ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
ביקורת משחק: L.A. Rush 

ביקורת משחק: L.A. Rush

 
 
רותם לצטר, גיימר

כותר המרוצים החדש מבית Midway, הוא פרסומת נהדרת ללוס-אנגל'ס: עיר של זוהר, עושר, וגנבי רכב מוכשרים אלא שבתור משחק וידאו הוא מוצלח הרבה פחות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
L.A Rush, משחק המרוצים החדש של Midway, מגיע לחנויות בתקופה בה השוק כבר רווי במרוצי רחוב. כותרים כגון Burnout Revenge, Need for Speed Underground 2 ו-Midnight Club 3 כבר הספיקו להכות גלים, לקבל ביקורות מפרגנות ולהפוך תוך זמן קצר רבי מכר. עם תחרות כה קשה, יוצרי L.A Rush ידעו כי הם חייבים לחשוב על גימיק שיגרום למשחק להתבלט מעל כל השאר.

לאחר סיעור מוחות רציני אחד מהם הציע כנראה: 'בואו נדליק MTV, הרי משם באים כל הדברים המגניבים!'. הגימיק שנבחר עבור המשחק הוא אחת מהתכניות הפופולאריות של הערוץ - Pimp My Ride, או 'שדרג לי את המכונית' בתרגום מאוד חופשי לעברית.
 
רעיון התוכנית פשוט - מוצאים נער אמריקאי מעוטר חצ'קונים, לוקחים לו את הטרנטה המצ'וקמקת לה הוא מתעקש לקרוא מכונית, ומעבירים אותה מקצה שיפוצים נרחב באדיבות West Coast Customs, שמה של חבורת הטכנאים והמעצבים שעובדים על הרכב. לאחר מכן מוסיפים לרכב מספר אביזרים חיוניים והכרחיים לנסיעה בטוחה כגון גג נפתח, מכונת קפוצ'ינו, ג'קוזי או מסכי פלזמה במקום רצפה. גימיק? בטח גימיק. אלא שמה שיכול היה להיות תוספת נחמדה מאוד, הלך לאיבוד בכותר המאכזב הזה.
 

פרחה במרצדס

 
חלקו העיקרי של L.A Rush הוא מצב הסיפור. במצב זה אתם משחקים בתור Trikz, בחור שחור ומגניב, וגם אגדת מרוצי רחוב חיה ונושמת, שחולקת מוסך עם אנשי Pimp My Ride. במוסך 35 מכוניות פאר, איתם הוא נהנה לחרוך את כבישי לוס אנג'לס. לאחר שיצא לשבוע עסקים, חוזר Trikz למוסך שלו רק כדי לגלות שיריבו, ערס קטן בשם Lidell, גנב לו את כל המכוניות והחביא אותן ברחבי העיר. כמובן שכל זה מתרחש מספר ימים לפני המרוץ הגדול ביותר שאי פעם התקיים באזור. העלילה מועברת בכמה קטעי מעבר בודדים, אך בעיקר דרך שיחות טלפון קצרות אותם מנהל הגיבור עם חבריו לגראז'.

משימתכם במצב הסיפור היא לגלות את מקומות המחבוא של כל המכוניות, להתחרות איתן במרוצים, להרוויח כסף, ולשדרג אותן במוסך. הבעיה היחידה היא שזה ממש לא כיף. המרוצים מתרחשים בעיר פתוחה ולא במסלול מוגדר, ולכן הם מבוססים על ציוני דרך - נקודות מוארות בלבן, בהן חייבים לעבור כדי להגיע בסופו של דבר לנקודת הגמר. כמובן שרצוי להשתמש בכל קיצורי הדרך אותם אפשר למצוא, קיצורים שלעולם לא יופיעו על גבי מפת העיר.
הנהיגה במשחק אינה מעודנת ומדויקת כבכותרי מרוצים 'אמיתיים' בסגנון Gran Turismo , אלא יותר גסה ובסיסית, כיוון שמדובר כאן בנהיגה בסגנון ארקייד. בסך הכל אפשר לומר שהשליטה ברכב פשוטה ואינטואיטיבית, גם כאשר נוסעים בו במהירויות מופרזות.
 
