ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
איך עובד הביטורנט 

איך עובד הביטורנט

 
 
בלדד השוחי

בלדד השוחי חושף את הסוד שמאחורי הביטורנט - אויב חברות התקליטים וחברם הטוב ביותר של משתפי הקבצים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בוא נניח שעשיתי סרט. אני מאד גאה בסרט שלי. כרגע הוא יושב על הדיסק-הקשיח שלי בתור קובץ שנקרא magniv.avi, אבל אני מאד רוצה להראות את הסרט שלי לאנשים אחרים. אני רוצה לחלוק אותו דרך האינטרנט. איך אני עושה את זה?

השיטה הקלאסית היא להפוך לשרת אינטרנט וזה פחות מסובך ממה שזה שנשמע. ברגע שאני מתחבר לאינטרנט אני מקבל כתובת. בדרך-כלל אני משתמש בכתובת הזו באופן סביל, כדי לקבל מידע, אבל אין לי שום בעיה להפוך את התפקידים.
 
כדי לקרוא את הכתבה הזו, למשל, ביקשת מהדפדפן שלך שידבר עם השרת של נענע (גם לו יש כתובת, כמובן) ושיבקש ממנו לשלוח את הכתבה אל כתובת האינטרנט שקיבלת כשהתחברת. הדפדפן קורא את המידע שמגיע אליך מהאינטרנט ומציג בפניך את הכתבה. כדי לחלוק את הסרט שלי מספיק שאני אריץ תוכנה מיוחדת שתאזין לחיבור האינטרנט שלי ובכל-פעם שמישהו ישלח לכתובת שלי את הבקשה המתאימה התוכנה תשלח לכתובת שלו את הקובץ magniv.avi. זה כל הסיפור.
 
זה לא תמיד פתרון מושלם. ספקי האינטרנט מגבילים בצורה מלאכותית ומכוונת (ומכוערת, בעיני) את קצב שליחת הנתונים של המשתמש הפשוט, מה שאומר שייקח לאנשים הרבה מאד זמן להוריד ממני את הסרט. אני יכול לקנות חיבור אינטרנט טוב יותר או לשלוח את הקובץ לשרת מקצועי ולאחסן אותו שם. לא רק שזה עולה כסף בדרך-כלל (למרות שדווקא לדברים כאלו יש שרתים חינמיים שעושים את העבודה בשבילך, כמו במה חדשה המומלץ), ככל שהסרט שלי יהפוך להיות יותר מפורסם ויותר אנשים ירצו להוריד אותו כך יגבר העומס על השרת.

בסופו-של-דבר אני אאלץ לבקש תרומות או לגבות מאנשים תשלום עבור כל הורדה, או, הנורא מכל, למלא את האתר שלי בפרסומות קופצניות ומרעישות.
 
 
בראם כהן (לא יהודי, אבל מאד חכם)
 בראם כהן (לא יהודי, אבל מאד חכם)   
בכל-אופן, יש דרך יותר פשוטה, וכך נראה האיש שכתב אותה:
 

ביטורנט

בראם כהן תכנן את ביטורנט להתגבר בדיוק על המכשול שתיארתי. הנחת היסוד שלו מופלאה בפשטותה ובהגיון הצרוף שלה: אם כל-כך הרבה אנשים רוצים לראות את הסרט שלי למה שהם לא יעזרו לי להפיץ אותו? הרי לכולם יש חיבור לאינטרנט ולכולם - בזמן שהם מורידים אותו - יש לפחות חלק מהסרט שלי! שיעזרו קצת. שיחלקו משאבים תמורת המשאבים שאני חולק עמם.
 
