ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
"בעולם של שיתוף לא תהיה עוד בריטני ספירס" 

"בעולם של שיתוף לא תהיה עוד בריטני ספירס"

 
 
ניצן וידנפלד, ניוזלטר חיים ברשת

העתידן ד"ר דוד פסיג חוזה את קיצו של המחשב, מהמר על גסיסה איטית של מיקרוסופט וצופה עתיד מזהיר דווקא לשיתוף הקבצים. ראיון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ד"ר דוד פסיג
 ד"ר דוד פסיג   
"זה ייקח עוד קצת זמן אבל בסוף גם חברות התקליטים יבנו את זה: הסוד לפריחה הוא בשיתוף. שיתוף זה מה שהוביל את האנושות עד עכשיו, ובזה נמצא העתיד", כך מתחיל ד"ר דויד פסיג, בלי הקדמות מיותרות, את השיחה בינינו. סיבת ההתכנסות: טיפה התחממות גלובלית, קמצוץ גוגל ובעיקר הרבה מאוד סקרנות שלי לגבי עתיד היקום, הרשת וכל השאר. ומי אם לא פסיג שיספק לי את התשובות שאני כה משווע להם?

ד"ר דוד פסיג הוא "עתידן" – חוקר העתיד. אם עולה לכם תמונה של כדור בדולח, לחש סודי ושן בינה של עטלף ניגרי – כדאי שתחזרו מהר למציאות. פסיג הוא בחור רציני. ברקורד המפואר שלו תוכלו למצוא שלושה תארים, שניים בחינוך ואחד בעתידנות וייעוץ לאין סוף חברות הייטק בשלל נושאים – החל ממציאות מדומה ועד מולטלימדיה וטכנולוגיות העתיד. כמו כן, פסיג הוא איש דתי שמאמין בחוזקה בכוחה של האבולוציה. בקיצור, לא צריך להיות עתידן בשביל לנחש שהשיחה שלנו עומדת להיות מעניינת למדי.
 

גלגולים של טכנולוגיה

המהפכה הסלולריות. בשיא הפריחה
 המהפכה הסלולריות. בשיא הפריחה   
ד"ר פסיג, עם הווה אינטנסיבי כל כך – האם זה בכלל אפשרי לחזות את העתיד?
"כמובן, כל עוד ההנחה היא שבהכל יש היגיון. אנחנו, חוקרי העתיד, מוצאים את ההיגיון הזה ומנסחים אותו בצורת מודל. אם נזהה את מיקומנו במודל, נוכל לנסות וללמוד על התרחשויות העתיד. "

אתה יכול לפרט כיצד זה מתבצע?
"בוודאי. אנחנו העתידנים מחפשים את החוקיות שמאחורי תהליכים רחבים. את המתמטיקה, אפשר להגיד. לאחר מכן אנחנו מנסים לברר למה הדברים מתרחשים לפי החוקיות הזאת, מה מושך אותם לכאן או לשם דווקא ולא בכיוונים אחרים. מצויידם בשתי פיסות המידע החשובות האלה: מהלך ההתרחשויות והסיבה להן, אנחנו יכולים להניח הנחות מאד מבוססות לגבי העתיד. אנחו לומדים את העתיד דרך הסתכלות בעבר."

כלומר – אפשר לנחש לאן הולכת הטכנולוגיה הסלולרית? האינטרנט? שיתוף הקבצים?
" ברמה מסוימת כן. מצאנו שכמעט כל טכנולוגיה עוברת מחזור חיים מסויים בתקופה של בין 25 ל-30 שנה. יש שעוברות אותו מהר יותר ויש שמתעכבות בו, אבל נקודות השינוי בדרך הן זהות. בשלב הראשון הטכנולוגיה נולדת. יש תקופה של משהו כמו עד 8 שנים של מחקר בסיסי - כל מיני אנשים עובדים על הטכנולוגיה ומפתחים אותה: מעבדות, אוניברסיטאות, דוקטורנטים, חברות היי-טק. המידע לא גולש החוצה. ואז מגיעה החשיפה - החברה מגלה את הטכנולוגיה לעולם, או שעיתונאי חושף אותה. מיד לאחר מכן כולנו מתחילים לפתח לגביה ציפיות: היא תשנה את חיינו, תציל חיים, נשים אותה פה, נחבר אותה שם. אם גוגל, או המהפכה הסלולרית קופצת לך לראש – זה בהחלט לא במקרה."

