ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
מפנקסו של אינספקטור גאדג'ט 

מפנקסו של אינספקטור גאדג'ט

 
 
האחים טבריה

ממושב האסלה האוטומטי, דרך פנס הדינאמו-יד, וכלה בויניל וידאו - המצאה שגאוניותה עולה רק על עמימותה. האחים טבריה מציגים שבעה גאדג'טים שחבל לחגוג פסח בלעדיהם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אימת חברות הביטוח. קראש מייט
 אימת חברות הביטוח. קראש מייט   
אומרים לנו פסח הגיע, תשמחו, ואנחנו מרימים את העיניים מהמדרכה בה הן מוקדו בכמיהה אחר שקל אבוד, ומנסים לשמוח. פסח הגיע, הם אומרים לנו, קחו תלושים ואמרו תודה. אנחנו נושאים את ידינו אל המיטיבים האלמוניים, חיוך עגום על שפתותינו החוורות, ואומרים תודה. עכשיו הם נעלמים בחזרה למחילותיהם, מיטיבינו האלמוניים, ואנחנו שוב לבד, בחושך המפחיד, עם הבדידות, הכעס, האלמוניות המייאשת וחוסר התקווה המרוח בגואש חום, ואנחנו שמחים. ואומרים תודה. ובוכים, כי קשה לנו.

הביטו, אינטרנט, הם לוחשים בפתיינות. תשמחו, תקנו משהו יפה לחג. אנחנו מנגבים את הדמעות וסוגרים את הגז. אולי בכל זאת יש תקווה. בטח שיש תקווה, הם זורחים. פסח בא, ויש שמחה באוויר. האינטרט חם. לרגע אחד חוזר השקט לשרור בחדר הטחוב, ורחש של התלחשויות מציף אותו. האינטרנט חמה, מכריזים פטרונינו האהובים בהחלטיות אחרי התייעצות קצרה. חמה?

בואו, הם טוענים את מצברינו המושבתים במילות חנופה מגושמות. אנחנו רוצים שיהיה לכם טוב. אנחנו רוצים לתת לכם את הפסח במלוא הספקטרום של החוויה החגיגית. אנחנו רוצים שיהיה לכם כיף, שתשמחו, ואם תראו כי טוב, גם תגידו תודה. אבל איך זה שיהיה לנו טוב? איך נשמח? להגיד תודה אנחנו יכולים כבר עכשיו.

אנחנו מתעקשים לנסות, הם מתעקשים לנסות. רוצים אולי ערכה לתאונות? זה באמת נשמע שווה, אנחנו חושבים, אבל השאלה היא עלות מול תועלת. למה זה טוב וכמה זה עולה? זה טוב בעיקר לרגעים הראשונים שאחרי תאונה. היתה לכם פעם תאונה? לא משנה. זה למקרה שנהגת דופקת לכם את האוטו בצומת. אנחנו מציעים חבילה שתעזור לכם לאסוף את כל הראיות הדרושות מהאזור. יש כאן מצלמה, עט, סרט מדידה - דברים של תאונות, כל זה בפחות ממאה שקל. צריכים להרהר על זה רגע. נורא עצוב לנו עדיין.
 
מושיע המין הנשי. מושב האסלה האוטומטי
 מושיע המין הנשי. מושב האסלה האוטומטי   
למה עצוב, הם בוחנים אותנו בדקדוק. מושב אסלה אוטומטי? ראשינו נפנים בתנועה חדה ימינה. מה אמרתם עכשיו? מושב אסלה אוטומטי, הם מחייכים כמי שיודעים שתפסו אותנו במעיים. תנו לנו לספר לכם קצת על מושב האסלה האוטומטי. הכל מתחיל בעובדה בסיסית קטנה, שאומרת בערך כך: אתם גברים, הן נשים. אנחנו רואים שאתם מתחילים לצאת מההלם. חייכנו לרגע, זה נכון, אבל עדיין אין תקווה. אז רק שתדעו לכם, הם מרימים עכשיו את הקול, שהנשים האלה בכלל לא אוהבות את זה שאתם משאירים את מושב האסלה למעלה. מה לא אוהבות? למה לא אוהבות? זה לא משנה עכשיו. העניין הוא שהן צריכות אותו למטה, והיום אנחנו יכולים, בשביל פחות ממאתיים שקל, להציע לכם את הפיתרון. הפיתרון, אנחנו מפנים שוב את עורפנו למאוורר התקרה. מה יהיה עם הפיתרון.
 
