ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
מלחמות ויקיפדיה 

מלחמות ויקיפדיה

 
 
אילנה תמיר

חשבתם שאנציקלופדיה זה משעמם? חכו שתראו על מה רבים בוויקיפדיה. בתוכנית: כוכבות פורנו, יצחק רבין וכן, גם הראל סקעת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
סילביה סיינט
 סילביה סיינט    
איש לא האמין שגולש אחד יצליח לשגע את כל הקהילה העברית של האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה.

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה מקוונת שבה כל אחד יכול לכתוב ערכים חדשים ולערוך ערכים שכתבו אחרים. היא פועלת בגרסאות מקומיות רבות, בין היתר גם בעברית. היא גדלה במהירות, ערכיה זוכים להופיע כתוצאות ראשונות בגוגל, והיא ידועה בכך שלמרות המבנה הדמוקרטי וכמעט אנרכיסטי שלה, היא פועלת בהרמוניה יעילה ומעוררת התפעלות.

עד שהגיע הגולש "חכם חנוכה", והחליט שהוא רוצה בוויקיפדיה ערך על סילבייה סיינט.

מי שלא יודע מי זו סילביה סיינט – מומלץ שיקרא את הערך שלה בוויקיפדיה. בשלב זה, והנה אני מגלה את הסוף, רק בגירסה האנגלית. בארץ, הקהילה הישראלית החליטה שערכים כאלו, שמן הסתם עשויים להכיל תיאורים גרפיים למדי לגבי כישוריה ככוכבת פורנו (ותמונות ולינקים רלוונטים), לא צריכים להימצא באנציקלופדיה. בטח שלא כשוויקיפדיה עדיין צעירה ונאבקת על מעמדה והלגיטימציה שלה.
 
מה שהיה יכול להסתיים בשקט באמצעות קבלה של הכרעת הרוב, הדרדר לכדי "טרוליזם" (הצקה, הצפה והשתלטות עויינת) מהסוג הגרוע ביותר. אותו חנוכה פתח במסע צלב למען צירופה של סיינט וחברותיה לאנציקלופדיה. המסע כלל השחתה של דפים אישים של משתמשים אחרים, הצבת תמונות פורנו בדף הראשי והשחתות שונות ומשונות. "תנו לי לכתוב חמישה ערכים על חמש כוכבות פורנו ואני אעזוב אתכם בשקט" הייתה הודעת הסחיטה שלו.

הם לא נתנו, הוא לא עזב אותם בשקט וכל אחד מהצדים שלף את הכלים הכי כבדים שלו. "בינתיים אני עובר לוויקיפדיה האנגלית. בגלל אנשים כמוכם המדינה שלנו נראית כמו שהיא נראית" סיכם חנוכה. בוויקיפדיה העברית בירכו על ההודעה, ואיחלו לחכם חנוכה שיישאר בוויקיפדיה באנגלית.
 

מלחמת הערכים

רבין וערפאת הם ערכים פעילים במיוחד. מתוך ויקיפדיה
 רבין וערפאת הם ערכים פעילים במיוחד. מתוך ויקיפדיה   
המלה אנציקלופדיה נשמעת לכם משעממת? אל דאגה. כשהכל מקוון וחופשי, אנציקלופדיות יכולות להפוך לזירת אקשן, פרסום דעות קיצוניות ומלחמות אגו סוערות.

מספיקים שני אנשים בעלי דעות שונות וקורטוב עקשנות, בכדי למוטט בין רגע את האיזון הרגיש של קהילות הכותבים (המכונים "ויקיפדים") כולה.

בגלל העיקרון הוויקיפדי לפיו כל שינוי שהתבצע אי פעם מתועד ונגיש לכל, אפילו לא צריכים להתאמץ יותר מידי בשביל למצוא את אותה עלילה סוערת. חיטוט קל בארכיונים, יכול לחשוף בפנינו דרמה שלמה, עם כל המאפיינים של תוכנית ריאליטי טובה. ויותר טוב מכך, לעומת תוכניות ריאלטי אחרות, כאן גם אפשר בקלות לקחת בה חלק פעיל.

מבין כ-20,000 הערכים הרגילים באנציקלופדיה, רק 23 מהם, נכון להיום, חסומים לעריכה וכולם, בלי יוצא מהכלל, קשורים בדרך כזו או אחרת למציאות הפוליטית המקומית. הערכים הרגישים ביותר הם אלו שקשורים ברצח רבין. הערך על יגאל עמיר, למשל, נחסם שלוש פעמים לעריכה, לאחר ששולבו בו פעם אחר פעם משפטים בסגנון "יגאל מלך ישראל חי וקיים ובקרוב ישתחרר ויהפך לראש הממשלה במקום רבין הפגר מתועב!".