ואז, מה?
"וכאן מגיע שלב השימוש והתנפצות הציפיות: כשאנחנו מתחילים להשתמש בה מגיע שלב האכזבה. אנחנו מגלים שלא הכל אפשרי. במשך תקופה אנחנו מבלים איתה ואז הגרף מתחיל להשתולל בבת אחת: מופיעים, כאילו ברגע אחד, יישומים חדשים שלא חשבנו עליהם, שימושים חדשים. כשהתקופה הזאת נגמרת מגיע שלב של התייצבות ואז כמו כל דבר בעולם – הדעיכה."

מזכיר קצת את החיים שלנו.
"בדיוק. הטכנולוגיה, כיציר האדם, גם דומה לו מאוד. בהתחלה זוחלת, לאחר מכן היא הולכת, רצה וקופצת ואז נרגעת ובסוף מתעייפת ונמקה. עד שמגיע הדור הבא."
 

תגידו שלום ל-PC

המחשב הנייח. בשיא הדעיכה
 המחשב הנייח. בשיא הדעיכה   
המחשב האישי נמצא איתנו כבר כמה עשרות שנים. על פי התאוריה שלך הוא יתחיל בקרוב לארוז ציוד.
" ה-PC הרגיל כבר נמצא בשלב הסופי, שלב הדעיכה. נכון, היו לו תקופות טובות, פריחות, בועות, האינטרנט הזריק לו קצת מרץ. אבל זה ממש לא מספיק. בכל מקרה, למחשב האישי, כפי שאנחנו מכירים אותו - אין עתיד"

אבל עכשיו הכל חוזר. הטכנולוגיות, הפיתוחים, הכסף הגדול.
"נכון. אבל שים לב - המחשב לא נמצא במרכז, האינטרנט כן. המחשב שאנחנו מכירים גוסס כי יש לו אלטרנטיבות טובות יותר: המחשוב הנייד, הסלולרי. שלא לדבר על האינטרנט העתידי, שלא יזדקק כלל למחשב היקר והמסורבל בכדי לפעול. האינטרנט, בניגוד למחשב האישי, נמצא רק בתחילת דרכו. מה אנחנו עושים עם איתו? קצת אימיילים, קצת אתרים, קצת מסחר. עוד לא התחלנו לגרד את האפשרויות הגלומות במדיום הזה. הוא הולך לשנות לחלוטין את כל מהלך ההתקדמות והחיים של המין האנושי – להפוך על פיהם את הפוליטיקה, הכלכלה וכמובן את חיי היום יום שלנו."

אתה יכול לפרט? בחירות דרך האינטרנט, שלטון חוצה גבולות, דברים מהסוג הזה?
"לחלוטין. כספים שזורמים בעולם בדרכים שלא הכרנו לפני כן. שבירת גבולות, עבודה גלובלית – אני חי בישראל אבל עובד בשביל חברה ברוסיה. אנחנו רק בתחילת הדרך, יהיה Web 2.0 ואחריו Web 3.0 וגם Web 4.0. היום אנשים מתלהבים משיתוף התמונות בפליקר, עוד 50 עד 100 שנה אנחנו נעביר לא רק תמונות וקולות ואותיות, אלא גם ריחות וטעמים והרבה דברים אחרים. הרשת רק בשלבים הראשונים של התפתחותה. אנחנו נעשה מלחמות דרך הדבר הזה ואנחנו נעשה אהבות. יהיו משטרים. הכל יהיה שם כהמשך הישיר של הקיום שלנו."

