ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
קונספירציית שיתוף הקבצים 

קונספירציית שיתוף הקבצים

 
 
שוקי גלילי

משתפים קבצים? חושבים שאתם דופקים את חברות התקליטים ואולפני הקולנוע? אז למה הם צוחקים בקול רם כל-כך בדרך לבנק?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זה קרה לא מזמן. זוגתי ואנוכי ישבנו בסלון ביתנו. אני קראתי עיתון. היא עיינה בלוח המשדרים ודיווחה בצער שהפרק השני במיני-סדרה שרצתה לראות חופף לזמן השידור של "קרניבל", סדרת הטלוויזיה החביבה עלינו. "מה הבעיה" אמרתי לה, "תורידי אותו ב-BitTorrent, תצרבי ל-VCD ותראי ב-DVD. בשביל מה יש DVD?".

פתאום מצאתי את עצמי מקשיב לעצמי, מופתע. הפתיעה אותי הקלות שבה אמרתי מה שאמרתי - כאילו שזה כל-כך מובן מאליו. גם בגלל שברור היה לי שאמרתי משפט ש-95 אחוזים מאוכלוסיית העולם לא היו מבינים. גם בגלל שאני, כך מסתבר, שייך לקבוצת האוכלוסייה הקטנה ו-"המבינה" רק בתיאוריה.

כמעט מביך להודות, אבל האמת הפשוטה היא שלא עשיתי זאת מעולם. אני לא צרכן אינטנסיבי במיוחד של סרטים וטלוויזיה. את מכשיר ה-DVD קנינו רק יומיים קודם, במכירת חיסול. אם כבר מחלקים את העולם, בצורה גסה כזו, לאלו שצורבים סרטים בסיטונות ולאלו שלא - אז כנראה שאני עדיין שייך לעולם הישן. בינתיים.
 

חפיפה בלתי נמנעת

הקלטה מהטלוויזיה. פיראטי?
 הקלטה מהטלוויזיה. פיראטי?   
באופן סמלי ואירוני למדי, השיחה הזו התרחשה בדיוק ביום שבו פורסם דבר הזכייה של MGM במשפט נגד גרוקסטר. איזה זמן מתאים יותר להתמודדות עם שאלת זכויות היוצרים על סרטים ברשת, ולקבוע עמדה - עמדה מוסרית אם תרצו - בנושא. וכן, אני יודע שכבר שמעתם וקראתם על זה הרבה, אבל בואו ננסה רגע לתקוף את העניין מכיוון אחר.

נגיד שהחמצתם תוכנית טלוויזיה שרציתם לראות, ולכן הורדתם אותה מהרשת וצרבתם לכם עותק. נניח, לצורך הדיון, שאתם צדיקים יותר מהאפיפיור ושתמחקו לאחר הצפייה את כל העותקים של התוכנית. מדוע בעצם זה לא חוקי?

אם מדובר בתוכנית ששודרה בטלוויזיה, בערוץ שאתם משלמים על הצפייה בו, אז באיזו זכות מנסים למנוע מכם לעשות זאת? יותר מזה: מה ההיגיון בלתבוע את גרוקסטר? אולפני הקולנוע הרי לא תובעים את החברות שמייצרות ומשווקות מוצרים כמו מכשירי וידאו, DVDR, TiVo או yesMAX. מה זה משנה - להקליט מהטלוויזיה או להוריד מהרשת?
 

עבריינים בעל כורחנו

מה יש לסוני יותר: זכויות על מוסיקה או תקליטורים לצריבה?
 מה יש לסוני יותר: זכויות על מוסיקה או תקליטורים לצריבה?   
טכנית, ברוב הארצות, הקלטת תוכנית ישירות מהטלוויזיה היא לא יותר חוקית משימוש ב-BitTorrent או eMule. סיבה אחת לכך שאחרי משתפי הקבצים רודפים ואחרי מקליטי התוכניות לא, היא שבחברות הסרטים והתקליטים יש עדיין אנשים שחושבים שלמאבק הזה יש סיכוי.

אני לא כאן כדי לספר לכם שאין - את זה אתם כבר יודעים. אני גם לא מנסה לומר לכם שזה מטופש, דבר שגם אותו אתם כבר יודעים. אני כאן כדי לספר לכם איך עובדים עלינו - ותאמינו לי: עובדים עלינו בענק.

