ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
ביקורת משחק: Black & White 2 

ביקורת משחק: Black & White 2

 
 
עידן זיירמן, גיימר

למרות ההצלחה הכבירה "משחק האלוהים" אף פעם לא היה חף מתקלות. בכותר ההמשך באו חלק על פתרונן אבל נוצרו רבות חדשות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אל מערכת גיימר הצטרפתי קצת אחרי שיצא Black & White הראשון. אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול. קהילת השחקנים בדיוק התחילה להתפצל. בצד אחד היו השחקנים שהיללו את ראש צוות הפיתוח של המשחק, קראו לו גאון, והקריבו למענו עיזים במזבח מיוחד אותו בנו בחצר ביתם. בצד השני היו השחקנים. אלה טענו שהשטיקים של הקשקוש הטהור הזה שקורא לעצמו "משחק אל" לא עושים עליהם רושם.

ציפיתי שכמו ב- Black & White, מכיוון שנצמדתי לצד כלשהו (רמז: בשכונה שלי פיזרו באותה תקופה שלטים שצעקו 'איבדנו את דולי! האם אתם יודעים איפה היא?'), העולם ישתנה כדי לייצג את הבחירה הזו. העצים יצייצו, הציפורים ילבלבו (רק הפוך), והכלב המפגר שלי יתחיל לזהור בצבעים ורדרדים ולאכול פרות. זה לא קרה. מה שכן קרה הוא שהייתי צריך לגונן על Black & White מול כל מלעיזיו.
 
בזמנו, היה מי שטען ש-Black & White הוא, עם כל הרצון הטוב, פיסת צואה שאינה ראויה לייצוג דיגיטלי. הוא טען שמדובר במשחק איטי עד כדי כאב, שדורש מהשחקן לבצע אות אותן הפעולות שוב ושוב במשך מיליוני פעמים, חסר עלילה ומשתמש בגימיקים על מנת ליצור עניין. אל תבינו אותי לא נכון – הוא צדק. אבל כל העסק, בזמנו, הצליח לתקתק ביחד בצורה חשודה, להוכיח שהשלם גדול מסכום חלקיו, ושזברה יכולה לפוצץ נמר במכות בעזרת בעיטה אחת לביצים. כל זה מוביל אותנו לשאלת מיליון הדולר (או כמה שאנחנו לא מקבלים לכתבה): האם Black & White 2 סובל מאותן הבעיות כמו המשחק הראשון? ואם כן, האם אנחנו מסוגלים לסלוח לו עליהן גם הפעם?
 

שובו של האל

 
ב-Black & White שיחקנו אל שזומן לארץ עדן בעזרת תפילה יחידה. תפקידנו בקודש היה להרשים את המאמינים הפזורים ברחבי עדן, על מנת שיעזבו את האלים שלהם ויצטרפו אלינו. האלים האחרים, אין צורך לציין, לא ממש אהבו את זה. ב- Black & White 2 העניינים מתחילים בצורה זהה: תפילה מזמנת אתכם לעדן, ואתם חוזרים לארץ הציורית רק בשביל לגלות שהעם היווני עומד בפני הכחדה בידיו של העם האצטקי. שוב אתם צריכים לצאת כנגד האיום באמצעות זכייה באמונתם של כל אנשי עדן.

עם זאת, שיטת הפעולה קצת שונה הפעם. קיימות שתי דרכים להמיר את כופרי הערים הסמוכות. הראשונה היא לבנות עיר (או ערים) כה מרשימות וגדולות, עד שאנשי האומות השכנות יעזבו את כל מה שהם מחזיקים (כלי נשק, גרזנים, תינוקות...) ויהגרו לעיר שלכם. השנייה היא לקחת אנשים חסונים, לשכנע אותם לעזוב את ביתם (עבור המלך, המולדת, והקלות מס!) ולצאת למלחמה.
 
 
כאן אני מרגיש צורך עז לציין – לא מדובר במלחמה מעניינת משהו. רבים ממאוכזבי המשחק הקודם היו גיימרים שנפלו ברשת יחסי הציבור של המשחק, אשר הצהירה פעם אחר פעם כי מדובר במשחק "אסטרטגיה בזמן-אמת". עבור אלה, Black & White שהיה ספק משחק ניהול וספק טמגוצ'י, לא סיפק פתרון. הבעיה היא שאלה לא ימצאו מנוחה ונחלה גם ב-Black & White 2. גיוס צבא נעשה רק לשתי סוגי יחידות (חיילים וקשתים, לא כולל כלי מצור), והוא מצליח להיות מאוד פשטני ומשעמם בו לשחקן כמעט ואין חופש פעולה טקטי.
 