נחזור לרגע למה שקורה היום: כיום יש חברה אחת מאד דומיננטית בתחום – מיקרוסופט. עד כמה זה משפיע על התפתחות הטכנולוגיה?
"הדומיננטיות של חברה אחת היא לא טבעית. מיקרוסופט גוררת את כל השוק למצב של קפיאה על השמרים. מה שהיה היום – הוא שיהיה מחר. אין הפתעות."

עד כמה למשל אתה צופה שגוגל תאיים על ההגמוניה של מיקרוסופט?
"נראה שלגוגל יש רעיונות מאוד מעניינים, אבל היא עצמה לא חשובה במיוחד. אם זו לא תהיה גוגל – אז חברה אחרת תביא למהפך. אין היגיון בכך שההתפתחות של מיקרוסופט תמשיך, כפי שהייתה, גם בשלושים השנה הקרובות. רק כדי לסבר את האוזן: מ-100 החברות הכי עשירות שפעלו בתחילת המאה העשרים, שרדו רק שלוש. כדי לשרוד חברה צריכה לעשות מדי פעם שינוי של 180 מעלות ולא קוסמטיקה בלבד. המודלים מראים שמי שלא מסתגל ורק מנסה להתאים את הסביבה שלו אליו, לא שורד. נראה שמיקרוסופט פשוט מתקשה להשלים עם העתיד, ויהיה לזה מחיר."
 
 
מה דעתך על הכיוון הנוכחי של מיקרוסופט: אופיס לייב, שיפעל ישירות מהאינטרנט ודיבורים ראשונים על הפצת תוכנות בחינם תמורת צפייה בפרסומות.
"נראה לי שמדובר בעוד ניסיון של מיקרוסופט לשמור על מערכת ההפעלה שלה רלוונטית. המהלך הזה גם לא מגיע סתם - ישנו איום ממשי שגוגל תעשה את זה לפניהם. הבעיה היא שהם פשוט נזכרו מאוחר מדי. כשהם יעברו לרשת כבר לא יהיו שם מתחרים קטנים ולא רלוונטים, ושם תתחיל החגיגה".

מודל של פרסומות יכול להחליף לחלוטין רכישת תוכנות?
"יש פה וויכוח גדול בין החוקרים - האם אנחנו באמת מוכנים לשלם את המחיר של פרסומות בכל מקום. גם אם אנחנו חושבים כרגע שכן - אני לא בטוח שאנחנו מבינים את ההשלכות של זה. בכל מקרה, פרסומות לא יחליפו לחלוטין קניית תוכנות. אני בטוח שארגונים, שהם מקור הכסף העקרי של מיקרוסופט, יעדיפו לשלם קצת בשביל שהעובדים שלהם לא יופרעו כל הזמן על ידי פרסום פולשני".
 

משטרת האינטרנט

דוחפים את הטכנולוגיה. האקרים
 דוחפים את הטכנולוגיה. האקרים   
מומחה האבטחה קספרסקי טוען שאין מנוס משלטון אינטרנטי ומשטרת אינטרנט. מתי נראה תנועה בכיוון?
"אנחנו נמצאים בשלב של אכזבה מרה מתשתיות האינטרנט. החזון שהרשת הוקמה איתה פשוט לא מתאימה למציאות הנוכחית. התשתית, לאורך כל הדרך, לוקה באבטחה, בזיהוי וברוחב הפס. אני מאמין שבעתיד יהיה גורם, בדומה לאו"ם, שישלוט ברשת ויחתור ליציבות."

האו"ם בינתיים לא ממש מצטיין במה שהוא עושה.
"כמה זמן האו"ם קיים? 60 שנה בלבד. זה כלום. תסתכל על העניינים בפרספקטיבה היסטורית. לא הייתי ממהר לפסול אותו."

