ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
פרטיות ברשת (חלק שני) 

פרטיות ברשת (חלק שני)

 
 
עו``ד חיים רביה

חלק שני בסדרת הכתבות של עו"ד חיים רביה על בעיות עכשוויות בנושא הפרטיות ברשת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עורך הדין חיים רביה
 עורך הדין חיים רביה   
מתוך אתר law.co.il
ההגנה על פרטיות עומדת בראש סולם הדאגות של משתמשי האינטרנט. היא גוברת אף על החששות מפני מחיר ועלות, אבטחת מידע, קלות שימוש ועוד. %78 מהגולשים באינטרנט היו מגבירים את השימוש שלהם במדיה החדשה אם מדיניותם של אתרים בסוגיית הפרטיות היתה נחשפת בפניהם. כך קובע סקר של המגזין האמריקני ביזנס וויק משנת תשעים ושמונה, המפורסם באתר האינטרנט של Truste
 
ספר לדור החרד לפרטיות בסייברספייס: אני רוצה את הפרטיות שלי
 ספר לדור החרד לפרטיות בסייברספייס: אני רוצה את הפרטיות שלי   
Truste הוא גוף אמריקני, שנוסד במרץ 1996 כיוזמה של חברת התוכנה `סופטוור פורטלנד` והארגון Electronic Frontier Foundation (ארגון שלא למטרות רווח, המבקש לקדם את הפרטיות וחירות הביטוי במדיה החדשה). עם תומכי Truste נמנים עם חברות התוכנה והאינטרנט המובילות בעולם, ובהם איי.בי.אם, יאהו!, אינפוסיק, אמריקה און-ליין, מיקרוסופט, נטסקייפ ואחרים. הוא מבטא נסיון של תעשיית התוכנה והאינטרנט האמריקנית להסדיר באופן וולונטרי את הסוגיות הנוגעות לפרטיות באינטרנט, ונכון לעכשיו הוא מנהל את התוכנית המובילה באינטרנט בתחום ההגנה על פרטיות הגולשים.

Truste אינו כופה על חבריו מדיניות אחת. ברור לארגון, כי עסקים שונים מחייבים גישות שונות לסוגיית הפרטיות. במקום זאת הוא ממקד את מאמציו בשקיפות: תומכי Truste מחויבים לכלול באתרי האינטרנט שלהם מידע מלא, מנוסח בשפה ברורה, בדבר מדיניותם בסוגיות של פרטיות - כגון, איזה מידע הם אוספים מהגולשים באתרם ומה השימושים שיעשו במידע זה (להודעה כזאת ראה, לדוגמה, באתר האינטרנט של אינפוסיק.

כאשר אתר מקבל על עצמו את מדיניות הארגון הוא רשאי להציג סמל מתאים, המהווה חותם של כשרות בסוגיית הפרטיות.
 
ערכת פרטיות לאינטרנט הניתנת לרכישה ברשת
 ערכת פרטיות לאינטרנט הניתנת לרכישה ברשת   
התעשייה האמריקנית אינה עוסקת בסוגיית הפרטיות רק מטעמים של תועלת לזולת. היטב ברור לה כי אם לא תעסוק בכך ביוזמתה, יפעל הממשל לקבלת חקיקה המסדירה את הנושא.

בשלהי 1998 גברה פעילות התעשייה המקוונת במטרה לשכנע את ועדת הסחר הפדראלית בארה"ב (Federal Trade Commission) במטרה לשכנעה שהתעשייה עמדה בלוח זמנים בן שנה אחת שקצבה לה הוועדה לגיבושה של מדיניות וולונטרית אפקטיבית בסוגיה זו.

במסגרת זאת קיים Truste שורה של מפגשים עם גורמי ממשל שונים ובהם הצביע על העובדה כי בתוך שנה, מאז דצמבר 1997, עלה מספר משתתפי התוכנית שהארגון מנהל מ- 42 ל- 424 (לדיווח מפורט אודות פעילות Truste מול גופי הממשל ר` הודעה לעיתונות שהוציא הארגון.

