ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
במקרה של פיגוע המוני - הקש 1 

במקרה של פיגוע המוני - הקש 1

 
 
שוקי גלילי

תעשיית ההייטק מנסה לספק פתרונות טכנולוגיים טובים יותר, שימנעו את הפיגוע הגדול הבא. השאלה הגדולה היא האם הבעיה קשורה בכלל לטכנולוגיה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בסרטו השערורייתי והחשוב "פרנהייט 911", מציג מייקל מור קונספירציה גדולה שקושרת בין ממשל בוש, משפחת בן-לאדן, אירועי ה-11 בספטמבר ומלחמת המפרץ.

התסריט בנוי לתלפיות, החומר התיעודי מצמרר, והצופה מתקשה שלא להשתכנע: זה לא מקרה שבוש לא מנע את אסון התאומים, למרות שידע, או יכול היה לדעת; זה לא מקרה שפלש לעיראק ולא מצא בה נשק להשמדה המונית; זה לא יכול להיות מקרה שמשפחת בן-לאדן, נמלטה מארה"ב בחשאי בטיסה פרטית, בשעה שכל שדות התעופה האמריקניים הושבתו. ואם מסתבר שיותר מאדם אחד וחברה אחת קושרים בין עסקיהם לבין ממשל בוש, מה צריך יותר?

ההיגיון האנושי לא יכול שלא להתפתות לסיפורי קונספירציה, שעה שהוא נחשף לפאזל של עובדות שמתיישבות יפה כל-כך זו לצד זו. אבל בעידן בו אנחנו חיים כדאי להביא בחשבון אפשרות נוספת: שהמציאות לא רק עולה על כל דמיון, אלא מספקת פרטי אינפורמציה רבים מספיק כדי לבנות מהם הרבה פאזלים.

כשמדובר בביטחון לאומי, ישנם ארגוני ביון שתפקידם לעשות במידע סדר, וישנן טכנולוגיות שאמורות לאפשר זאת. האם הפיגוע במגדלי התאומים היה פרי קונספירציה או כשל מודיעני? האם האדם כשל או שהטכנולוגיה כשלה? דבר אחד ברור: המידע המקדים היה בידי ארה"ב.
 

איך כשלה הטכנולוגיה

לך תמצא את ההקלטה. בין לאדן
 לך תמצא את ההקלטה. בין לאדן   
עם נפילת ברה"מ וחשיפת סודות הק.ג.ב, נחשפה גם האמת העירומה על ארגון הביון שהמערב כה פחד ממנו. הק.ג.ב, מסתבר, הצטיין מאד באיסוף מידע אבל לא בעיבוד שלו. הוא לא עבר התמחשבות דומה לזו של הארגונים המערביים, ולכן חווה את תופעת התפוצצות המידע כשהוא חסר כלים בסיסיים להתמודד איתה.

אשר לסוכנות לביטחון לאומי (NSA) - אחד מארגוני הביון המתקדמים והמתוקצבים בעולם - ניכר שהיא עשתה שגיאות דומות לק.ג.ב., ולא השקיעה את משאביה בתבונה. העובדה המביכה שה-NSA לא העסיק אפילו מתרגם אחד מערבית-לאנגלית על בסיס קבוע, נחשפה כבר בתחילת 2002, חודשים ספורים אחרי פיגוע הענק. די בה כדי לעזור לנו להבין במה מדובר פה: ארגון ביון שהקדיש את משאביו לאיסוף מידע רב מכפי שהוא יכול לעבד.

במרכז הפעילות של ה-NSA בעשור האחרון, עומדת Echelon, מערכת איסוף ממוחשבת שמסוגלת לנטר כל סוג של תשדורת אלקטרונית. כשאתם שולחים מסמך פקס, הודעת דואר, או סתם מדברים בטלפון או במכשיר קשר מסוג כלשהו, Echelon מאזינה.

טכנית, גם כאשר בן-לאדן ופקודיו העבירו הוראות מדויקות לגבי התזמון ואופן הביצוע של הפיגוע במגדלי התאומים, Echelon הקשיבה והקליטה. עובדה זו אושרה על-ידי פקידי ממשל שונים. המידע היה בידי ה-NSA, אבל לא טופל בזמן וכראוי. ולכן נכון, היו התראות, אבל לא מספיק התראות.

