ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
דברים שלמדתי ברשת 

דברים שלמדתי ברשת

 
 
שירה גל

שירה גל מסכמת חודש של השתלבות בסצינת הדייטינג הישראלית. מסקנות חותכות? אל תבנו על זה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
באתרי היכרויות משקרים. מדובר בחוק טבע. אין שום דרך אחרת להציג את מכלול הפאקים האישיותיים שהופכים אותך לאדם שאתה מלבד לקרוא להם בשמות תואר פרודוקטיבים – מאחר כרוני הופך ל"רגוע עם ראש פתוח", מאותגר אופנתית ל"רוחני", ציני ואנטיפטי הופך לשנון וביקורתי, מכוער ל"בעל דרישות נמוכות", מפגר ל"אופטימי".

בצורה הזו, אם לחבוט את הראש בקלישאה – הייאוש נעשה יותר נוח. נשים רבות, כך שמתי לב, פשוט מפריחות אנחה פולנית לעבר רשימת התכונות שהגבר סימן בפרופילו בהשקעה מרובה, ועוברות לבדוק איזה ספר או סרט עושה לו את זה, ואם הוא אוהב בעלי חיים.

בצד הנשי, נדמה כי המצב הרבה יותר טוב. בדרך כלל, המקסימום שאת צריכה לעשות זה לשים תמונה מחמיאה.

אבל גם פה מדובר בשקר חולני עד כדי הסתכנות בתביעת דיבה. הרי אישה שמכבדת את עצמה לעולם לא תעיז לפרסם בציבור תמונה ספונטנית וקלילה, בה היא נראית לא מאופרת, לא מסורקת, ועם חוטיני מבצבץ, כמו שבדרך כלל קורה. הן תמיד נראות מטופחות ופוטוגניות להפליא, ואני יכולה להישבע שזה עלה להן בהרבה עצבים ואין ספור טייקים. לפעמים, הניסיון להיראות כפאם פאטאל העולה מן הים גורם לנשים מסויימות להיראות כאילו הן צופות באביהן נרצח אל נגד עינהן – האישונים פעורים לרווחה, השפתיים משורבבות בזוויות לא ברורות, יד אחת נשענת על קיר והשנייה מחפשת את זהותה. המסר שהן מנסות להעביר בעקשנות הוא – "רוצה לעשות איתי הרבה ילדים יפים?" ואילו המסר הנקלט הוא "מה עובר על העקומה הזו?"
 
שירה גל
 שירה גל   
ולא, אני לא חושבת שאני מגזימה. יש לי את ההוכחות הקיימות בדמותם של האלטר-אגואים שלי. לדוגמה הראל, החנאג' המהמם, ששבר את שיאי הפאתטיות בפעם הראשונה כשאמא שלו קנתה לו מנוי לג'יידייט, ובפעם השניה, כשלא קיבל אף הצעה במייל. הטעות של הראל היתה, שהוא לא שיקר בשום צורה. הוא אומנם ניסה להתחכם באדיבות לגבי ניסיונו הזוגי הנעלם, אבל טעה כשהאמין שהמשיכה שלו למדע בידיוני תתקן את הרושם שנוצר. בל נשכח את ענת ספיר, בחורה כיפית, אינטליגנטית, מצחיקה, ומכוערת כמו עז. אמנם פנו אליה, אבל כמות הפניות לא הגיעה לקרסולים העבים של יפעת לביא, השמנה והנימפומנית. יפעת לא ניסתה, כביכול, להסתיר ברזומה את מידותיה הגדולות, אבל יש לציין שבתמונה ראו לה רק את העיניים.

האמת היא, שבכל נושא השקרים בדייטים, יהיה זה יותר מדוייק לקרוא לתופעה "החלפת הזהות" או כל דבר דומה. אם נצא מנקודת הנחה שלא כל הטיפוסים המוצגים לראווה באתרי ההיכרויות הם נוכלים שבאו עלינו לכלותינו, יהיה הרבה יותר קל לחיות בידיעה שבסך הכול, מעטים מאוד הם האנשים שמרוצים מעצמם, לגמרי. וכדי להתמודד עם העולם הקשה שבחוץ, הם עוטים את דמות האחות המוצלחת או האח הבכור, שדומים להם כשתי טיפות מים, חוץ מזה שאין להם חסרונות. זאת אומרת יש – אבל רק לעיתים נדירות מאוד, כשהם עצבניים מהעבודה או לפני מחזור או הפסידו כסף בהימורים, לא יותר מזה.
 
