ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
בקרוב: עיניים בכל מקום 

בקרוב: עיניים בכל מקום

 
 
שוקי גלילי. איורים: תום טרגר

כמה הייתם משלמים בשביל האפשרות לראות "הכל"? בכל מקום, בזמן ההתרחשות?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אני מנחש שרבים מכם, כמוני, מצאתם את עצמכם מרותקים אל מקלט הטלוויזיה בימי הדיווחים על סופת ההוריקן קטרינה ועל האסון בניו-אורלינס.

חדי העין שביניכם, אולי הבחינו שחלק מרשתות הטלוויזיה הציגו תמונות של האזור שלוגו של Google Earth התנוסס עליהן. אלו היו תמונות טובות, אבל הן הציגו איך נראתה העיר לפני שהוצפה.

התמונות של האסון עצמו, בעיקר תמונות שצולמו על-ידי מסוקים, היו מעטות מדי ולעיתים גם לא טובות מספיק. הן סיפקו תמונה חלקית ואולי גם מטעה של מימדי האסון, במידה רבה משום שלא הציגו אותו בזמן-אמת.
 

לגלוש אל האסון

Google Earth, למי שהצליח להחמיץ, היא מערכת של תמונות לוויין שמקושרת למפה אינטראקטיבית של כדור-הארץ. אפשר להתחבר אליה באמצעות תוכנה פשוטה להפעלה שכל אחד יכול להוריד מהרשת, ולגלוש לכל מקום.

השימושים הרגילים שלה הם תיירותיים. היא מספקת פתרון נוח למי שרוצה לבחון יעדי נסיעה, בתי מלון או אזורי בילוי, כדי להחליט לאיפה לטייל והיכן להשתכן. היא גם מציעה אפשרות מהנה מאד לתיירות וירטואלית. רבים משתמשים בה כדי לשוב ולבקר במקום בו גדלו, בעיר שהיו בה בטיול האחרון, או במקומות אקזוטיים שאולי לעולם לא יבקרו בהם, אבל עינם הפקוחה של הלוויינים שמרחפים מעלינו שוזפת אותם מעשה יומיום.

זו הפעם הראשונה ש-Google Earth משמשת כדי לבקר באזור אסון. כשלעצמי, "ביקרתי" בניו-אורלינס עוד לפני שראיתי את התמונות בטלוויזיה. בעיקר בניסיון להבין איך המקום נראה קודם ולנחש מה קרה, וגם קצת מתוך תקווה ש-Google Earth תראה לי תמונות של האסון עצמו. הרי בטוח עבר מעל איזה לוויין לאחרונה.
 

תמונת המציאות שהייתה

 
למרבה הצער, המערכת של Google לא עושה את זה. לא רק שהיא לא מספקת תמונות בזמן-אמת, אלא שהתמונות שהיא מציגה הן בנות כמה חודשים בממוצע. Google אמנם הציעה לגולשים תמונות מעודכנות להורדה, אבל באיחור שאיבד הרבה מהמומנטום.
 
 
Google Earth: תוצאות הקתרינה
 Google Earth: תוצאות הקתרינה   
Google רוכשת את התמונות מספקים בינלאומיים של תמונות לוויין מסחריות, שמוכרים גם תמונות עדכניות יותר אבל לא באותו מחיר. ההפצה המסחרית של תמונות לוויין היא לא תופעה חדשה. תמונות לוויין נמכרות למשרדי ממשלה, מדינות וחברות פרטיות, שמשתמשות בהן לצרכי תכנון ערים והנדסת חקלאות, מטאורולוגיה, ריגול תעשייתי ועוד כהנה וכהנה.

ברוב המקרים ולרוב האנשים, אין חשיבות מיוחדת למועד המדוייק בו צולמה התמונה. האסון בניו-אורלינס הוכיח שיש מקרים אחרים. תארו לעצמכם ש-Google Earth הייתה יכולה להציגה בזמן-אמת תמונות מאזור האסון. תחשבו כמה גולשים היו מוותרים על הבלוגים, אתרי החדשות, ושלל הדיווחים האחרים, והולכים לראות את הדבר האמיתי. זהו כוח תקשורתי אדיר, שלא מוגזם להניח ש-Google הייתה רוצה שיהיה לה.
 

מציאות בזמן-אמת

 
טכנית, זה כמעט אפשרי. כשמונים גורמים ברחבי העולם מפעילים לוויינים, ביניהם מדינות וצבאות, חברות תעופה וחלל, חברות תקשורת. הן מפעילות כיום אלפים רבים של לוויינים. גם ישראל, כידוע, שיגרה לחלל במשך השנים שבעה לוויינים מסוגים שונים, ארבעה מהם עדיין מרחפים מעלינו.