לקופסא זאת מצורפים אב ובנו. צפלין על שלט
 לקופסא זאת מצורפים אב ובנו. צפלין על שלט   
הם אינם מתרשמים מהדרמטיות. מדובר באנשים טובים יותר, כנראה, ששרדו את שנות השמונים. מה הם ישלפו עכשיו מהשרוול? צפלין על שלט, זורק מישהו מהם. חלק מביטים בו בהערצה, השאר בתיעוב מוחלט. סימן לסדקים ראשונים באחדות, אנחנו רושמים לעצמנו בסיפוק אומלל. המנהיג שלהם מסמן לבחור האמיץ שלו להמשיך. זה כמעט 350 שקל, הוא פותח בהתנצלות. יותר מהכל מעיד הדבר על חוסר מקצועיות, ומבטם של חבריו מאשרר את ההנחה הזו. הנחה? אין הנחה. 350 שקל. הצפלין מצוייד בשלושה מדחפים, שלט רדיו מקצועי ועצות לשיוט טוב יותר, הוא מסיים בנימת ניצחון. ללא ספק, יצא מזה יפה, הממזר, אבל אנו מתקשים להתרשם מתמרוניהם הפנימיים בשעה כזו. כבר מאוחר, עוד מעט נמות.
 
 
ויניל וידאו. נראה מאוד עתידני
 ויניל וידאו. נראה מאוד עתידני   
לעולם לא תמותו, הם מדברים שוב בקול אחד, כאילו יירטו את הרהורינו. וגם אם תמותו, נדאג לכם לחלקת קבר יפה בסיציליה. שתיקה. עוד שתיקה. זו היתה הלצה, הם מבקשים להבהיר, וממשיכים כאילו כלום. ויניל וידאו? אנחנו יודעים מה זה ויניל, אבל מעדיפים שוקו. וידאו. גם זה מצלצל מוכר, אבל קשה למקד את המוח לאחרונה בדברים הקטנים. אז תשמעו רגע, הם פורצים שוב לחיינו בנימה דקה של עליונות. אנחנו רוצים שתראו את העתיד. העתיד הוא ויניל, ואם אנחנו רוצים לראות את העתיד, אנחנו צריכים וידאו. אתם מבינים? ויניל וידאו זה בעצם כמו לראות את העתיד. אבל אנחנו כבר יודעים מה יהיה בעתיד. ישברו את ליבנו, ימעכו אותנו. יעשו מאיתנו לצ`ו, אטריות עם קינמון. הדמעות מציפות שוב את הלחיים הקמוטות, משקות ומזינות את הנפש האומללה שלנו. אתם רוצים להיות חברים שלנו?
 
כמו שאמר מיסטר מיאגי: הכל בפרק היד. דינאמו פנס
 כמו שאמר מיסטר מיאגי: הכל בפרק היד. דינאמו פנס   
בוודאי שאנחנו רוצים, רק תנו לנו להביט בעיניים שלכם. אנחנו חייבים להבין אותכם. או, איזה יופי, עכשיו אנחנו רואים איזו נפש נפלאה יש לכם. למה הסתרתם אותה עד עכשיו? נפש כזו אלוהית חייבת פנס דינאמו. כמו באופניים? כן, כמו באופניים, רק לכף היד. אין צורך בבטריות, ולעולם לא תתקעו בלי אור. זה עולה משהו כמו חמישים שקל. זה נשמע טוב, אור. כן, אנחנו יודעים, אחרת לא היינו מציעים לכם. נתתם לנו לשים לכם קוקי בנפש, וזה מסייע לנו לפלח את הרצונות שלכם טוב יותר. עכשיו אנחנו מבינים עד כמה חסר היה אור בחייכם. נכון, אנחנו עונים כלא מאמינים. זה האור שהיה חסר. האור המזכך. אנחנו בריאים יותר עכשיו. זה לא מרגיש כל כך גרוע עכשיו, אנו חושבים שהסוף הוא ההתחלה.
 