היישום טיפה יותר מסובך, אבל תוכנת הביטורנט עושה את כל העבודה בשבילנו. היא קוראת את הקובץ שלי ומחלקת אותו להמון חלקים קטנים, ואז היא מייצרת קובץ חדש וקומפקטי המכיל מידע על הקובץ אותו אני רוצה לחלוק. הקובץ הקטן הזה נקרא "טורנט" (Torrent זה זרם באנגלית, ולכן BitTorrent הוא זרם של ביטים) והוא מכיל, בין השאר, את שם הקובץ, את גודלו ותיאור של החלוקה שלו לחלקים קטנים. בנוסף לכך התוכנה נותנת כתובת של עוקב (Tracker), שהוא בסך-הכל שרת אינטרנט (כלומר תוכנה שרצה על מחשב המחובר לאינטרנט) שמשמש מעין סדרן לכל ענייני הורדת הקובץ. חלק מתוכנות הביטורנט מכילות כבר שרת כזה בתוכן.
 
אחרי שכל זה קורה תוכנת הביטורנט עוברת למצב זרע (Seed), כלומר היא מודיעה לעוקב שהיא מוכנה לשתף את הקובץ וממתינה לבקשות מהציבור. עכשיו כל מה שנשאר לי לעשות זה להפיץ את הטורנט, הלא הוא הקובץ שמכיל מידע על הקובץ שאני רוצה לחלוק. את הקובץ הקטן הזה אני יכול לשלוח לאנשים בדואר אלקטרוני, אני יכול לשים אותו על שרת זול או אפילו חינמי, אני יכול לפרסם אותו בפורומים ובעצם לעשות איתו כל מה שאני רוצה.
 

כמה שיותר יותר טוב

ברגע שמישהו, נגיד אליפז התימני, מקבל קובץ טורנט שכזה הוא יכול לפתוח אותו בעזרת תוכנת הביטורנט שלו שתוסיף את הסרט magniv.avi לרשימת ההורדות ותפנה ישירות לעוקב שמצוין בקובץ. העוקב הזה יודיע לתוכנה שכרגע יש רק משתמש אחד שחולק את הקובץ (זה אני, זוכרים?), הוא יקשר בינינו ואליפז יתחיל להוריד ממני את הקובץ חתיכה אחרי חתיכה.
 
עד כאן זה לא נשמע מבריק במיוחד, אבל הגליק של הביטורנט מתגלה כשהרבה אנשים רוצים להוריד את הקובץ שלי. במקרה כזה בכל-פעם שמישהו פותח את הטורנט, העוקב מספר לו היכן מסתובבות חתיכות מהקובץ. כשרעי צופר יתחיל להוריד את הקובץ העוקב יגיד לו "היי, לאליפז כבר יש את ההתחלה של הסרט, מוטב תוריד אותה ממנו". כשחברי האחר, אליהוא, יפתח את הקובץ העוקב יודיע לו שכדאי לו קודם-כל להוריד ממני את הסוף של הסרט משום שאת ההתחלה של הסרט הוא יוכל להוריד אחר-כך גם ממני, גם מאליפז וגם מצופר. קבוצה של משתפים כאלו נקראת נחיל (Swarm).

כל מי שמוריד חתיכות מהקובץ הופך לשרת קטן בפני עצמו ממנו אפשר להוריד את החתיכות שכבר יש לו, מה שאומר שככל שיותר אנשים מורידים את הקובץ כך הוא הופך זמין מיותר מקורות. ברגע שמישהו מצליח להוריד את כל הקובץ הוא יכול לצפות בו ואז, אם הסרט מוצא-חן בעיניו, הוא יכול להפוך לזרע של הקובץ ולהרשם בעוקב בתור מישהו שמוכן להמשיך להפיץ אותו למרות שהוא כבר סיים את ההורדה, אז ככל שהסרט שלי מגניב יותר אנשים כך הוא נשאר זמין יותר זמן.
 
בקיצור, הביטורנט הופך את התפיסה המקובלת על ראשה ומחליף אותה במשהו הרבה יותר הגיוני: ככל שהקובץ פופולארי יותר כך תהליך ההורדה שלו יהיה קל ומהיר וזול יותר, ועם כזה רעיון מבריק לא מפתיע שהשיטה הזו גם הפכה לשיטת שיתוף-הקבצים הפופולארית ביותר עבור תכנים חוקיים וגם הצמיחה אינספור שערות לבנות על פדחותיהם של מנהלים בכירים בחברות-התקליטים ובהוליווד.


חייכו, אתם חלק מהמהפכה,
בלדד השוחי
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by