נניח למשל שאתם גרים בארה"ב. נגיד שאתם מחוברים לאינטרנט דרך AOL, משלמים לחברת הכבלים HBO, ושזה עתה הפסדתם אחד מסרטי באטמן ששודר בערוץ בתשלום, כי ראיתם כתבה ארוכה ב-CNN. האם תמתינו לפעם הבאה שהסרט ישודר? תשאילו אותו בספריית ה-DVD הקרובה של רשת New Line? תורידו מהאינטרנט?

אני בטוח שיש לפחות אמריקני או שניים שנקלעו לדילמה כזו פעם או יותר בחייהם. מסקרן אותי מה היו מחליטים לעשות לו היו יודעים ש-HBO, CNN, New Line וגם Warner Bros Studios (מפיקת סרטי באטמן), כולן חברות בנות של תאגיד AOL-Time Warner.
 
 

ברוני המדיה

בעברית חסרה ההפרדה הסמנטית בין ה"תקשורת" במובן של תשתיות (Communication) לבין ה"תקשורת" שאחראית על התוכן (Media). גם במציאות, ההפרדה הזו כאשר ישנה, היא מזמן לא יותר מסמנטיקה. ענפי העיתונות, הבידור ותקשורת הנתונים, נמצאים בהליכי התמזגות סופיים.

ענקי התקשורת והמדיה משחקים מול עצמם. על-פני השטח מתנהלות לכאורה מלחמות הרות גורל, אבל אנחנו כבר הפסדנו: אנחנו כבר משלמים מפה ומשלמים משם, והברונים השודדים רוצים שנשלם פעם שלישית ורביעית - גם על התשתית וגם על התוכן.

אפילו בישראל, שבה התהליך הזה נמצא בשלב פחות מתקדם, אפשר לראות איך זה עובד. העיתונים הגדולים כבר מזמן מחזיקים בבתי הדפוס וחברות ההפצה, מפעילים אתרי תוכן מרכזיים, ושלחו זרועות לערוצי הטלוויזיה, לחברות האינטרנט והטלקומוניקציה. בזק, שולטת בחברות סלולר, אינטרנט, טלקומוניקציה ובאחד מאתרי התוכן הגדולים (וואלה). וגם האתר שבו הטקסט הזה מתפרסם, שייך לחברת תקשורת שנותנת שירותי אינטרנט ושיחות בינלאומיות, והיא עצמה שייכת לחברת תקשורת גדולה ממנה (על זה נאמר: יש דג גדול מזה. זה שבלע את אבא, כמובן).

כל זה, באמת, על קצה המזלג - ובגבולות הטעם הטוב המתחייב כדי שלא אשאר מחוסר עבודה. אבל אתם מבינים את הרעיון: רוב ערוצי התקשורת והמערכות שמייצרות את התכנים עבורם, שייכים, בסופו של דבר, לאותם אנשים.
 

תנו להוריד בשקט

החיבור בין תעשיות המוזיקה והקולנוע בישראל לבין חברות התקשורת, פחות הדוק אמנם מאשר בארה"ב, אבל זה בוודאי מצב זמני. מה שחשוב להבין הוא שהתחרות שקיימת לכאורה בין עולם האינטרנט לענפים השונים של תעשיות התוכן היא מאבק מדומה. אלו, ברוב המקרים, מחלקות מקבילות בתוך אותם תאגידים, שנאבקות זו בזו.

והן נלחמות בשיתוף הקבצים, לא כי הוא מסכן את פרנסתן אלא כי הוא מוכיח שההפרדה בין התשתיות השונות והדרכים השונות לקבל תוכן, היא מלאכותית ושקרית.

לכן, אם הטור הזה מעורר בכם דחף עז לרוץ למחשב ולהוריד כמה סרטים וסדרות, זה לא בהכרח אומר שאתם אנשים רעים. ואם תראו מחר בטלוויזיה פרסומת, שבה בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי למשל, מספרים בעצב ששיתוף הקבצים פוגע להם בפרנסה - אל תרגישו רע אם זה לא מזיז לכם. כי יש סיכוי טוב שאתם ואני כבר שילמנו על התכנים האלה בדרך זו או אחרת, בערוץ כזה או אחר. ותאמינו לי: לנו זה עולה יותר.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by