הלוויין עמוס 2, למשל, מרחף בגובה 36 אלף ק"מ, בחצי הדרך לירח. בגובה הזה, תנועתו ההיקפית מסונכרנת עם סיבוב כדור-הארץ, כך שהוא יכול לעקוב אחרי אזור מסויים באופן רצוף (למשל, אחרי הכור הגרעיני באיראן). לוויינים כמו אופק 5, חגים מסביב לכדור-הארץ בגובה של 300 או 400 ק"מ, ומסוגלים לספק תמונות ברזולוציה של קרוב למטר אחד, בתדירות של פעם בשעה בערך.

בשנים הקרובות ישוגרו לחלל לוויינים מסוגים נוספים, כולל לוויינים זעירים שישוגרו ממטוסי קרב על-גבי טילים ישירות לחלל, על-פי דרישה. גם טכנולוגיות הצילום של הלוויינים משתפרות במהירות, וכיום מדברים המומחים על מצלמות שיוכלו לקרוא בעיתון מעבר לכתפו של אדם היושב על ספסל בכל מקום בעולם.
 

לוויין לכל פועל

הראשונים להשתמש בטכנולוגיות כאלה, כבר בשנים הקרובות, יהיו מדינות וארגוני ביון. אבל הניסיון מלמד שכשהטכנולוגיה ממשיכה להתפתח, מה שהיה "צבאי" הופך ל"אזרחי". בעיקר אם יש ביקוש מצד השוק.

לכן עלינו להניח שבעתיד הלא רחוק נוכל לקבל ממערכות כמו Google Earth בזמן-אמת לא רק תמונות מאזורי אסון, אלא תמונות של כל מה שקורה בכל מקום שלוויין כלשהו יכול לצפות בו.
לא רחוק היום שבו תוכל אשה לעקוב באמצעות לוויין אחרי בעלה הבוגדני, תמורת סכום קטן יותר ממה שהייתה משלמת לבלש פרטי. או היום בו תאגיד גדול יוכל לעקוב אחרי עובד שלו, שמעביר מטען יקר במיוחד ממקום למקום. או היום שבו כוחות משטרה יוכל לרדוף אחרי חשוד בעזרתם האדיבה של לוויינים שיעקבו אחריו.

אם ראיתם את ההמחשה של הרעיון בסרטים כמו "אוייב המדינה", "גברים בשחור", "Minority Report", וכו', אז חשוב להבין שכבר מזמן לא מדובר במדע בדיוני. זו תחזית די מציאותית למה שמצפה לנו.
 

Google לא מחכה

עד שניתן יהיה לעשות את זה באמצעות לוויין, Google נעזרת באמצעי צילום פשוטים יותר - זו כנראה הסיבה לכך שהיא החלה למפות מצלמות רשת, ומאפשרת לחפש אותן. בפרוייקטים נסיוניים ברחבי העולם, מפזרות מדינות שונות מצלמות בצדי כבישים, בשדות תעופה ובמרכזי תיירות וקניות. היישומים העיקריים קשורים לתכנון תנועה ולצרכים בטחוניים, אבל כבר אמרנו - זה רק עניין של זמן עד שהטכנולוגיה תמשיך הלאה.

בעתיד הלא-רחוק, יהיו לרבים מאיתנו מכשירים עם תכונות צילום ו-GPS, ועם כתובת IP, ונוכל לחבר אותם לרשת ולשתף תמונות - כפי שאנחנו משתפים קבצים - בחינם או תמורת כמה שקלים, כי הרי תמיד יש מישהו שרוצה לראות משהו במקום שאנחנו נמצאים בו. תמונות, עם זיהוי מיקום, יהפכו ל"סחורה" (Commodity), זמינה וסחירה הרבה מתמונות לוויין.

רוב הטכנולוגיות, אם כן, כבר קיימות. התשתיות יקומו במהלך השנים הקרובות. Google, וכנראה גם גורמים אחרים, כבר מכינים את המודלים שיהפכו את כל זה לעסק רווחי. לכן מתישהו, בעתיד הלא רחוק, כשתלכו ברחוב ותרגישו שמישהו מסתכל עליכם, לא תצטרכו לשאול את עצמכם אם דמיינתם או לא. אתם תדעו שזה נכון.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by