא בתל אביב, מכל המקומות? אלוהים טעה. מי יתן ויבין זאת לפני שיהיה מאוחר מדי, ויקח את בני יחידי במקומכם.
 
 
אלישיב ברזילי מהמאחז החוקי משעולי גבורה, שלח לנו בטעות סיפור בעל גוון ארוטי חריף בכיכובו של טיילור הנסון, אבל הוא בוודאי מצטער לא פחות מהשאר על הארוע הטראגי.
 
דבורה נ. המשמשת כמוהלת מחליפה במאחז החוקי מעלה גמלא כותבת בהתרגשות לא כבושה: אני יכולה לחזור לעיסוקיי הרגילים בסליק! מעכשיו יכול כל אחד לחתוך לעצמו.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by