ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
כך הוטעו כולם אודות סכנות הסלולר 

כך הוטעו כולם אודות סכנות הסלולר

 
 
אילנה תמיר

בחודש שעבר עלצו הכותרות: "מחקר חדש קובע כי הסלולרי לא גורם לסרטן". מבט באותיות הקטנות מעלה סימני שאלה מדאיגים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בחודש שעבר שמחו אמצעי התקשורת לבשר לצופים ולקוראים סוף סוף ידיעה משמחת: מחקר מדעי חדש טוען כי לא נמצא קשר בין שימוש בטלפון סלולרי לבין סרטן. חלק מהכותרות היו חותכות אפילו יותר ואמרו פשוט ש"הסלולרים אינם גורמים סרטן".

כותרות אלו הופיעו במאות עיתונים בכל רחבי העולם, כולל חיים ברשת, כשהמקור העיקרי להם היה סוכנות הידיעות רויטרס, סוכנות ידיעות ותיקה ואמינה שאחראית על נתח גדול מהידיעות המתפרסמות בגופי התקשורת השונים בעולם.
 
אין ספק שידיעה מרגיעה שכזו, כמוה כמים זכים למיליוני משתמשי סלולר המודאגים מסכנות מכשירי הטלפון הניידים והאנטנות. אם כך, אפשר להירגע ולהמשיך לשוחח בטלפון הסלולרי באין מפרע.

אולם על פי כתבה שפורסמה היום (ו') בערוץ 2, אין סיבה ממשית להירגע. למעשה, יש סיבות טובות רבות לחשוש, הן מהסכנות הבריאותיות של הטלפונים הסלולרים והן מסוגיות אחרות הקשורות ביכולת שלנו לתת אמון במחקרים מדעיים ובאמצעי התקשורת.

מעקב מדוקדק אחר התגלגלות העניינים משלב המחקר המדעי ועד שלב הכותרות הסנסציוניות בעיתונים, מגלה ש"טלפון שבור", במקרה הטוב, או הטעיה מכוונת במקרה הפחות טוב, הביאו לכך שבסופו של דבר מיליוני אנשים בעולם קיבלו דיווח מטעה, שיכול לעלות להם בחייהם.
 

סרטן, לא סרטן, מה זה משנה

ראשית, החוקרים במכון לחקר הסרטן בלונדון, חקרו את הקשר בין שימוש בטלפונים סלולרים לבין קיומו של גידול ספציפי הנקרא אקוסטיק נוירומה. זהו גידול המתפתח על עצב השמיעה הממוקם בין האוזן למוח. אומנם מדובר בגידול לא סימפטי בעליל, העלול לגרום להתחרשות ולאובדן שיווי משקל, אולם הוא שפיר ואינו סרטני.

המחקר המלא מסביר: "ישנו חשש ציבורי לגבי הקשר בין שימוש בטלפונים ניידים לבין הסיכון בסרטן במוח. הסכנה לגבי גידול מסוג אקוסטיק נוירומה מעניינת במיוחד בשל הקירבה בין עצב השמיעה לבין המכשיר הסלולרי".

אם כך, המדענים לא חקרו את כל הסכנות הפוטנציאליות משימוש בסלולר והם גם לא חקרו מחלות סרטן, אלא רק סוג מסוים של גידול, שאומנם יכול ללמד אותנו משהו על השפעות הסלולר, אולם בינו לבין סרטן יש קשר שבבית המשפט היו קוראים לו "קשר נסיבתי".
 
 

הפרט שהושמט

אולם מלבד חוסר הבחנה בין שתי המחלות, היה גם פרט חשוב שהושמט מהפרסומים ואשר היה יכול לשנות את כל התמונה.

ההודעה לעיתונות אודות המחקר אמרה כי לא התגלה קשר בין שימוש בטלפון סלולרי לבין קיומו של הגידול בעצב השמיעה, כל עוד משך השימוש הוא עד 10 שנים. כמו כן היא הסתייגה ואמרה כי אין מספיק נתונים אודות שימוש ממושך יותר מאשר 10 שנים. הטכנולוגיה הסלולרית פשוט צעירה מידי.