הידיעה הזו היכתה בי לפני כחודש, כשפרוייקט "יוצאת לצוד" רק התחיל לרוץ ואני עוד הסתובבתי בתחושת אשמה נוראית על העוול שאני עושה לדמויות שהמצאתי בפרט ולאומת הפו"פ בכלל. זו היתה תקרית שולית וכמעט בלתי נרגשת בבית קפה, כשקלטתי כוסית מדוגמֶת מקצה הפוני ועד החרוז האחרון בסנדל, עומדת ומקשקשת לה על המדרכה עם עוד שניים. הם כירכרו סביבה ובלעו אותה במבטים, ואילו היא עמדה שם בנון שאלנטיות וציחקקה בנשיות. עד כאן הכול היה סביר, מותר לה לפלרטט איתם, כי היא כוסית על, וכל מה שהיא תעשה יהיה מושי-מושלם, אבל אז קרה הדבר, כששני הבחורים הסיטו ממנה את המבט לשתי שניות, היא משכה ביד אחת את חצאית המיני, בצורה שתגרום לה לכסות עוד מילימטר אחד של רגל שזופה, וביד השניה, משכה את החולצה, שתכסה את הפופיק שניסה לברוח. זה הכול, זה כל מה שהיא עשתה, ואני יכולה להישבע שלרגע אחד ראיתי בהלה בעיניה.

האם יכול להיות, שברגע אחד של היגיון, חשבה אותה כוסית אלמונית עשרות מחשבות בלתי אופייניות בעליל? מחשבות כמו – אני לא רוצה להיראות בעינהם זולה מידי, אולי עברתי את הגבול עם הפלירטוטים? הם בכלל לא נראים לי רציניים, שני אלו". אלו הם לא מחשבות של כוסית נפוצה, כפי שלמדנו להכיר אותן. כולם יודעים שכוסיות הן ברביות, וברביות לא אמורות להתחבט בנושאים עמוקים. אז מה קרה כאן בעצם?
 
 
מה שקרה זה שהזהות האמיתית, כך אני רואה את זה, מצאה לה פירצה בגדר ושיחררה שיהוק קטן לאוויר העולם. הכוסית, אתם מבינים, היא לא באמת כוסית, אלא משחקת את המשחק שבו היא רוצה להיות כוסית. כך גם הגבר הנבון והרגיש – לעיתים רחוקות הוא יהיה באמת ובתמים נבון ורגיש. רוב הזמן הוא יהיה סתם נבון, ומאוד מנומס. בתוך תוכו הוא עדיין לא יבין כלום מהזן הנשי, אבל זה לא משנה, כי הוא בחר להיות דמות מסויימת, ומאותו רגע – זו הדרך שבה הוא חי, עד ליום שבו הוא יחזור בתשובה, יחזור בשאלה, יגדל זקן, ויעבור לגור בעין גדי.

בגלל זה, בעצם, "יוצאת לצוד" היה אחד הדברים היותר קשים שהיה עלי לעשות. אני לא מדברת רק על השקר בטופס ההרשמה, וזה לא רק למצוא מאפיינים של דמות סטיגמתית מסויימת, כמו יפה וטיפש מול המכוערת והחכמה. אחרי שבונים להם אישיות, צריך למצוא להם גם את הזהות השניה, האחרת, זו שהם משחקים עליה. זה לא התחיל ברשת, למרות יתרון האנונימיות המלטפת. זה פשוט משהו שאנחנו חיים איתו, ולפעמים, בלי לשים לב, קצת הולכים לאיבוד. פעם אחת, רק פעם אחת, הייתי רוצה לגלות אתר שכולו אמת, ובו אוכל לספר בחופשיות על בעיותי הנפשיות והפלצותי הליליות, לפרסם תמונה שבה אני מתהדרת בפזילה, שפם וחצ'קון, ולדעת שלמרות הכול – יש לי סיכוי להינצל שם על ידי אביר מאוהב.

במחשבה שניה, אמא שלו בטח הייתה משגעת אותי.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by