ביחד עם החשש מהסדרה פדראלית בדין של סוגיית הפרטיות, משקף העיסוק הגובר בנושא הכרה בחשש המתגבר של משתמשי אינטרנט מפני פגיעה בפרטיותם, ובכך שחשש זה עלול לבלום את התפתחות הסחר האלקטרוני.

אכן, דווקא המסחר האלקטרוני - המבקש לאסוף עוד ועוד מידע אודות הגולש כדי להציע לו הצעות התפורות בדיוק לפי תחומי הענין שלו במגמה להגביר את הסיכויים שיבצע רכישה מקוונת - דווקא הוא, ולא "האח הגדול" המסורתי (השלטון), נתפס כגורם המאיים על פרטיות הגולשים.
 
 
בשנת 1996 התייחס דו``ח הוועדה על ישראל בעידן המידע לסוגיית הפגיעה בפרטיות, וקבע כדלקמן:

"טכנולוגית התקשוב כרוכה בהכרח בפוטנציאל גדול יותר של פגיעה בפרטיות. מידע בעל אופי פרטי, שהופך נגיש לציבור במערכת תקשוב כגון האינטרנט - אין למעשה שליטה עליו והפגיעה בעטיו תלך ותוכפל.

"עקבות" שמשאיר הפרט בעולם הוירטואלי (היכן דיפדף, איפה נמצא, כמה זמן, מה רכש וכיו"ב) יוצרות סכנה של יצירת פרופיל פרטי שלו.

לפיכך, יש להתמקד בהבטחה שמידע כזה לא יהיה זמין לציבור במערכת מתוקשבת פתוחה לכל, ויש גם להגביל את השימוש שעושות רשויות המדינה במידע שכזה."

הנה כי כן, החשש העיקרי המשתקף בפסקה זו הוא מפני פגיעה של רשויות המדינה בצנעת הפרט. הסחר המקוון כמקור אפשרי לפגיעה, לא נזכר אז.

חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981 נולד אף הוא מתוך מחשבה על הסביבה הטכנולוגית, המאפשרת איסוף ומניפולציה קלים של מידע. אשר על כן,
הצעת החוק משנת 1980 קובעת כך:

"התרחבות אמצעי התקשורת ההמוניים, ההתפתחות וגידול התפוצה של מכשירים טכנולוגיים המאפשרים האזנה, התחקות ובילוש ממרחק, התרחבות האיסוף והריכוז של מידע בידי גורמים ציבוריים ופרטיים, והגידול המהיר של האוכלוסייה וצפיפות הדיור - כל אלה מביאים להחמרת הפגיעות בפרטיות.

הפרט מוצא עצמו חשוף לעין כל בנושאים שהצנעה יפה להם והוא חש שענייניו האישיים האינטימיים ייהפכו - ללא הצדקה - לנחלת הציבור. מצב חדש זה יצר את הצורך לשריין את ההגנה על זכותו של האדם לפרטיות, ולמלא חלל משפטי בנושא שחשיבותו גדלה והולכת".

חוק הגנת הפרטיות מגן על הפרט מפני איסוף ועיבוד מידע אישי בדרך של הטלת חובת רישום על מאגרי המידע בישראל (פרק ב` לחוק). יש המעירים, כי חובה זו הייתה נכונה לשעתה, כאשר בעת חקיקת החוק היו רק מעט מאגרי מידע ממוחשבים, אולם ספק אם החוק מתאים לימים אלה, שבהם כל מחשב אישי יכול להחזיק מאגר מידע ממוחשב והנתונים אודות הפרט יכולים להיאסף בהיחבא, בלא שיידע כלל כי הוא מותיר אחריו עקבות הנרשמים על ידי מאן דהוא.

27 בינואר 1999
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by