ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
תגידו שלום ללוח השידורים 

תגידו שלום ללוח השידורים

 
 
כרמל וייסמן

שעות שידור לבחירתכם (כולל חדשות בארבע לפנות בוקר) והימורים על שלפוחיות שתן של פודלים. קווים לדמותה של הטלוויזיה האינטראקטיבית, ששוב מבטיחים לנו שאוטוטו היא פה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
90 אחוז מהצופים העדיפו פשוט לראות טלוויזיה. ווב-טי.וי של מיקרוסופט
 90 אחוז מהצופים העדיפו פשוט לראות טלוויזיה. ווב-טי.וי של מיקרוסופט   

בשנות ה-80 הטלוויזיה הביאה לנו את מהפכת הכבלים עם ריבוי הערוצים והתוכניות בתשלום. ב-1994 נולדה הטלוויזיה הדיגיטלית, ששיפרה את איכות השידור ואפשרה לשדר מידע נוסף על אותו רוחב סרט, מה שיצר את התשתית לטלוויזיה האינטראקטיבית. ואוטוטו, מבטיחים לנו כבר כמה שנים, היא אצלנו.

חשבו עליה כבר לפני עשר שנים, הבטיחו לנו אותה בערך מאז שקיימת טלוויזיה דיגיטלית, ועכשיו מספר לנו יוסי צוריה, המדען הראשי של NDS, חברת ענק שעוסקת בבניית תשתית לטלוויזיה אינטראקטיבית בכל העולם, היא כבר באמת באמת קרובה. מאוד קרובה - ממש בשנה הבאה היא כבר תהיה כאן. מותר לכם לפקפק, כיוון שבאמת כבר שנים מבטיחים לנו שאוטוטו זה פה - אבל בהנחה שהוא צודק, כדאי שנשמע כבר עכשיו מהם המכשולים שעדיין עומדים בדרכה ואם יהיה לנו בכלל על מה להתקשקש דרכה.

מיקרוסופט: הכל חוץ מטלוויזיה

קודם כל, נתחיל מההגדרה של טלוויזיה אינטראקטיבית. מסתבר שזה לא כל כך חד משמעי. שני הניסויים הקיימים כיום בעולם בתחום הטלוויזיה האינטראקטיבית, WebTv של מיקרוסופט בארה"ב ו- BskyB של סקאי בבריטניה, מציגים תפישות שונות לגמרי של המושג.

מיקרוסופט מתייחסת אל הטלוויזיה כמו אל האינטרנט. הפילוסופיה שלה לטלוויזיה אינטראקטיבית מכתיבה אפליקציות של שופינג טלוויזיוני, בנקאות ביתית, משחקים, דואר אלקטרוני וגלישה באינטרנט באמצעות הטלוויזיה. מיקרוסופט חושבת דרך ממשקים ואפליקציות שמתאימות למשתמשי המחשב ובעצם מציעה לנו דרך הטלוויזיה הכל, מלבד את הטלוויזיה עצמה. אבל לאחר שנה של ניסוי עם ה-WebTv הם בחנו את הרגלי השימוש וגילו כי 90 אחוז מהמנויים מחפשים בעיקר את תוכניות הטלוויזיה.
 
הצופים יכולים להתערב בשידור. BSkyB
 הצופים יכולים להתערב בשידור. BSkyB   

את מה שלקח למיקרוסופט שנה להבין בדרך הקשה, ידעה כבר סקאי הבריטית. סקאי הגיעה מעולם הטלוויזיה ולכן הפילוסופיה שלה לטלוויזיה אינטראקטיבית היא פשוט לבחור אילו תוכניות אנשים רוצים לראות. סקאי מאמינה במסחר טלוויזיוני ומעריכה שאנשים יטו לקנות באמצעות הטלוויזיה יותר מאשר באמצעות המחשב. הדוגמאות לאפליקציות שסקאי הלכה עליהן כללו מזג אוויר, חדשות, מדריך בילוי בסגנון "עכבר העיר", מניות והורוסקופ. "אתם יודעים מי הם צופי הטלוויזיה" מחייך צוריה, "לא לכולם יש מניות אבל לכולם יש מפת כוכבים".