נראה בחור הגון. סלאם מאן
 נראה בחור הגון. סלאם מאן   
היי, היי, שחים שוב מיטיבינו האלמוניים. אתם מתקדמים, אבל מוקדם להכריז על החלמתכם המלאה. מבויישים ונזופים אנו מתכווצים בפינה המלוכלכת של היקום, מקום יאה עבור שכמותנו. אבל דומה שהם שמו לעצמם מטרה להופכנו להיות כאחד האדם. הסלאם-מאן, אומרים כמה מהם פה אחד, יסייע לכם לחצות מדבריות של זעם. אל תתנו למראה הראשוני להטעות אותכם, הם מפצירים. זהו לא שק איגרוף רגיל, כי אם שק אגרוף של המאה העשרים ואחת. שזה עכשיו, מדגיש מישהו מהם. חבריו ממהרים להשתיקו. הוא יודע להשמיע קולות כאב? בוודאי, הם עונים שוב כאיש אחד, מחייכים זה לזה ונועצים מרפקים בצלעות חבריהם. אבל האם הוא באמת ימות כשנהרוג אותו? האדונים מבולבלים. הם יוצאים להתייעצות קצרה בחוץ. אפשר לשמוע אותם לוגמים תה ולועסים ביסקוויטים. כשהם חוזרים, מכריז מישהו מהם שהמוות אינו קיים. מבחינה פילוסופית כמובן, ממהר שני להוסיף. אנחנו מורטים לעצמנו את הגבות בעזרת איזמל חלוד. אין תקווה. הכל נגמר. העתיד מת.
 
מתנת אלוהים לבני האדם. פאלם
 מתנת אלוהים לבני האדם. פאלם   
ואחרי שנכחדה התקווה, הכל נגמר והעתיד אבד, היה רק שקט, ורוח אלוהים השתובבה על פני המים הדלוחים. היא לקחה מאיתנו את המיטיבים המלומדים, ושטפה את הארץ מן הזוהמה. וביום שלישי אחד, בהבזק מרשים של גאוניות, הביאה לנו רוח אלוהים את הפאלם. קחו את המכשיר הנפלא הזה, בני אדם עלובים שלי (אמרה הרוח), ועשו בו כל שתחפצו. רכזו בו את רשימת האנשים שלא רוצים שתתקשרו אליהם; שמעדיפים שלא להיפגש אתכם; שמצרים על הרגע בו הצטלבו מבטיכם המיואשים; שימו בו את כרטיס הביקור הוירטואלי וחסר התועלת שלכם; הרכיבו את רשימת המשימות האומללות שעומדות בפניכם ברגליים רועדות, מזועזעות מהמחשבה שתאלצו לגעת בהן; שחקו סוקובאן.
 
תודה לך, רוח אלוהים יפה. אנחנו שלך לנצח. כלאי אותנו בבקבוק השמפו המשומש שלך לעולמי עד. אנחנו עבדייך הכנועים. אנחנו מאושרים עכשיו. הנפש שלנו נקייה כמו אקונומיקה בוואקום. עינינו בוהקות מאופטימיות מטרפת, וכל הכרתנו אומרת שמחת חיים, ענווה, טוהר, טוב לב והכרת תודה. תודה. ושוב תודה. והכרת תודה אחרונה לך. תודה. באמת. תודה. זה הפסח הכי טוב שהיה לנו בחיים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by