אולם ההודעה לעיתונות ובעקבותיה גם הכתבות בעיתונים, לא הזכירה נתון מספרי חשוב שדווקא כן צויין במחקר המקורי: כאשר האנשים מחזיקים את הטלפון הסלולרי שלהם כל פעם באותו צד של הראש ושהם משתמשים בטלפון סלולרי למעלה מ-10 שנים, גדל הסיכון ללקות בגידול בעצב השמיעה פי 1.8.

אין ספק שממצא זה יכול היה לשנות לגמרי את הנימה של המחקר כולו ושל הכותרות בתקשורת. אולם סוכנות רויטרס ובעקבותיה כל גופי התקשורת, בחרו לדווח רק על חצי הכוס המלאה שמצייר המחקר.
 
אז איך בעצם זה קורה? עיתונאים, עצוב להודות, לפעמים מתעצלים לעבוד כמו שצריך, אפילו אם הם עובדים בסוכנות ידיעות גדולה וחשובה. אם הם מקבלים לידיהם הודעה לעיתונות מנוסחת היטב, שהם יכולים לשלוף ממנה כותרת ברורה ומושכת, הם יעשו זאת, בלי לבדוק ולחקור יותר מידי את מהימנות הפרטים. הדבר בולט במיוחד כשמדובר במחקרים מדעיים ארוכים ומשמימים הכתובים בשפה מקצועית שאינה נהירה לכתבים. כמו כן, עולם העיתונות בנוי כך שיש מקורות מידע שאפשר לסמוך עליהם כמעט בעינים עצומות. ברגע שמקור מידע כזה טועה, נופלים אחריו כל היתר.

כך שכפי הנראה, כתבי רויטרס, ובעקבותיהם גם מאות הכתבים בגופי התקשורת בכל העולם, קיבלו לידיהם את ההודעה לעיתונות ופרסמו אותה כמות שהיא, מבלי ממש להתעמק בפרטים.
 

כשאינטרסים כלכלים מתערבים במדע

ברגע שממשיכים לבחון את הפרשה מגלים סיבה נוספת לדאגה. יכול להיות שלא מדובר כאן רק בעצלות של עיתונאים. יתכן שהיתה כאן הטעיה מכוונת.

האותיות הקטנות הרשומות בתחתית המחקר מגלות כי גופים שיש להם אינטרס ברור בהשגת תוצאות מאד ספציפיות של המחקר המדעי, היו שותפים למימונו. כל ששת המכונים המדעיים שבהם בוצע המחקר, הן בבריטניה והן במדינות סקנדיביה, ממונו בעקיפין על ידי פורום היצרניות הסלולריות ועל ידי ארגון ה- GSM.

בנוסף, שני מכוני המחקר הבריטיים מומנו, בין היתר, על ידי ארגון המפעילות הסלולריות הבריטיות שמאגד את אורנג', O2, '3', T-Mobile ו- Vodafon. המסמך אמנם דואג לציין שהחברות הסלולריות חתומות על חוזה הקובע כי אין להן אפשרות להתערב בתוצאות המחקר, אך אין כל ערובה כי כך אכן התרחשו הדברים, כאשר כסף גדול מעורב בתמונה.
 

הטעיה או סתם הפשטה?

השאלות שצריכות להישאל כעת הן האם הפעילו החברות הסלולריות לחץ על החוקרים להשגת תוצאות רצויות? או שמא היו אלה היח"צנים האחראים על ניסוח ההודעה לעיתונות, שנכנעו ללחצי התעשייה, בעוד החוקרים דווקא עשו את עבודתם נאמנה?

מכון המחקר בלונדון טוען כמובן שלא היתה כל כוונה להטעייה, אלא ההודעה לעיתונות נוסחה תוך שימוש בשפה פשוטה ומבלי להיכנס לפרטים על מנת להיות ברורה לאדם הממוצע ברחוב שאינו בקי בז'רגון המדעי, בעוד כל הפרטים המלאים הופיעו במסמך המלא שהיה נגיש לכל. אותנו, האמת, זה לא ממש מרגיע.

(אילוסטרציה: ASAP Images)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by