צוריה מספר על מחקרים שחשפו כי כמויות של תוכן חשובות הרבה יותר מאיכות התוכן. צופי הטלוויזיה של סקאי, התומכים בפילוסופיה הזו, אכן תואמים את המכנה המשותף האנושי הנמוך ביותר. לראיה, אחת התוכניות האינטראקטיביות הפופולריות ביותר בניסוי הבריטי היא תוכנית יפנית בשם "Banzai", אשר במרכזה עומדים ארבעה כלבים המשוטטים על הבמה והצופים האינטראקטיביים מהמרים מי מהם ישתין ראשון.


כמו כן מגלים המחקרים, כי אנשים אוהבים בחירה ושליטה רק עד רמה מסוימת. הם לא אוהבים לבחור בעצמם סוף לסרט ומעונינים ברמה כלשהי של עריכה וסינון. לכן, מענין לראות כיצד יגיב הקהל ל "מהפכה הבאה" לפי צוריה, ה- Storage Tv. העקרון של ה-Storage Tv הוא ש-60 שעות השידור האחרונות מאוחסנות בממיר, ואנחנו יכולים לראות מה שאנחנו רוצים מתי שאנחנו רוצים, מבין כל מה ששודר ביומיים האחרונים.

הקונספט החדש, טוען צוריה, משנה לחלוטין את הרגלי הצפיה שלנו. שלום ולא להתראות לחדשות של שמונה בערב, כי אצל כל אחד החדשות ישודרו בשעה בה הוא יבחר לראות אותן. מעניין יהיה לחקור אז, כמה אנשים בכל זאת יקפידו להזמין את החדשות בשמונה בדיוק, מתוך קושי להתנתק מהדפוסים הישנים שלהם.

בנוסף, הקונספט החדש מבטל את המושג "זמן צפיית השיא" ומוציא מהמשחק שיקולים כדוגמת "את מי לשבץ מול אמנון לוי" - ומשאיר את הבחירה לצופה. ולבסוף, הקונספט החדש מאיים על מערכת היחסים בין הטלוויזיה למפרסמים בשל קיומם של כפתורי "דילוג" על פי שניות ודקות, המאפשרים לצופה להתייחס לתוכנית כאילו היתה הקלטה בוידאו. האתגר הגדול שעוד נותר ל- Storage Tv לפתור, ומה שעלול להיות אחד ממעכבי הטכנולוגיה, הוא למצוא מודל נכון לפרסומות.
 

הבעיה בכלל בשלט


ד"ר נעם למרשטרייך מאוניברסיטת תל אביב סבור כי המכשולים בדרכה של הטלוויזיה האינטראקטיבית טמונים במקורות שונים לגמרי, מתחום הפסיכולוגיה והנדסת האנוש. במחקר שערך בבית ספר בוורמונט בזמן לימודיו ב-MIT גילה כי 50 אחוז מהתלמידים אינם נוטלים חלק בדיונים והצבעות פומביות בשל בעיות פסיכולוגיות של חוסר בטחון עצמי, מבוכה או לחץ חברתי. כיצד מתכוון הממשק האינטראקטיבי לעודד השתתפות בקרב קבוצות כאלו באוכלוסייה?

כמו כן, מציין למרשטרייך, כי מהנדסי הטכנולוגיה מקדישים מחשבה רבה למסכים ואינם חושבים מספיק על שלטי הטלוויזיה. לדעתו, דווקא מורכבות השלט היא שתקבע אילו קבוצות אוכלוסייה יכנסו למשחק ואילו לא. על כך יעידו גם מי שניסו להשתלט על שלט הממיר הדיגיטלי של תבל, למשל.

קשה מאד לחזות כיצד תתפוס הטלוויזיה האינטראקטיבית, אם וכאשר תכנס לתוך בתינו. האם היא תהיה מוצפת ב"זבל" כדוגמת Banzai או שמא הלחץ לריבוי תכנים יסייע גם לשמר את התרבויות המקומיות על ידי שידור התכנים שלהן, ויהיה לנו שם מכל וכל לבחירה? שאלה מעניינת יותר היא, האם יתפתחו בטלוויזיה קהילות כמו באינטרנט? הטלוויזיה, בצורתה הפסיבית המוכרת, החלה את דרכה כ"מדורת השבט" סביבה התכנסו אנשי הסביבה לצפייה משותפת. עם זאת, קשה מאד לצפות האם יהיה מקום בטלוויזיה כזו ל"צ`טים" בין הצופים השונים לצד התוכנית המשודרת והאם תהיה לכך היענות.

ואני אומרת: העיקר, שתגיע כבר.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by