אנחנו לא עלולים להידרדר אחורה, למצב של אליטה חזקה שתשלוט לחלוטין באינטרנט?
"היינו עלולים, אבל קורה דבר הפוך: הטכנולוגיה, התשתית והתוכן הופכים להרבה יותר חופשיים ודמוקרטיים. זה, אגב, לא בגלל גורמים עם כסף - אלא למרות. מיטב המוחות מנסים להגן על מידע – ומוחות טובים לא פחות מנסים לפרוץ את ההגנה של כל השאר. התהליך הזה מאזן ושומר את הכח מבוזר ולא אצל גוף אחד".

אתה אומר, בעצם, שהיינו במצב רע למדי בלי ההאקרים וכותבי הוירוסים.
"בהחלט. המלחמה הבלתי נפסקת הזאת, בין ההאקרים לאנשי האבטחה, הספאם למסננים, הוירוסים לאנטי-וירוסים, ולהבדיל – גם בין שיתוף הקבצים ובעלי זכויות היוצרים, מזניקה את כולנו דורות קדימה. זה היה ככה, אגב, מאז ומעולם. ההתקדמות הטכנולוגית הכי גדולה היא תמיד בזמן מלחמה. קח לדוגמה אבטחה ביומטרית: הגנה על מחשבים בעזרת טביעת אצבע. למשל, המציאו עכשיו משהו מאוד פשוט, כמו מסטיק, שאתה שם על האצבע שלך ואתה יכול להוריד אליו, באמצעות האינטרנט ומכשיר מיוחד, איזו טביעת אצבעות שאתה רוצה. בגלל המסטיק הזה, נאלצנו לחפש הבדלים נוספים, קשים יותר לזיוף, בין בני אדם. גילינו למשל שלכל אדם יש תנוך אוזן שונה לחלוטין. זו סתם דוגמה שולית, אבל לעולם לא היינו מגלים את הפרט הזה ללא ההאקר הקטן שדפק עם המסטיק שלו את שיטת הזיהוי הביומטרית."
 

שיתוף קבצים הוא העתיד - תתרגלו

 
לאן ילך שיתוף הקבצים? יעלם? יפרח?
"המציאות הנוכחית עומדת להשתנות לחלוטין. אנחנו נתחיל לשלם ישירות ליוצרים - וליוצרים בלבד. גם ככה, עם תוכנות השיתוף, אין לנו יותר צורך במערכות ההפצה, בפלסטיק, באריזות ניילון, במשאיות, בדמי תיווך ובחנויות, אז למה שנשלם עליהם? אני אגלה לך סוד שלמדתי במהלך עבודתי: אם אתה רוצה לזהות מגמה שהיא באמת אותנטית ובאמת תצליח, תבדוק אם יש לה מתנגדים חזקים. לשיתוף יש מתנגדים חזקים ביותר."

ובכל זאת, אתה נשמע אופטימי לגבי עתיד השיתוף.
"אין לי ספק ששם העתיד. אבל תזכור המודל שהיה עד היום, של פריצות טוטאלית, לא יישאר. אנחנו נמצא מוסכמות מסוג חדש עם עלויות חדשות ועם תוכנית עסקית מתאימה. תראה מה שאפל עשתה: היא פרצה דרך בעזרת שירות מכירת השירים שלה. היא מצאה מודל חדש ועושה מיליונים. טבע האדם הוא השיתופיות. אני, כאדם, רוצה לתת לאנשים: אני כותב משהו ואני רוצה שאנשים ידעו על זה. מנגן יצירה ורץ להפיץ אותה. כמובן שאני רוצה גם להתפרנס מזה, אם זה משלח היד שלי.

