ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
המדריך למפרמט: הדיסק הקשיח 

המדריך למפרמט: הדיסק הקשיח

 
 
המומחה

המילים "מחיצות" ו-FAT נשמעים לכם כמו סינית? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת לפני שאתם מתקינים חלונות מחדש

 
 
 
 
 
 
 
 
 
המחשב זוחל, הרוגלות חוגגות ואתם מיואשים לחלוטין? המחשב החדש הגיע ואתם מתים כבר לשחק איתו, אבל מערכת ההפעלה עדיין על דיסק ההתקנה?

לא משנה מה הסיבה להתקנה המחודשת של חלונות, לפני שאתם עושים זאת, אתם חייבים להכין לכך מראש את הדיסק הקשיח שלכם. כפי שאתם כבר יודעים, הפעולה הזאת מכונה פירמוט (Format) ואם תבצעו אותה שלא כהלכה - הבאגים ותוכנות הריגול יהיו הבעיות האחרונות שלכם. אז איך עושים את זה? בשביל זה בדיוק אנחנו כאן.
 

מערכות קבצים

מערכת הקבצים היא "משרד הרישום" של הדיסק הקשיח. היא דואגת למיקום הקבצים, לאבטחתם ולתיקונם במקרה של תקלה.

משתמשי חלונות לדורותיהם נתקלו במשך הזמן בשלוש מערכות קבצים נפוצות, אשר התפתחו בהתאם לדרישות של עולם המחשוב. בין ההשפעות הגדולות על הבחירה של מערכת הקבצים הרלוונטית ניתן למצוא את הגדילה המשמעותית בנפח הכוננים הקשיחים, כמו גם את כניסת האינטרנט המהיר לחיינו ואיתו ההורדות הגדולות. לפני הכל, כדאי שתכירו את סוגי המערכות העיקריות:
 
 

Fat

מערכת זו הינה מערכת מיושנת אשר פחות או יותר "פסה מן העולם" עם הגעת חלונות 98. למערכת הזו, שהתאימה (אולי) לזמן שבו נפחי הכוננים הקשיחים נמדדו במאות מגות יש מגבלת נפח של 2 ג'יגה. כפי שנאמר, המערכת מיושנת ולא תתקלו בה אמלא אתם עובדים עם חלונות 95. היא לא מכילה פיצ'רים הקשורים באבטחה וכמעט ולא תורמת לתיקון קבצים פגומים.
 

Fat32

כאמור, Fat32 הגיע עם צאת חלונות 98 ופתרה את בעיית גודל הכונן ואת בעיית האמינות של מערכת הקבצים הישנה. עם התפתחות עולם המחשבים גם היא הפכה מיושנת כאשר את אחד הגורמים לכך היוותה העובדה שמחיצה זו לא יכלה לתמוך בקבצים שנפחם מעל 4 ג'יגה. כל משחקי הדוס האהובים שלכם עובדים עם מערכת קבצים זו בלבד.
 

NTFS

למרות ש- Ntfs מוכרת בתור מערכת קבצים חדשה יחסית, אשר רוב המשתמשים הביתיים נחשפו אליה רק עם הגעת חלונות XP, הרי שמעקב אחרי מקורות מערכת הקבצים הזו יראה כי חבלי לידתה התחילו כבר בשנת 1990. היא מהווה שינוי מהותי ואפילו קפיצה אל מול המערכות הישנות.

ראשית, נפתרה מגבלת גודל הקובץ ובמערכת קבצים זו ניתן ליצור קובץ המוגבל למעשה על ידי נפח המחיצה או הכונן בלבד. שנית במערכת קבצים זו ניתן להשתמש בשם הקובץ בעד 255 תווים, כולל רווחים. אחד השיפורים הגדולים ביותר היא האמינות של מערכת הקבצים הזו, שמאפשרת לה לשרוד נפילות ושאר קריסות בצורה טובה בהרבה מהקודמות.

יתרון נוסף מתבטא במערכות מרובות משתמשים - היא מאפשרת הצפנת קבצים ברמת מערכת הקבצים, הגבלת גישה של משתמשים לקבצים מסויימים והקצאת גודל חשבון משתמש מקסימלי.
 

קריסה

כל מי שהתקין את XP על מחיצת FAT32, בוודאי נתקל במצב בו המחשב קורס ולאחר מכן, בעת האיתחול – מתבצעת סריקה של כל הדיסקים הקשיחים. אם המדובר בדיסק אחד של 20 ג'יגה ניחא, אך משתמשים רבים כיום מחזיקים בסביבות ה 160 ג'יגה עובדה המקשה עד מאוד על כל פעולת איתחול לאחר קריסה. משתמשים ששדרגו את מערכת הקבצים למערכת ה-NTFS היו פטורים מחוויה לא נעימה זו ונתקלו הרבה פחות בנתונים שהלכו לאיבוד בגלל קריסה שכזו.
 