ילד טוב של אמא

 
כמובן, יש אלטרנטיבה. תוכלו לשחק כאלים טובים, ולבנות את הערים המרשימות שהזכרתי בחטף קודם לכן. למטרה זו, מנגנון בניית הערים שופר פלאים: למשחק יש עשרות בניינים: מסוגים שונים של בתים, דרך מקדשים ואוניברסיטאות, ועד לסתם קישוטים לעיירה. כל אלה, בשילוב עם רצונות העיירה והמענה שאתה מספק לה, יוצרים את דירוג ה- Impressiveness (יכולת לעורר רושם) של העיר. ברגע שדירוג ה-Impressiveness שלכם יעלה מעל לרף מסוים, יארזו תושביו של כפר אחד את כל רכושם במזוודות, יכינו מצות לדרך ויהגרו לעיר המרשימה שלכם.

לשמחת החבר'ה הטובים שביניכם, הצד הניהולי במשחק מושקע הרבה יותר. מעבר למגוון הבניינים הרחב, נוסף גם משאב חדש למשחק – עפרת ברזל. בניגוד לאוכל ולעצים, עפרת הברזל הוא משאב מוגבל שאיננו מתחדש כלל בכל שלב. מדובר בסיפור מצער, כי העפרה הזו לא רק נחוצה לצורך בניית הבניינים המעט מסובכים יותר, אלא גם לאימון צבאות.
 
הצד הניהולי של המשחק לא מסתכם רק באיסוף המשאבים. למעשה, בניגוד למשחק הראשון, תושבי הכפרים שלכם אוטונומיים הרבה יותר, וכל עוד לא יקרו מאורעות מיוחדים (למשל, תזוזה של צבא שמרוקן לכם את כל מאגרי המזון), הם ידעו להתמודד עם העולם שמסביבם. לעומת זאת, כן תצטרכו לדאוג לסלילת כבישים, מספר מספק של בתי מגורים, מניעת צפיפות אוכלוסין, ועוד המון דברים קטנים שידרשו מכם להפעיל שיקול דעת.

למשל, מיקום פונדק ליד מקומות עבודה יקטין את התוצרת שלהם, כי הם יהיו שיכורים, או עסוקים במשחקי פונג. ראוי לציין, אגב, שבניגוד למשחק הראשון, תכנון העיר נעשה להרבה יותר קל. אם, למשל, תרצו להציב בניין על ערימת עצים, לא תצטרכו להסיר את העצים אחד אחרי השני – מספיק פשוט למקם את הבניין בתוך ערימת העצים, וזו תתפרק מיד עם הלחיצה.
 

איזה מין פרה

 
במלאכת בניית הערים (או לחילופין, פצפוץ האויב לחתיכות קטנות – גם זו אפשרות) לא תהיו לבד. גם הפעם מפתחי המשחק מעניקים לנו עזר כנגדנו, שילווה את מאמצינו בארץ עדן. היצור, בין אם מדובר באריה, פרה, קוף או זאב, יגדל במהלך המשחק למימדים מרשימים ויטפל בתושבים ביחד אתכם.

החדשות הטובות הן שהיצורים של Black & White 2 לא סובלים מאותן הבעיות כמו קודמיהם. הם לומדים מהר: לימוד יצור כיצד להטיל קסם כדור אש לא דורש להטיח כדור אש אל מול עיניו 500 פעם, אלא פשוט לקנות עבורו את היכולת המיוחדת "הטלת כדור אש" (על השדרוגים האלה נדבר בקרוב, אני מבטיח). גם חינוך היצור הוא עסק קל בהרבה. כעת, אתם יודעים מה היצור חושב בכל רגע נתון, ולכן כשאתם מלטפים אותו או מורידים לו סטירה מצלצלת, תוכלו לראות כיצד בדיוק השפעתם עליו. אפילו אם שכחתם, תוכלו להסתכל ברשימת כל השיעורים שנתתם ליצור, ואף לחזור עליהם או לשנות אותם (אם אתם באמת רוצים ללמד את היצור שלכם, נניח, ששקלתם את הנושא עוד פעם, ואתם דווקא לא רוצים שהוא יפליץ על עצים).
 
