ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
בריטניה: האימיול יוצא לחופשי 

בריטניה: האימיול יוצא לחופשי

 
 
אורי ברקוביץ`

שיטה בריטית חדשה עשויה להביא למהפכה בעולם שיתוף הקבצים. הניסוי יחל בחודש הבא

 
 
 
 
 
 
 
 
 
תחילתה של מהפכה או עוד ניסיון כושל שיתנפץ בקול ענות חלושה, ימים יגידו. אולם כך או כך, אי אפשר להתעלם מן היוזמה החדשה של ספקית האינטרנט הבריטית Playlouder. הנ"ל מציעה את מה שעד כה רק ניתן היה לחלום עליו: אפשרות לשתף קבצים בלי לשלם ובלי לעבור על החוק.

היוזמה התאפשרה בזכות הסכם בין ספקית האינטרנט לבין הלייבל השני בגודלו בעולם SonyBMG בו חתומים אומנים ידועים כמו אואזיס, דייויד בואי, ברוס ספרינגסטין, דידו, ג'ורג' מייקל ואלוויס פרסלי. נוסף לסוני הצטרפו לפרוייקט עשרות לייבלים עצמאיים נוספים באמצעות הסכם שחתמה Playlouder עם איגוד המוזיקה בעצמאית (AIM). אבל ב-Playlouder כפי שמרמז שמם ('נגן חזק יותר', או 'תגביר ת'ווליום'), לא מתכוונים להסתפק בקיים ובטוחים שגם המגה-לייבלים האחרים, יוניברסל ו-EMI, יצטרפו לחגיגה.
 

אז איך זה עובד?

 
השירות אותו מציעה Playlouder, המכונה PLMSP, איננו תוכנה ואיננו אתר. מה שהוא מציע זו את האפשרות לשתף באופן חוקי את קבצי המוזיקה של החברות עימן חתמה הספקית הסכמים, באמצעות כל תוכנה או רשת שיתוף קבצים שהן.

הספקית מנצלת את היכולת הטכנולוגית שלה לעקוב אחר החתימות הדיגיטליות של הקבצים על מנת, מצד אחד, למנוע תנועה של אותם קבצים אל מחוץ מה שהיא מכנה ה"גן מוקף חומה" של הרשת שלה, ומצד שני, לדעת למי שייכות הזכויות לכל קובץ שמורד בכדי שתוכל לחלק את עוגת הרווחים בהתאם.

כיוון שחברי רשת השיתוף הם קהל הלקוחות של הספקית, ניתן יהיה לעקוב אחר "טביעות האצבע" של השירים כדי שבעלות הזכויות עליהם יוכלו לקבל תשלום בהתאם, מתוך הסכום הגלובלי אותו מייעדת להם הספקית. כך למשל אם 25% מן הקבצים שהורדו שייכים לסוני, היא תקבל 25% מן הכסף שיועד לתשלום עבור בעלי הזכויות. הסדר דומה, אגב, נהוג בכדי לשלם לאמנים שיצירותיהם משודרות ברדיו ובטלוויזיה.

הרעיון מאחורי השירות, שיושק כבר בספטמבר, היא שמשתמשים שירצו ליהנות מן האפשרות להוריד מוזיקה בחופשיות, מבלי לחסוך כבר מהיום עבור עורך דין שיגן עליהם מתביעות על הפרת זכויות יוצרים, יוכלו לעשות כן בתנאי שיתנתקו מספק האינטרנט שלהם ויתחברו ל- PLMSP. תמורת 27 ליש"ט (מחיר זהה לזה שגובה חברת בריטיש טלקום) הם יקבלו חיבור במהירות 1 מגה לרשת שעל פי טענת PLMSP מותאמת במיוחד לשיתוף קבצים. כמו כן מציעה PLMSP גם את כל השירותים שמציע ספק אינטרנט רגיל, כגון סריקת וירוסים, תיבת אימייל ועוד.

יצויין עוד כי PLMSP אינה מטילה הגבלות על כמות השירים שמורידים הגולשים או את הפורמטים שהם הם משתמשים (MP3, AAC, Ogg Vorbis וכו'). משמעות הדבר היא שבניגוד לשירותי הורדה מסויימים, אין הגבלה על השימוש שנעשה בקובץ לאחר הורדתו על ידי צורה של DRM, מה שמאפשר להוריד אותו לנגנים ניידים או לצרוב אותם על דיסק.
 

"זה עשוי לעשות להפצת המוסיקה מה שעשה ה-mp3"

יתכן שמה שגרם לחברות המוזיקה לשתף פעולה עם המיזם הוא הבנתן ש"אם אינך יכול להביס אותם, מוטב שתצטרף אליהם". פול היצ'מן, מנכ"ל PLMSP, אמר בראיון לגארדיין כי השירות החדש "עשוי להפוך לפיתוח החשוב ביותר בהפצה הדיגיטלית מאז המצאת פורמט ה-MP3". ב- PLMSP טוענים כי אם כל ספקיות האינטרנט יפעלו בשיטה הזו יגדל הרווח השנתי של תעשיית המוזיקה בכ-300 מיליון ליש"ט בבריטניה לבדה. יתכן שהם מבססים זאת על ההנחה שלמרות הפגיעה שתיתכן במכירות של מוזיקה חדשה, שירותי השיתוף מקדמים את ההפצה של מוסיקה שכבר אינה נמכרת היטב בלאו הכי.

למי שהשירות החדש נשמע כטוב מלהיות אמיתי נפנה רק את תשומת הלב לכך שלא רק שהלקוחות משלמים בעצם בעקיפין עבור השירות (באמצעות הספקית), אלא שהם נאלצים לבזבז רוחב פס לטובת עמיתיהם, במקום שיקבלו את המוזיקה (עליה הם בעצם משלמים, כאמור) ישירות משרתי הספק (כמו בשירותי המוזיקה המקוונים החוקיים האחרים). זאת לבד מן העובדה שבבריטניה משלמים פי שתיים ויותר עבור חיבור לאינטרנט בהשוואה לישראל. כמו כן לא ניתן להתעלם מן השאלה מה יקרה כאשר ספקיות נוספות יחתמו על הסכמים עם חברות המוזיקה הגדולות? ומי ישלוט בשיתוף הקבצים כאשר ספקיות שונות תאפשרנה לקבצים של לייבלים עימם יש להם הסכמים לעבור בינהן?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by