מצד שני, אין כל היגיון שאחת כמו בריטני ספירס, מוכשרת ככל שתהיה, תהפוך בגיל 22 למיליארדרית, כשכל כך הרבה אנשים יצירתיים בעולם לא מצליחים לבוא לידי ביטוי. אז איך בכל זאת היא הגיעה למצב הזה? התשובה פשוטה: כי גוף עם המון כח וכסף החליט שהוא דוחף רק אותה דרך הערוצים שלו. לחברות כמו סוני, MTV ולגופים כמו הפדרציה לתקליטים לא באמת אכפת משיתוף הקבצים. זה פשוט מאבק כוח: הם מפחדים לאבד את ערוץ ההפצה שנותן להם את עצמתם. הגופים הללו, שעשו הרבה כסף מהשיטה במהלך השנים, מסרבים לקלוט שאנחנו נכנסנו למאה שונה לחלוטין, ואם הם לא יתעשתו מהר וימצאו שיטות חדשות, הם פשוט ייעלמו לחלוטין. בעולם שבו שיתוף מוסיקה ברשת שולט - לא תהיה עוד תופעה כמו בריטני ספירס"

מה לגבי הטלוויזיה? גם היא נפגעת מתעשיית השיתוף.
"אני חושב ששם דווקא שיתוף הקבצים פחות רלוונטי. הטלוויזיה שאנחנו מכירים גם ככה משתנה ותשתנה ללא הכר, וכל המודלים עליהם היא מבוססת יעברו מהפך. לא תהיה טלוויזיה שפשוט תשדר על פי שעות, כמו היום. הטלוויזיה תהיה רק מסך גדול וריק שאת התכנים שלו נוכל לקנות אחד-אחד או בחבילות מאוד ספציפיות. לא עוד ערוצים נישתיים שמלאים בדברים שלא מעניינים אותנו ובשעות לא נוחות, אלא תכנים בתשלום שנדרוש ונקבל בזמן שלנו. בניגוד לעבר - הפעם הצרכנים יהיו מוכנים לזה, על המאמץ הכרוך בזה. האינטרנט הוציא אותם מהפאסיביות שלהם."
 

זאת רק האבולוציה – אפשר להירגע

עם כל האינטרנט השיתופי, ה-Web 2.0 וכל הרעש: גם אתה מרגיש מהפכה באוויר?
"ודאי. אני רוצה לפנות לרגע למושג מאד מעניין שנקרא נקודת הסינגולריות. זהו מושג שנלקח ממתמטיקה שעוסקת בגרפים עם הרבה מאד משתנים. בנקודה מסוימת בגרף, הנוסחה משתגעת ואין יותר שום אפשרות לחזות לאן היא הולכת. ניקח לדוגמה את המפץ הגדול. הוא נקודה סינגולארית. עכשיו דמיין לך ישות שהייתה קיימת לפניו – האם היא יכלה לתאר לעצמה את התוצאות של המפץ הגדול? את החומר, הזמן, החיים שנוצרו? בדרך לנקודה הזאת ישנה תקופה שבה מתרחשים הרבה מאד שינויים במהירות, המערכת מתחילה להסתחרר. גם באבולוציה ישנה נקודה שכזאת."

אתה רואה דבר כזה מתחיל להתרחש עכשיו?
"ודאי"

קצת משיחי מה שאתה אומר, לא?
"זה לא משיחי, אתה רואה את קצב השינויים הולך ומסתחרר מסביבך: בכל דבר. הפיתוחים בטכנולוגיה, תהליכים חברתיים, פוליטיים. קורה משהו - אין ספק בכלל. המין האנושי, בחמישים השנים האחרונות, עשה כברת דרך שלא עבר כמותה במשך אלפי שנים, והאפקט הנלווה הוא לחץ אדיר על כולנו."

מה המשמעות של קצב השינויים הזה?
"הרבה אנשים טוענים שבקרוב תתרחש נקודת סינגולאריות חדשה. מהי נקודת הסינגולאריות הזאת, מתי היא תהיה ומה יהיה אחריה - קשה מאד לדעת. אבל אנחנו יכולים להבחין במאפיינים ראשונים. למשל חיבור של הביולוגיה עם החומר בחזרה."
 
