ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
המהפכה: כרגיל, התקשורת אשמה 

המהפכה: כרגיל, התקשורת אשמה

 
 

עצרו את מכונות הדפוס! נאפסטר חתמה על הסכם עם לייבלים עצמאיים באירופה. נו, טוב, את מי אנחנו מרמים, לאף אחד כבר לא אכפת מנאפסטר (חוץ מלעיתונות). מצד שני, לאיימסטר היה ניצחון משפטי קטנטן השבוע, שהפך צ'יק צ'אק לברווז עיתונאי. ולסיום: ביל גייטס נכנס גם הוא להחלפת הקבצים

 
 
 
 
 
 
 
 
 

זו ציפור? זה מטוס? זה שון פאנינג!

אוי, יצא לי פוק. שון פאנינג מייצר חדשות (רויטרס)
 אוי, יצא לי פוק. שון פאנינג מייצר חדשות (רויטרס)   
מי שהיה צריך עוד הוכחה לכך שהתקשורת היא נרקומן בקריז עצבני, קיבל אותה השבוע ישר בפרצוף. שון פאנינג הגיע ללונדון כדי לסגור דיל עם 150 לייבלים עצמאיים, ביניהם גם המיניסטרי אוף סאונד הנחשק וגראנד רויאל של הביסטי בויז השובבים. זה הספיק למדיה כדי לפצוח בפסטיבל נאפסטר נוסף, עם תילי פרשנויות, ניתוחים ותחזיות, בגיבובי טקסטים אינסופיים. מישהו פה מפתח התמכרות קשה לנאפסטר, וזה לא המשתמשים.

התקשורת פשוט מסרבת להיפרד מהתוכנה המרדנית של פאנינג. כל נאד קטן שמשתחרר במשרדי נאפסטר מדווח מיד בהרחבה ובארשת דרמטית, חנן עזרן סטיילי. עיתונאי הרשת רוצים רק עוד הסנפה קטנה של הסאגה הנאפסטרית. ועוד אחת. ועוד אחת. הם לא ייתנו לעובדות לבלבל אותם. הם לא יבינו שהם היחידים שמחכים בהתרגשות לגירסת התשלום של התוכנה. העיקר שאפשר לדחוף עוד תמונה של פאנינג החמוד ולהגג על סוף עידן המוזיקה בחינם.

מספר המשתמשים בנאפסטר נמצא בירידה חריפה ומתמדת, מהרגע בו הולבשו פילטרים על שרתי החברה. על שרתים מסויימים של נאפסטר אפשר למצוא עכשיו פחות מ-20 ג`יגה של קבצי mp3, ואני מכיר אנשים שיש להם יותר מזה על ההארד-דיסק הפרטי. לאף אחד כבר לא איכפת מהמשפט שלה נגד חברות התקליטים. מבחינת הציבור הרחב, נאפסטר מתה כבר מזמן. כך שיש כאן שתי אפשרויות: או שהתקשורת מטומטמת, או שהיא נקרופילית. אני מכיר מספיק עיתונאים כדי לבחור באופציה השניה.
 

ניצחון? כנראה שלא

אבא אמר לי לבוא ככה לבית משפט, אז השופט היה בעדנו. איימי-איימסטר
 אבא אמר לי לבוא ככה לבית משפט, אז השופט היה בעדנו. איימי-איימסטר   
לא מעט בקבוקי שמפניה נפתחו השבוע, כשאתרים רבים דיווחו על נצחונה המפואר של איימסטר בבית המשפט מול חברות התקליטים. אחרי שסטארט-אפים רבים מספור בתחום המוזיקה הדיגיטלית נרמסו ונרכשו בידי קרטל המוזיקה הבינלאומי, בא סוף סוף שופט חכם ורחום, שהכריז כי איימסטר אינה עוברת על חוקי זכויות היוצרים. וכך ניצחה איימסטר במאבקה הבלונדיני הצודק. איזה כיף. איזו סיבה מצויינת לאופטימיות. איזו - כן, כן - מהפכה. חבל רק שזה לא נכון בכלל.

