ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
הסלולרי שעקב אחרי 

הסלולרי שעקב אחרי

 
 
סוכנויות הידיעות

פרויקט חדש במדינת מיזורי בארה"ב ימפה את התנועה ברשת הכבישים במדינה באמצעות מעקב אחר הטלפונים הסלולרים של האזרחים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מישהו עוקב אחריכם (צילום: SXC)
 מישהו עוקב אחריכם (צילום: SXC)   
במדינת מיזורי שבארה"ב סוגרים קצוות אחרונים בפרוייקט יחיד והגדול מסוגו: מיפוי התנועה ברשת הכבישים במדינה המשתרעת על כ-9,000 ק"מ, באמצעות מעקב אחר הטלפונים הסלולרים של האזרחים. המטרה: בגדול, חילוץ פקקי התנועה במדינה. דיווח של סוכנות הידיעות AP.
 
הפרוייקט מבוסס על התכונה הבסיסית של הטלפון הסלולרי, שנוסף על המספר, כולל הן קוד סריאלי ייחודי והן קוד של מפעיל הסלולר. אלה מאפשרים למפעיל הסלולר לדעת כיצד לנתב את השיחות אל או מאת המכשיר.

באופן זה מתבצע מעקב אחר האותות הסלולרים שנשלחים אל האנטנות, ואחר "תנועת" הטלפון מאנטנה לאנטנה. המידע שמתקבל מתממשק עם מערכת מפות הכבישים כדי לקבוע את מיקום הטלפונים ומהירות תנועתם. שילוב המידע המתקבל מאלפי הטלפונים מאפשר לקבל אינדיקציה על זרימת התנועה.

יש לציין עוד בהקשר זה כי על אף שמרבית הטלפונים הסלולרים החדשים מצויידים ביכולות GSM, המאפשרות איתור מדוייק שלהם על פני הגלובוס, במערכת המדוברת לא ייעשה שימוש בטכנולוגיה זו. החוזה על הפרוייקט אמור להיסגר תוך כמה שבועות. בחינת המערכת והשקתה צפויים תוך ששת החודשים שלאחר מכן.
 

בלוקים בצבעי ירוק צהוב ואדום

במסגרת הפרוייקט ניתן יהיה ללמוד על מצב התנועה במדינה בכל רגע נתון, באמצעות האינטנרט. על הדרך בה תפעל המערכת ניתן ללמוד מאתר ההדגמה שהקימה חברת Delcan הקנדית, שזכתה בפרוייקט במיזורי, עבור פרוייקט דומה בבולטימור. שם, בשונה מן הפרוייקט במיזורי, המידע המתקבל אינו מועבר הלאה לציבור (בשלב זה לפחות). כמו כן הוא מוגבל לרשת הכבישים של העיר בלבד, אם כי הרשויות במרילנד מתכוונות להרחיבו לכלל המדינה. בנוסף, פועלות מתחרותיה של Delcan על פרוייקטים דומים בג'ורג'יה ובווירגניה. לעומת הפרוייקטים הללו, זה של מיזורי הוא הפולשני ביותר, כיוון שבמסגרתו מאותרים הסלולרים בכל רחבי המדינה, כולל באיזורים כפריים, בהם אין כמעט בעיות תנועה. נוסף על כך, בפרוייקט זה יש כוונה להפוך את המידע לנגיש לכלל הציבור.

האתר שיציג את המידע על התנועה ייראה כך: שורות של בלוקים בגוונים שונים של ירוק צהוב ואדום, שאמורים להצביע האם המכוניות נוסעות במסגרת המהירות המותרת או לאט ממנה. מי שיצפה באתר, החל מתחילת יום העבודה, יוכל להבחין כיצד עם תחילת שעות השיא, הופך אט אט הצבע הירוק בדרכים המובילות אל מרכז העיר לצהוב, ולאחר מכן לאדום.

בכוונת ראש מחלקת התחבורה של מיזורי, פיט ראן, להקים אתר דומה במדינתו. כמו כן בכוונתו להשתמש במידע על מנת להציג את זמני הנסיעה המשוערים על גבי שלטים שיוצבו לאורך הדרכים.
 
 

לא "אח גדול"

גורמים רשמיים מרגיעים כי הפרויקט לא נושא אופי של "האח הגדול". לטענתם, המידע שמתקבל אמור להישאר אנונימי, וכי הוא לא יאפשר לאתר את המסלול המלא אותו עושים אנשים ספציפיים. למרות ההכחשות, הבשורה על הפרויקט גורמת ללא מעט אי נוחות בקרב חסידי הזכות לפרטיות. "למרות שהוא אנונימי, הוא עדיין מבשר סימן רע", אומר הפרופסור למשפטים דניאל סולוב מאוניברסיטת ג'ורג' ווישנגטון, ומחבר הספר "האדם הדיגיטלי". "זה מדאיג אותי", הוא מסביר, "כיוון שזה מצביע על תנועה לכיוון שימוש בטכנולוגיה לשם איתור אנשים".

על אף שבידי מדינות רבות יש כבר שנים ארוכות יכולת למדוד את נפחי התנועה ומהירותם, אף אחת מהדרכים הקיימות אינה יעילה כמו איתור באמצעות הסלולר. אמצעי האיתור הקיימים כוללים התקנת חיישנים במדרכות וכן הצבת סורקים ומצלמות לאורך הדרכים. הבעיה עם השיטה הזו היא שהיא מחייבת התקנת ציוד רב, וזה דורש בנוסף גם תחזוקה שוטפת. כמו כן המידע שמתקבל בדרך זו הוא מוגבל למדי.
 

השיקול הכלכלי

אחד השיקולים שבוודאי הנחו את הפוליטיקאים במדינות שבחרו ללכת על מערכת ניטור תחבורה סלולרי היה השיקול הכלכלי. בעוד שהפעלת המערכת הזו צפויה לעלות למיזורי כ-3 מיליון דולר בשנה, ולמרילנד כ-1.9 מיליון, השקיעו בשנים האחרונות באיזור מפרץ סן פרנסיסקו כ-35 מיליון דולר בפיתוח מערכת "רגילה", המבוססת על ההתקנים המיוחדים המשמשים את האזרחים כדי לעבור בכבישי אגרה. גם שם נשקלה האפשרות להשתמש בטלפונים סלולרים אולם היא נזנחה בשל החשש מפגיעה אפשרית בפרטיות. בשיטה של סן פרנסיסקו, לא רק שהמידע הוא אנונימי, אלא שהוא גם מוצפן ומושמד באופן יומיומי. ואם לא די בכך, שלחו הרשויות באמצעות בדואר כ-250 אלף שקיות מתכת באמצעותם ניתן יהיה לעטוף את המכשירים. ובכך למנוע את ניטורם. משתמשי הסלולר יכולים להשיג אפקט דומה על ידי כיבוי המכשיר, אולם המחיר שהם ייאלצו לשלם על כך יהיה להישאר לא זמינים.

יצויין עוד כי הסכומים הנקובים לעיל אינם משקפים את העלויות הכוללות של הפרוייקטים. כך, בעוד מרילנד תשלם רק 1.9 מילון דולר עובר פרוייקט בולטימור, עלותו המלאה עומדת על כ-5.6 מיליון. מי שיסייע להפחית את העלות למדינות הוא המגזר הפרטי שישלם עבור מידע מפורט יותר. על הלקוחות הפוטנציאלים נמנים יצרניות המכוניות המשלבות מערכת ניווט מובנית, חברות הסלולר, חברות שילוח וכן כלי תקשורת המספקים שירותים של דיווחי תנועה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by