החדשות הרעות הן שכאשר כל כך קל לגרום ליצור לעשות מה שאתם רוצים, קל מאוד לשכוח למה הוא שם, בכלל. מאוד מפתה להתעלם ממנו לחלוטין, ולהשתמש בו רק במצבי קרב, בהם אין תחליף לפרה השוקלת טון וחצי. למעשה, הקרבות האלה הם המצבים שבהם היצור שלכם באמת מתעורר לחיים. בניגוד לחיילים שלכם, אשר נוטים להיות משעממים למדי בקרב (והם גם נשברים ממש בקלות), היצור הוא חיה מרשימה מאוד. הוא ידרוך על האויבים, יכה בחומות אבן עבות בשביל לפרק אותן, יכה חיילי אויב עם אבנים גדולות או עצים, ויטיל לחשים שיסייעו לכם לחסל את צבא היריב.
 

צייר לי מנחה

 
כבר אמרתי קודם שעל מנת שהיצור שלכם יטיל את הלחשים הללו, תצטרכו לקנות לו שדרוגים. זהו, למעשה, אחד מהשיפורים המוצלחים יותר שהוכנסו למשחק: הוספת נקודות ה"מנחה". את נקודות המנחה הללו תקבלו עבור השלמת משימות בעדן. לאחר מכן, כמו במקרה של נקודות ניסיון, תוכלו להשתמש בהם כדי לקנות קסמים לכם וליצור. אבל כאן זה לא נגמר.

בנקודות המנחה הללו תוכלו להשתמש גם כדי לקנות בניינים חדשים אותם תוכל להוסיף לעיירה, לוחמים שיעזרו לכם בשעת מצוקה, ספרים שילמדו אתכם על ההיסטוריה של עדן, או שיפורים ליכולות השונות של היצור. האפשרות הזו, לבחור את כיוון ההתקדמות שלכם, תורמת יותר לתחושת חופש הבחירה של המשחק מכל דבר אחר.

הבעיה היא שמאוד קל להרים בכל פעם חלק קטן מ-Black & White 2 ולנתח אותו, אך קשה לי לתת תמונה כוללת. מפתחי המשחק תיקנו המון בעיות במשחק, אבל בדרך יצרו כל כך הרבה בעיות חדשות, עד שזה פשוט כואב. למשל, מדובר במשחק ארוך וקצת קשה יותר מקודמו, אך מצד שני, הוסר ממנו לחלוטין כל נושא המשחקים מרובי-המשתתפים.
 
רוצים דוגמה קצת יותר רצינית? ניקח לדוגמה את נושא הממשק. למשחק הראשון היה ממשק מעולה. היו לו פשלות, כמובן, אבל העובדה שהוא הונחה על ידי הרעיון המצוין של "אף תפריט לא יהיה על המסך" נתנה לו המון נקודות.

לכאורה, Black & White 2 מתקן בסך הכל את הבעיות של המשחק הקודם. כעת אתם מרימים יותר משאבים מיוחדים בלחיצה אחת, מה שאומר שאתם לא צריכים לבלות שעות בסחיבת עצים ממחסן אחד על המפה למחסן שני – זה נעשה באופן כמעט אוטומטי. כמו כן, אפשר להרים כמה בני אדם בבת-אחת, מה שמקצר תהליכים ברגע שאתם צריכים לקבוע את תחומי העיסוק עבור קבוצה גדולה של תושבים.
 

בעיות שליטה

 
אבל אז נכנסים קצת יותר עמוק לתוך המשחק, והממשק מאבד קצת מהקסם והברק שלו. קודם כל, זוכרים שבמשחק הקודם היו "מחוות"? כלומר, יכולתם להטיל קסמים בעזרת ציור צורות על המסך, ולא באמצעות לחיצה על הקסם? אז זהו. שאין יותר. כלומר, המחוות נמצאות שם, אבל הן לא עובדות. הפעלת קסם בעזרת מחווה היא טרחה גדולה כל כך עד שבאמת אין טעם לנסות את זה.