קריאה קצת יותר מדוקדקת של הסיפור, והפעם באתרים אמינים, מגלה את התמונה במלואה. קברניטי איימסטר ניגשו לבית המשפט באלבני (ולא באלבניה) בבקשה שיכריז שהחברה אינה מפירה זכויות יוצרים ויגן עליה מפני תביעה קנטרנית של חברות התקליטים. גדוד עורכי הדין של הקרטל ביקש בתגובה מבית המשפט לא לקיים שימוע בנושא. ובית המשפט דחה השבוע את הבקשה שלהם והודיע שהשימוע יתקיים במועדו. זה כל מה שקרה השבוע. זה כל הסיפור. מזל שלא בוכים על שמפניה שנשפכה.
 

ביל מוריד שירים של בריטני

הורדתי את החדש פאף דדי ועכשיו אני לומד את התנועות. ביל גייטס בהשפעת סקאוור
 הורדתי את החדש פאף דדי ועכשיו אני לומד את התנועות. ביל גייטס בהשפעת סקאוור   
ואם כבר מעלים באוב תוכנות שיתוף בקבצים שהלכו לעולמן, למה לא להיטפל ל"Scour"? ותיקי המהפכה עוד זוכרים את אפליקציית הסקאוור אקסצ`יינג` החביבה, שאיפשרה חלוקה של קבצי וידאו עוד לפני יותר משנה, כשהעניין נראה דמיוני לגמרי. חברות הסרטים והמוזיקה הגדולות חיסלו אותה חיש קל במאבק משפטי שהוביל אותה לפשיטת רגל. לפני כמה שבועות סקאוור קמה לתחייה, אבל אף אחד לא ממש שם לב.

סנטרספאן, החברה שרכשה את סקאוור, הפכה את האפליקציה לתוכנה בתשלום, עם קבצים מוגנים בקופי-פרוטקשן, ניהול זכויות יוצרים דיגיטלי וכל שאר ההגבלות המעיקות שתאגידי הבידור רוצים להטיל עלינו. הלקוחות לא באו, כמובן, אבל ביל גייטס דווקא כן. בשניות אלה ממש מנהלת מיקרוסופט מגעים לרכישת סקאוור, לצורך שילובה בווינדוס-מדיה-פלייר 8 ובאקספלורר 6, עוד נדבך בהפיכת החברה לאימפריית מדיה ולא רק מעצמה טכנולוגית.

את הזוועות שמיקרוסופט מסוגלת לעולל עם משהו כמו סקאוור בארסנל האפליקציות המשולבות שלה, לא קשה לדמיין. זה סיפור גדול מבחינה תקשורתית, אבל עיתונות הרשת מתעלמת ממנו בינתיים. יש לנו הרבה דברים יותר חשובים לטפל בהם. הנה, הנה, הביפר שלי מודיע שון פאנינג עשה גרעפס. אני חייב לרוץ.
 
 
 
יש אנשים שפשוט צריך לתת להם מה שהם רוצים. נגיד, הטיפוס הברזילאי החשוד הזה. לא שאני מבין מילה מהאתר שלו, אבל התמונות מדברות בעד עצמן: ברור מעבר לכל ספק שהוא ביקש שיקנו לו רובוטריק, אי שם במהלך ילדותו העשוקה.
 
גם די ברור שלא קנו לו. עשרים שנה הוא הסתובב ממורמר ומתוסכל, חלם (בפורטוגזית!) על אופטימוס פריים ומגה-טרון, קילל את הוריו הקמצנים, ומכאן היתה קצרה הדרך להתעללות פתולוגית ברכבים מסחריים, לצורך הפיכתם לרובוטריקים. אכן, סובלימציה זה דבר נורא.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by