מצב דומה קורה עם הערכים "יצחק רבין" ו-" תאוריית הקשר על רצח רבין". גם למקום אולי הכי דמוקרטי וחופשי ברשת יש את הגבולות שלו, ואם מותחים אותם נשלפות סנקציות שונות, כגון חסימת ערכים.
 
 

בוויקיפדיה נולד הסוס הטרויאני

אולי מלחמת העריכה המפורסמת ביותר שזכתה להגיע לתודעת הציבור הרחב, היתה זו סביב הערך על הסופר אמנון ז'קונט, דרכה נחשפה "פרשת הסוס הטרויאני". גולשים עקשניים שחזרו והוסיפו לערך על ז'קונט פרטים אודות עבר פלילי שהיה לו, כביכול, התגלו כמיכאל האפרתי, חתנו, שמצא את ויקיפדיה ככלי שאפשר גם להכפיש באמצעותו.

אבל לא על סיפור ז'קונט באנו לדבר כאן. אנשים רעים שעושים דברים רעים אפשר למצוא בכל מקום בחברה. היפה בהתקוטטויות העריכה של ויקיפדיה הן שרובן מבוצעות על ידי אנשים שכוונתם טהורה, שכל חטאם הוא בשאיפתם החזקה לחתור לאמת, כפי שהם רואים אותה. הוויכוחים הסוערים ושינויי העריכה החוזרים ונשנים הם לעיתים מחיר האיזון במטרה להגיע להגדרות הקרובות ביותר לאמת. ומה בנוגע לדברים שאין בהם אמת אחת ברורה לעין?
 

הוא חי!

הרבי מלובביץ'. קם לתחייה
 הרבי מלובביץ'. קם לתחייה   
תאריך לידה ופטירה של אישיות ציבוריות אולי חשוב ביותר להיסטוריונים, אבל לרוב הם נתפסים כפריט טריוויה לא ממש משמעותי. אבל מה קורה כשיש כאלו שמאמינים בלב שלם שאישיות מסוימת, שכבר מזמן מריחה את הפרחים מלמטה, בעצם לא מתה?

קחו למשל את מנחם מנדל שניארוסון, הלא הוא הרבי מלובביץ'. הערך המקורי עליו נכתב בצורה יבשה ואנציקלופדית – האיש נולד, הספיק לעשות בחייו מה שהספיק ואז מת. אולם אז הגיעו לויקיפדיה אנשי חב"ד, חסידיו של הרבי, שמבחינתם הוא היה ועדיין מלך המשיח שליט"א (שפירושו, אגב: שיזכה לחיים טובים וארוכים), ושלא יבלבלו אותם עם עובדות שוליות כמו העובדה שהוא מת.

הערך על הרבי מלובביץ' הפך להיות זירת התגוששות בין חילונים לחסידי הרבי, שמחקו את הפסקה שכללה את הנסיבות ואת תאריך פטירותו ותיבלו אותה בסופרלטיבים שלא יביישו אתר מעריצים. ואם לא די בכך, הם החליפו את לשון העבר בה נכתבה הפיסקה בלשון הווה, כאילו עדיין האיש מהלך בינינו.

וכאן מגיע הכלי הנפלא שיש ברשותם של המשתמשים הותיקים: הכלי שמגן על ערך מפני חסימה. ריבוי המקרים של הפיכת האנציקלופדיה החופשית לסניף של חב"ד, הביאו להחלטה למנוע מגולשים לגעת בערך, כשכל עריכה יכולה להתבצע רק על ידי גולשים שיש להם הרשאות לכך. "מצידי ש(הערך) יהיה מוגן מעכשיו ועד מותה של הויקיפדיה" כתב גילגמש, אחד המפעילים.
 

על קוצו של ג'

Ginkgo biloba. בגללו כמעט הלכו מכות
 Ginkgo biloba. בגללו כמעט הלכו מכות   
אלוהים, כידוע, נמצא (או לפחות מסתובב) בערכים הקטנים. שם, בערכים האיזוטרים והיחסית-חסרי-משמעות, מתנהלות מלחמת העריכה העסיסיות ביותר.

קחו למשל את הוויכוח הארוך כגלות האם את שמו של העץ Ginkgo Biloba צריך לכתוב בעברית "גינקו", על פי ההגייה היפנית, או "גינקגו", על פי ההגייה הסינית? תצחקו תצחקו, אבל על שאלה זו התווכחו שני ויקיפדים חובבי בוטניקה כאילו מדובר בשאלת גורלו של העץ עצמו.