גם זה, מבחינתי, עוד יכול להיחשב כדבר מעצבן וקטן. מה שבאמת מציק בכל הנוגע לממשק של Black & White 2 הוא תכנון אשר מייצג דוגמה קלאסית ל"איך לא מתכננים ממשק". אני אסביר: כשאתם בונים עיר, יש לכם מגוון עצום של אפשרויות. למפתחי המשחק היה ברור שהם לא יצליחו להכניס את כל האפשרויות הללו מבלי ליצור תפריט בנייה חדש - אז הם יצרו תפריט בנייה חדש. לרוע המזל, הם בחרו תפריט מכוער ולא פונקציונאלי בעליל. מדובר בסרגל בסגנון משחקי Command & Conquer, בו תצטרכו לפעמים ללחוץ 15 פעם על החץ "'שמאלה" רק עד שתמצאו את הבניין שאתם מחפשים, וזה עוד אם אתם רק רוצים לבנות בניין. אם בא לכם להחליט על מה לבזבז את נקודות ה"מנחה"' שלכם, אתם בברוך רציני. נכון, יש אפשרות סינון לדברים האלה, אבל היא מקלה על העניין רק חלקית. במקרה של הוספת בניין לעיר, לחיצה על כפתור הסינון ואז חיפוש הבניין תיקח דווקא יותר זמן לרובינו.
 
מנגד, היה ברור שאת כל נושא הקרב גם אי אפשר להכניס לממשק הפשטני אשר הופיע ב-Black & White המקורי. אז מה עושים? בדיוק את הפתרון ההפוך מזה שבו השתמשו המפתחים לנושא הפיתוח העירוני: מפשטים את מנגנון הקרב. זו הסיבה, כנראה, לכך שאין ב-Black & White 2 אפשרות לסידור החיילים במבנה, לבנייה של יותר משני סוגי חיילים או כל אפשרות טקטית מתקדמת אחרת. זו גם הסיבה שהצלמיות מרוכזות בפינה הימנית-תחתונה של המסך, בנקודה בה בקושי רואים אותן ובקושי אפשר ללחוץ עליהן כדי להשתמש בהן.
 

שחור או לבן?

 
בנושא אחד אין כל ויכוח לגבי המשחק: הגרפיקה. המשחק נראה מדהים. למעשה, בפעם הראשונה בה צפיתי בקרני השמש מוחזרות מהמים שליד האי שלי, נשימתי פשוט נעצרה לכמה שניות. כמה חבל שהממתק הגרפי הזה מגיע במחיר של דרישות מערכת מפחידות למדי, גם המחשב הגיבור שלי עצר לכמה שניות בכל פעם בה צפיתי בגרפיקה הנהדרת של המשחק. מדובר, כמובן, במערכת שעוקפת בהרבה את הדרישות המומלצות של המשחק.

אני בטוח שהשארתי אתכם מבולבלים. מה קורה בשורה התחתונה? האם מדובר במשחק מומלץ או לא מומלץ? שווה או לא שווה? לקנות או לא לקנות? שחור, לבן או ורוד? התשובה לזה, כמו כל המשחק בערך, בעייתית למדי. מדובר במשחק משעמם לפרקים, מעניין בפרקים אחרים, ומציע חוויות משחק שונות לגמרי באיכותן עבור כל סוג של שחקן (כלומר, אם הוא טוב או רע).
 
 
גם אם מבחינה רעיונית היה המשחק ללא-דופי, עדיין עשו מפתחיו כל מיני שטויות באמת ילדותיות כשבאו לתכנת את המשחק הזה. הייתי בטוח כי על כל סרטון קישור אשר יצא בשנים האחרונות במשחק מחשב כלשהו אפשר לדלג, אך מפתחי Black & White 2 הוכיחו לי שאני עדיין צריך לדעת מתי להישען לאחור ולסבול.

אבל אחרי הכל, מדובר בביקורת. אין לכתבה הזו זכות קיום אם לא תענה, בסופו של דבר, על השאלה הפשוטה: "שווה או לא שווה?". והתשובה, המתחמקת-להחריד, היא זו: אם אהבתם את Black & White המקורי, למרות כל חסרונותיו, אתם תאהבו גם את Black & White 2, למרות כל חסרונותיו. כל השאר – לכו למקום אחר. לא שמדובר במשחק רע, אבל לא יהיה לכם קשה למצוא טובים יותר ממנו.

מצד שני, למשחקים אחרים אין פרה ענקית שבועטת בגושי צואה. זה תמיד מצחיק אותי.
 

סיכום

ציון כללי : 7.8

הנאה: 7

קול: 8

גרפיקה: 10

ממשק: 7

קושי: 7

הערה: הציון הכללי אינו ממוצע הציונים האחרים
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by