 
בכל מרוץ ישנם ארבעה משתתפים. האינטליגנציה המלאכותית שלהם מוצלחת מאוד, ובהחלט מצליחה להעניק תחושה שאת יריביך מגלמים שחקנים אחרים ולא המחשב. זכייה במקומות הראשון והשני תזכה אותכם בסכומי כסף, במקום השלישי יוחזרו לכם דמי ההשתפות של המרוץ, ואם תסיימו במקום הרביעי תחזרו הביתה בידיים ריקות. ההרשמה לכל מרוץ למעט הראשון עולה כסף רב, כך שסביר להניח שתפסידו בפעמים הראשונות שתיקחו חלק במרוץ, בעיקר כי קיצורי הדרך והמכשולים במסלול אינם מוכרים. לכן מצאתי את עצמי חוזר שוב ושוב על המרוץ הראשון והחינמי, רק כדי להרוויח כמה פרוטות ולנסות להשתתף שוב במרוצים שהפסדתי בהם.
 

נראה כמו מיליון דולר

 
מעבר למרוצי ה-'נגעת נסעת' ישנם עוד מספר סוגי אירועים כגון מרוץ פעלולים, בו ביצוע פעלול בהצלחה (כמעט תמיד קפיצה על רמפה) תזכה את השחקן ברכב חדש. מרוץ נוסף הוא מרוץ ההרס, בו יש להסיע את המכונית למוסך עם כמה שפחות פגיעות, בזמן שהגנגסטרים האחרים ינסו לנגח אותה בכל צורה אפשרית. מצב המשחק לשני שחקנים מציג מסך מפוצל, ולא מצליח להביא ייחוד או ערך מוסף למצב משחק היחיד, אין בכותר אפשרות למרוצי אונליין.

העיר עצמה נראית מצוין. לוס-אנג'לס של המשחק מזכירה מאוד את המקור – ענקית, מחולקת לרבעיה השונים (בברלי הילס, סנטה מוניקה, הנמל וכו'), באופן כללי כיף לנסוע בדרכים שבה, ביום ובלילה. הרחובות שוקקי חיים, הולכי רגל רבים מסתובבים ברחובות, וכיוון שאי אפשר לדרוס אותם (המשחק דורג מגיל 13 ומעלה) הם פשוט 'עוברים' דרך המכונית כשמתקרבים אליהם. האזורים מלאים בדברים שאפשר לנתץ ולשבור כמו עמודי תאורה, ספסלי רחוב, סככות מציל ואפילו השלט הלבן והגדול של הוליווד, אשר דריסתו היא כיף גדול.
 
תענוג נוסף הוא ההתרסקויות השונות, ויש הרבה כאלו במהלך המשחק. כל התרסקות מצולמת בהילוך איטי עם עשרות חלקיקי מכונית המפוזרים לכל עבר, עשן ופיצוצים. למרות שמתרסקים במשחק הרבה, היופי שבתאונות הווירטואליות הללו לא מפסיק להדהים אותי כל פעם מחדש. חבל שאין במשחק תחרות התרסקויות מאורגנת בסגנון ה-Crash של Burnout. ללא ספק הייתי מנצח בה עם התרסקות שכללה את הרכב שלי, שתי ניידות משטרה, אוטובוס תיירים, משאית, טנדר ועוד שתי מכוניות פרטיות נוספות.

כדי לנווט בעיר הגדולה, עומדת לרשות השחקן מערכת GPS האמורה לסייע לו למצוא את דרכו ממקום למקום. לאחר שמספר פעמים הובילה אותי המערכת בדיוק לכיוון ההפוך, ביטלתי את האפשרות הזו והעדפתי לנווט במפת העיר הידנית. מוזר שמשחק כל כך קליל, מקפיד כל ריאליזם מרשים בתחום שבו רוב משחקי המרוצים פספסו לחלוטין...