תאימות לאחור

אם NTFS כל כך טובה, מדוע בכלל אנחנו טורחים לדבר על השאר? NTFS לא תואמת לאחור. תוכנות שעבדו בסביבת דוס יתקשו להסתגל לסביבה החדשה ורובן יסרבו לפעול לחלוטין. מערכות ה-FAT וה-FAT32 תואמות גם לחלוטין למערכת ההפעלה לינוקס. NTFS בעייתית ביותר בתחום הזה.

שתי המגבלות הללו יכולות להשפיע בזמן בחירת מערכת קבצים לדיסק הקשיח שלכם.
 

מחיצות

לאחר שבחרנו את מערכת הקבצים הרצויה לנו, אשר תהיה ברוב הפעמים NTFS, יש צורך לחלק את הכונן למחיצות. חלוקת זו חשובה בגין שתי סיבות עיקריות. הראשונה – חלוקת הדיסק למחיצות מאפשרת לפרמט רק חלק ספציפי מהדיסק הקשיח אך בו זמנית לשמור חומר חשוב (כגון גיבויים, מסמכים ואוסף מדיה מפואר) על חלקים אחרים שלו. שנית, וזו למעשה הסיבה החשובה מבין השתיים, ככל שנפח המחיצה גדול יותר – מערכת ההפעלה צריכה זמן רב יותר על מנת למצוא פריט מידע ספציפי. למעשה הדבר שקול למציאת מחט בקופסא של כלי תפירה אל מול מחט בערימה של שחת וכל מי שאי פעם מצא את עצמו מחפש מחט ידע להבין את משמעות הדבר.

כמו כן - חשוב לקחת בחשבון את נושא האבטחה. אם לדוגמה נדבקתם בוירוס המוחק את מחיצת מערכת ההפעלה, תשמחו לדעת שמחיצת ההורדות שלכם נותרה שלמה.

ברמת העיקרון, מערכות הקבצים מאפשרות שימוש בעד 4 מחיצות על הכונן הקשיח. למעשה, ארבע מחיצות הן די והותר כאשר מריצים מערכת הפעלה אחת בלבד ומשתמשים בכונן קשיח של עד 80 ג'יגה. מחיצות אלה, מכונות מחיצות Primary והן מפורמטות לאחר מכן לפי מערכת הקבצים הרצויה ומכילות את המידע עצמו.

רגע, אתם בטח אומרים לעצמכם - הדיסק שלי מחולק ליותר מ-4 כוננים. ובכן, יש מחיצות מסוג נוסף, המכונות Extended ואותן ניתן לחלק לעד 24 מחיצות אחרות, לוגיות.
 

גודל מחיצה

ברמת העיקרון, דיסק קשיח של 160 מגה במערכת קבצים של NTFS ניתן לחלק למעשה לשתי מחיצות. האחת תהיה לצורך העניין של 20 ג'יגה, ותכיל את התקנת הווינדוס וכל שאר התוכנות, ואילו השניה תשמש לשמירת כל שאר הקבצים. למרות שברמת התאוריה פעולה זו היא בהחלט אפשרית ואפילו תעבוד, הרי שהיא תקטין הלכה למעשה את נפח הכונן הקשיח ויכולת האיכסון שלו. מדוע?

תופעה זו, מוזרה עד כמה שהיא נשמעת, נובעת מהרכיב הקטן ביותר של הכונן הקשיח שנקרא Cluster אשר גודלו נקבע על פי גודל המחיצה:

0.50-8 GB - גודל קלסטר 4K
8-16 GB - גודל קלסטר 8K
16-32 GB - גודל קלסטר 16K
32GB ומעלה - גודל קלסטר 32K.
(נתונים אלו נכונים למערכת הקבצים NTFS)
 
 
כאשר המחשב כותב מידע לדיסק הוא מחפש את ה-Cluster הפנוי הראשון וכותב אליו מידע. לאחר שהסתיים המקום באותה יחידה שוב מחפש המחשב את היחידה הבאה הפנויה והתהליך חוזר על עצמו עד שהמחשב מסיים לכתוב את כל המידע שברשותו אל הכונן הקשיח.

בפעם הבאה שהמחשב יבוא לכתוב חומר נוסף על הכונן, שוב הוא יחפש את היחידה הראשונה הפנויה ויכתוב אל תוכה מידע. הבעיה נוצרת כאשר גודל המידע שעל המחשב לכתוב אל תוך היחידה קטן מנפח היחידה עצמה. במקרה זה יש לנו יחידה אשר בתוכה נותר מקום פנוי, אך בפעם הבאה שהמחשב יכתוב אל הכונן הוא לא ימשיך מהנקודה בה הפסיק, אלא כאמור, ימשיך ליחידה הפנויה הבאה. לכן למעשה, ככל ששטח המחיצה גדול יותר – שטח היחידה גדול יותר – דבר המשפיע על תפוסת המידע בדיסק.