סגווי. משלים את הגוף
 סגווי. משלים את הגוף   
בחזרה?
"הרי מה קרה לאינטליגנציה שלנו? בהתחלה היה דומם. בתהליך האבולוציוני הוא הפך לצומח, תא חי, בשר. הבשר הזה לאט לאט הפך להיות תבוני, קיבל אינטליגנציה. כרגע מיצינו את האבולוציה הגופנית שלנו, אבל האינטליגנציה לא מתכוונת לעצור. נראה שהיא מנסה לסגור מעגל בחזרה עם החומר ולהעצים את עצמה בצורה שלא הכרנו עד היום. את הזיכרון משלים לנו גוגל ומחשב כף-היד, את מגבלות המרחק מתקן הסלולרי, את הגוף האיטי משלימים לנו מכוניות, מטוסים, סגווי. הטכנולוגיות החדשות גם ישפיעו בעתיד על הגוף הנוכחי שלנו"

איפה נקודת השינוי?
"סביר להניח שבמאה השנים הקרובות נגיע רובינו לגיל 150 בקלות. תחשוב מה זה 150 שנה לחיות - איזו עוצמה של ניסיון אנחנו נצבור, אילו יחסים אנחנו נוכל ליצור... רק במושגים של כלכלה – דמיין 150 שנות חסכון ויצירה - מהן 80 שנות יצירה לעומת 30 השנים שיש לנו כיום? זוהי נקודת הסינגולריות – נקודה של שינוי שמאד קשה לחזות מה יהיה לאחריו"

כאדם דתי, אתה רואה את הדת כגורם מפרה או כגורם מפריע?
"אני מאמין שהיא גורם מפרה. לדתות יש כוחות אדירים שמניעים את המין האנושי. הם יכולים להביא אותנו למקומות חיוביים או שליליים. גם בנושא הזה דרוש איזון: אם אתה מתרכז בדת בלבד, היא הופכת לכח שלילי. כנ"ל לגבי טכנולוגיה ומדע. המערכת מחפשת איזון: דתות מאזנות אחת את השנייה ואת הכוחות הנוגדים להן. כוחות גלובאליים מאזנים אחד את השני. כח אחד שליט הוא תמיד דבר שלילי."

האם כל הטכנולוגיה הזאת עושה אותנו מאושרים יותר?
"אני לא אוהב את המונח הזה "אושר". אושר הוא דבר מורכב ומסובך שהעלו אותו פילוסופיות יווניות, ולאחריהן פילוסופיות נוצריות אימצו אותו כדבר החשוב ביותר. אני קורה לזה "מימוש עצמי", זה מה שמניע אותי לחיות. לא אושר. אושר הוא אמצעי ולא מטרה"
 

שתי עצות לדרך

הייתי רוצה לשמוע ממך לסיום, שני משפטים: עצה לקברניטי ההיי-טק הישראלי ועוד אחת לכולנו.
"לקברניטים הייתי מייעץ: תתאמצו קצת יותר להבין את המגמות שמתפתחות. אל תעבדו רק על בסיס אינטרסים מיידים".

זה יהיה לטובתם?
"זה לטובתם כי אינטרסים הם פיקציה. מה שנראה אינטרס חשוב היום, תוך 2 רבעונים יכול להתהפך לחלוטין. קברניטי ההיי-טק צריכים פחות להתעסק בלדחוף אותנו לצרוך ויותר לנסות להבין את הגורמים לצריכה. במילים אחרות: מספיק עם החמדנות. מי שלא יפנים את זה צריך כבר עכשיו להתחיל לחפש עבודה חדשה."

ועצה לסיום לכולנו?
אני חושב שבסך הכל יש דרך אחת די טובה להתמודד עם כל הלחץ הזה שעובר על המין האנושי בשנים האחרונות: לחפש איזונים בחיים. לא לעבוד קשה מדי ולא למעט מדי, להשתמש בטכנולוגיות אבל לא יותר מדי. לחפש יחסים חברתיים אבל שוב – לא להגזים. האנושות כמערכת שואפת לאיזון. אולי כדאי שגם אנחנו נעשה כמותה."
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by