"למי שלא הבין עד כמה דיוק מדעי הוא נושא כה חשוב: יבוא התלמיד מבית הספר ומה יקרא?", כתב אחד הוויקיפדים, וכדי להוכיח את נכונות גרסתו דאג להביא מומחים ולצטט מהאנציקלופדיה העברית. יריבו לא וויתר: "בדקתי בלקסיקון הבוטני של חנה נמליך, ושם כתוב "גינקו" [...] בנוסף, השם "גינקו" מופיע בספר "עולם הצמחים" של מיכאל זהרי..".

אם הפרשה הזו מתחילה להישמע כמו פינה של גדעון רייכר בכלבוטק, אתם לא טועים. הסאגה הזו נמשכה חודשיים (!) וכללה סריקה של כמעט כל הספרות הבוטנית בעברית ואפילו טלפונים להוצאות לאור של האנציקלופדיות בכדי שיעזרו להכריע בוויכוח.

אחרי ששני הצדדים התעלמו מההצעה המשועשעת שניתנה להם לבצע רוטציה בין שתי צורות האיות כמו בממשלת אחדות של שמיר-פרס, ושנייה לפני שכל העסק הזה התפוצץ – הושגה סוף סוף הכרעה. ואם אתם במתח, ומסיבה כלשהי באמת רוצים לדעת מי ניצח, תצטרכו ללכת ולחפש בוויקיפדיה את התשובה.
 

הנני כאן!

סקעת. שווה ערך?
 סקעת. שווה ערך?   
אולי הדבר היפה ביותר בוויקיפדיה, הוא הליברליות שלה והאפשרות להוסיף אליה ערכים לא קונבנציונאליים, שבשום אופן לא היו נכנסים לאנציקלופדיה רגילה. כיוון שאין ממש הגבלת מקום, מה רע שערך על "יוגי הו", למשל, ישב באותה אנציקלופדיה יחד עם אבות האומה וטבלת היסודות בכימיה. התיאוריה מקסימה. בפועל, כצפוי, הדבר קצת שונה.

על כוכב נולד שמעו בארץ הרבה יותר אנשים מאשר על ויקיפדיה כולה, אבל עדיין, שילובו של הערך על הראל סקעת היה כרוך בלא מעט כאבי בטן לוויקיפדים. "אנציקלופדיה אמורה לרכז את הידע האנושי, ולהפריד אותו משטף המידע חסר המשמעות שמקיף את כולנו", אמר אחד. אחר אמר שלדעתו הראל סקעת "לא עונה להגדרה אישיות" (תארו לכם מה היה אומר על מויאל) ומישהו אף הוסיף הערה סרקסטית ש"ספר הטלפונים מלא בעוד כמה מאות אלפי ערכים שמחכים להיכתב".

ויקיפדים אחרים דווקא הגנו על קיומו של הערך, חלילה לא משום שהם חושבים שהוא "מאמי" אלא מסיבות עקרוניות. "לדעתי ויקיפדיה אינה אנציקלופדיה במובן הקלאסי שלה ולכן היא לא צריכה להגביל את עצמה לערכים 'קלאסיים'. המטרה של הוויקיפדיה לדעתי היא מידע זמין בכל נושא שהוא שקיימת אליו דרישה, ומה לעשות - הראל סקעת זהו מידע עם דורשים". ומישהו גם הוסיף "ויקיפדיה לא צריכה להיות שיפוטית כלפי המציאות, אלא לתאר אותה. והראל סקעת, לטוב או לרע, הוא חלק מהמציאות".

למזלם של כל המעריצות והמעריצים, נערכה הצבעה מסודרת והראל סקעת ניצל ממחיקה, כמו גם הערכים של הראל מויאל ועוד כמה כוכבים נולדים כאלו ואחרים. גורלם של משתתפים בתוכנית ריאליטי אחרת, השגריר, היה שונה. ניסיון של מעריץ נלהב של "השגריר" לכתוב ערך על כל אחד ואחד מהמועמדים כבר התקבל בהרבה פחות סובלנות. סך הכל, יש גבול לכל תעלול.
 
"מלחמות עריכה קיימות בוויקיפדיה, אבל הן רחוקות מלשקף אותה. מרבית הערכים מתפתחים בשלום, והדיונים העוסקים בהם רגועים למדי", אומר לחיים ברשת דוד שי, הבירוקרט של ויקיפדיה הישראלית, ששומר על התנהלותה התקינה. אולם כמעט בכל ערך שנכנס אליו, ונקרא בו את "דף השיחה" ואת דף "גרסאות קודמות" נגלה את הדרך הפתלתלה שעבר הערך עד למצב שבו הוא נמצא היום. תככים, מלחמות אגו, שערוריות סקס, פוליטיקה, אינטריגות וקונספירציות, הכל אפשר למצוא שם. ובגלל זה, זה כל כך מעניין.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by