ניתן להמשיל את אותה היחידה לפתקי מזכר דביקים ואת הכונן הקשיח לדלת של המקרר עליה בדרך כלל מדביקים אותם, כאשר כל פתק מוקדש לנושא אחר למעשה ולא מתחילים נושא חדש על פתק ישן, אפילו אם יש עליו מקום. ככל שהמקרר שלנו גדול יותר הרי שיש לו יותר שטח פנים עליו ניתן להדביק את אותם פתקים. אך ככל שהמקרר גדול יותר כך גם הגודל של אותם פתקים הולך וגדל. אם הפתקים גדולים יותר הרי שבסופו של דבר הם תופסים שטח גדול יותר על הדלת – ובכך מקטינים את תפוסת המידע.

תוכלו לחזות בתופעה הזאת בעצמכם על ידי כך שתפתחו את סייר חלונות, תקישו בעזרת הכפתור הימני בעכבר על ספרייה מסויימת ותבחרו מאפיינים:
 
ההבדל בין גודל הקבצים לנפח שהם תופסים בדיסק נובע מבעיית ה-Cluster.
 

שיקולים נוספים בנוגע לכמות המחיצות

רצוי להפריד נושאים שונים על ידי מחיצות שונות. לדוגמה: רצוי להפריד את מערכת ההפעלה ממחיצת המשחקים ומחיצת ההורדות. מדוע?

הסיבה הראשונה נעוצה באבטחה וכבר הזכרנו אותה: אם אחת המחיצות נפגעת מוירוס, יש סיכוי שהשאר ישרדו.

הסיבה השנייה נעוצה בתופעה הפרגמנטציה. מה זו פרגמנטציה? ננסה להסביר: הקבצים שנכתבים לדיסק לא חייבים לתפוס תאים עוקבים. אם לדוגמה קובץ A תופס את תא 2 עד 5, ותא 1 פנוי, הרי שקובץ B יתפוס את תא 1 הפנוי וימשיך בתאים 6 עד 8. כל הבלאגן הזה גורם להרבה כאב ראש לראש הקריאה של הדיסק, שנאלץ לרוץ על פני כל רחבי הדיסק בכדי לאתר את כל חלקי הקבצים. התוצאה: מהירות קריאה וכתיבה נמוכות ביותר.

תהליך הסידור של הקבצים נראה איחוי (Defrag) ואורך זמן רב מאד, לכן רצוי להימנע מראש מפרגמנטציה. ישנן פעולות הגורמות לפרגמנטציה גבוהה, כגון שיתוף קבצים (תהליך הקורא וכותב בוא זמנית קבצים רבים). לכן כדאי לשים את כל קבצי ההורדות במחיצה נפרדת, כדי שהנטיה שלהם לפרגמנטציה לא תפגע במהירות הקריאה והכתיבה למחיצת המשחקים לדוגמה. במילים אחרות: רצוי ליצור מראש, עוד לפני התקנת חלונות, מחיצה המיועדת לשיתוף קבצים בלבד.
 

החלוקה

 
לאחר כל ההקדמה הארוכה הזו, אנו מגיעים למעשה לחלק האמיתי – החלוקה בפועל. השלב הראשון יהיה להחליט מה גודל המחיצה וכמה מחיצות יהיו לנו. לצורך כך ניקח את הגודל של הכונן הקשיח – לצורך הדוגמה – 80GB ונחלק אותו בארבע (המספר המקסימלי של מחיצות לוגיות). כך נראה כי כונן של 80 ג'יגה ניתן לחלק לארבע מחיצות של 20 ג'יגה כל אחת אשר גודל התא בכל אחת מהן יהיה 16K. זהו גודל הגיוני הן עבור המחיצה והן עבור התא ולכן נעדיף לעבוד בדרך זו.

לחילופין, ניתן לחלק את הדיסק לשלוש מחיצות אשר כל אחת מהן בגודל של כ-26 ג'יגה וגם במקרה זה עדיין נעמוד באותו גודל תא. אם לעומת זאת נחליט לחלק את את הדיסק לשתי מחיצות הרי שיהיו לנו שתי מחיצות בנות 40 ג'יגה אשר בכל אחת גודל התא הינו 32K – פי שתיים ממקודם.

רצוי שמחיצת מערכת ההפעלה תהיה בת 10 ג'יגה לפחות.

לאחר שהחלטנו כיצד לבצע את החלוקה נעשה אותה בפועל. השיטה הפשוטה ביותר היא חיבור הדיסק הקשיח למחשב שכבר יש עליו מערכת הפעלה.

לצורך החלוקה ישנם כלים רבים בשוק, רובם כמובן בתשלום. המפורסם שבהם הוא Partition Magic. אבל, אלא אם ברצונכם להתקין בנוסף לחלונות גם לינוקס, הרי שהדרך הפשוטה ביותר הינה להשתמש בכלי של חלונות אליו ניתן להגיע על ידי לחיצת קליק ימני על איקון המחשב שלי ובחירה ב-Manage (ניהול). שם, תחת תצוגת ה-storage (איחסון) נמצא כלי ניהול הדיסקים (Disk Management).
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by