הרבה יותר מהנה פשוט לנסוע ברחבי העיר ללא מטרה, לגלות את כל הרחובות הקטנים ואת הרובעים השונים, מאשר להשתתף במרוצים. העיר כל כך גדולה שגם מספר שעות טובות של נהיגה לא יספיקו לכם כדי לגלות הכול. הכבישים במשחק סואנים ומלאים ברכבים שונים, התנועה באופן כללי איטית ביותר, מה שכמובן מזמין את השחקן לנהוג על המדרכות, לעבור ברמזורים אדומים ולנסוע נגד כיוון התנועה.
 

שדרג לי את המכונית

 
ככל שתבצעו יותר עבירות תנועה, כך מד ה'משטרה' שלכם יעלה ויקשה על החיים. יותר ויותר ניידות יצטרפו למרדף אחריכם, יפריעו לכם במרוצים ובסופו של דבר, אם יצליחו לעצור את הרכב, יכניסו אתכם למחבוש. נשמע מעצבן? אל דאגה, מסתבר שלמשטרת לוס-אנג'לס יש זיכרון לטווח קצר מאוד. מספיק לרדת מהכביש המהיר לרחוב צדדי לכמה שניות, ומד המשטרה שלכם ירד מחמישה כוכבים (הרמה הגבוהה ביותר) לאפס. אכן, משטרה מוזרה.
 
לאחר שהרווחתם קצת כסף, תוכלו להיכנס למוסך ולבקש מצוות ה-West Coast Customs, לשדרג לכם את המכונית. גם כאן מפתחי המשחק הצליחו להוציא את כל הכיף, השדרוגים מבוצעים באופן אוטומטי ללא כל התערבות או יכולת השפעה מצד השחקן. מבחינה ויזואלית המשמעות של שדרוג היא צבע אחר, או פסי כסף למכונית. לאחר השיפור מכוניות מסוימות יאיצו קצת יותר מהר, או יבלמו בצורה טובה יותר. שכל נושא השדרוגים, שהיה אמור להיות הגימיק הגדול של המשחק, פוספס בצורה די מוחלטת.

גם תחום הקול במשחק מתחת לממוצע. ניתן אומנם לבחור מוזיקת רקע בין היפ הופ, רוק וטכנו, אבל היצע השירים קטן, ואף שיר אינו מוצלח במיוחד. האפקטים הקוליים של הרכב, של הולכי הרגל, ושל ההתנגשויות השונות, באיכות נמוכה ולא מספקת. נקודת האור כאן היא רמת דיבוב מצוינת ובלתי צפויה למשחק בז'אנר זה.
 

מומלץ למתכננים טיול בקרוב

 
אני ממליץ לסוכנות התיירות של לוס אנג'לס לקנות את L.A. Rush, ולהציע אותו כסיור וירטואלי מרשים ברחבי העיר. המשחק עצמו, לעומת זאת, נכשל כמעט בכל פרמטר של כותר מרוצי רחוב.

הפעילות העיקרית אותה מציע המשחק הם מרוצים שטחיים שכוללים רק ארבעה רכבים, הם משמימים, חוזרים על עצמם, ולא הוגנים בהיבט של דמי ההשתתפות. משימות חיפוש המכוניות ברכבי העיר פשוט לא מעניינות, ולמעט העלילה הבסיסית שמוצגת בעיקר דרך שיחות טלפון, לא ניתן לשחקן שום תמריץ ללכת ולהשיג את הרכבים המדוברים.

מה שבכל זאת הופך את המשחק למומלץ להשכרה הם הסיורים הארוכים בעיר היפה, הגראפיקה הטובה, השליטה המצוינת ברכב, והאינטליגנציה המלאכותית האיכותית, אך כשהתחרות בז'אנר קשה כל כך, וקיימים תחליפים טובים ומהנים יותר, L.A Rush פשוט לא מצדיק את המחיר.
 
ציון כללי: 6.7
הנאה: 6
קול: 6
גרפיקה: 9
מימשק: 7
קושי: 8

הערה: הציון הכללי אינו מהווה ממוצע של שאר הציונים
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by