זה הסבר פשוט מדוע ה-NSA נכשל במניעת אסון התאומים. כאן גם טמון האתגר הגדול של טכנולוגיות המידע בימינו: להשיג שיפור איכותי - לא כמותי - בעיבוד המידע. לשם כך יידרש, מן הסתם, יותר שימוש בבינה מלאכותית.
 

הפתרון: עוד טכנולוגיות?

מלחמות, כפי שלמדנו לצערנו בישראל, תורמות להתפתחות הטכנולוגיה. וכמו שאיומים בטחוניים תרמו בעבר להתפתחות הבליסטיקה, אמצעי הקשר וטכנולוגיות חומרים, היום הם מאיצים פיתוח ויישום של טכנולוגיות בינה מלאכותית לזיהוי פנים, זיהוי דיבור, תרגום אוטומטי, ניתוח תוכן.

מלבד הידוק נהלי האבטחה של שדות-התעופה והטיסות (בעיקר על בסיס ידע ושיטות ישראליים, אגב), המטרה היא להוסיף נדבכים של הגנה ממוכנת. זיהוי פניו של חשוד שמגיע לשדה-תעופה או למקום ציבורי אחר. זיהוי קולו של טרוריסט בכיר בשיחת טלפון, ובעתיד גם ניתוח אוטומטי של תוכן השיחה בתוכנה. או ניטור של פעילות-יתר חשודה בערוצי תקשורת שונים, שרשת נוירונים תעבד, תזהה ותגיב עליה בהתראה חמה (בדומה למערכות שמיושמות היום להתראה מוקדמת על נפילות, בתוכנות לניהול רשתות מבוזרות בינלאומיות).

רוב הטכנולוגיות כבר קיימות. לדוגמא, מערכות זיהוי פנים וקול כבר משמשות את ארגוני הביון של ארה"ב ואירופה מזה מספר שנים. ישנן כבר מצלמות מעקב שמריצות את התוכנות הללו על שבבי DSP שמובנים בהן, ומשדרות למחשבים המרכזיים את המידע המעובד.

בתחום פענוח התוכן, לעומת זאת, התוכנות עדיין מנסות להתמודד עם האתגר בן יובל השנים של אלן טיורינג: הן עדיין לא אינטליגנטיות. בתחום המלחמה בטרור נדרשים סטנדרטים גבוהים יותר מאשר בסינון ספאם.
 
 

"שדה הקרב העתידי"

לטכנולוגיה, טובה ככל שתהיה, יש מגבלות אובייקטיביות. כישלון המלחמה בעיראק מדגים זאת היטב. עם הניצחון המזהיר של הכוחות האמריקניים על צבאו של סדאם, הפך לכאורה קרל פון קלאוזביץ, אבי תורת המלחמה המודרנית, ללא רלוונטי. מערכות הביון הטקטיות של האמריקנים הועילו להם יותר מתריסר דיביזיות.

בדיעבד התברר שהיתרון הטקטי לא חיפה על הטעויות האסטרטגיות. ארה"ב ניצחה את המלחמה מהאוויר ומהחלל, אבל על הקרקע היא הפסידה.

יש משמעות אחרת למשפט הידוע של קלאוזביץ, "המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים", כשאתה מבין מי אחראי על המדיניות. וקשה שלא לחשוב על משפט אחר, של אבי הגות המלחמה סון צו: "הניצחון הגדול ביותר הוא כשאינך צריך לצאת למלחמה".

אם מייקל מור צודק, אז לג'ורג' וו. בוש היה מידע מספיק כדי שלא לצאת למלחמה הזו, כשם שהיה לו מידע מספיק כדי למנוע את אסון התאומים. אבל זה לא משנה איזה מידע יש בידיך - מה שחשוב הוא מה אתה עושה איתו. לפעמים הבעיה היא לא בטכנולוגיה, אלא בזה שמשתמש בה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by