ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
תקווה נואשת לנוצצים אמיתיים 

תקווה נואשת לנוצצים אמיתיים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
האוסקר הוא אירוויזיון. אנג-לי חוגג
 האוסקר הוא אירוויזיון. אנג-לי חוגג   
הדבר המוזר ביותר בטקס האוסקר זה שהוא אכן הפך ל"טקס". משהו שחייבים, אין ברירה, כל שנה יש, אין מה לדבר, חייבים.

האוסקר הוא אירוויזיון. תודו שהוא אירוויזיון. נו, תודו, מה קרה, עולה לכם בבריאות? תודו ונגמור עם זה.

אירוויזיון הוא טקס, שלא ברור מי צריך אותו ולמה הוא טוב, רק ברור שמלא אנשים צופים בו כי זה מין דבר כזה שמלא אנשים צופים בו. השירים תמיד מחורבנים. קטעי הקישור תמיד נלעגים. וההצבעה תמיד מותחת. ומה נשאר בסוף? ג`וני לוגן, במקרה הטוב.

והאוסקר, מה? גם טקס: מלא אנשים צופים בו, כי מלא אנשים יודעים שמלא אנשים אחרים יצפו בו, ואי לכך הוא נורא חשוב. הסרטים תמיד - טוב, בדרך כלל - מחורבנים. קטעי הקישור תמיד נלעגים. ורגע פתיחת המעטפות כל כך מותח שבא לך להוריד את כל הציפורניים במכה אחת. ומה נשאר בסוף? בדרך כלל בילי קריסטל, השנה סטיב מרטין.

אז למה האירוויזיון נלעג, וטקס האוסקר נוצץ?
 

האוסקר היה שם קודם

כוכבי הוליווד היו פעם סמלים. ג`וליה רוברטס שמחה
 כוכבי הוליווד היו פעם סמלים. ג`וליה רוברטס שמחה   
תיאוריה: כי האוסקר היה שם קודם, והגדיר את המושג "נוצץ" הרבה לפני שמישהו חשב לעשות ממנו מושג. ואי לכך, הוא עוטה איזו מכובדות של "נוצץ אמיתי", בעוד האירוויזיון נולד כ"אירוע נוצץ", כלומר אירוע שלקח זמרים אלמונים והעטה עליהם בגדים נוצצים, מתוך תקווה שזה יהפוך אותם ל"נוצצים אמיתיים".

אבל מה זה לעזאזל "נוצץ אמיתי"? ההשערה שלי היא שזה קשור למשהו שהרבה אנשים מסכימים הסכמה תת מודעת שהוא משאת נפשם. שהיו רוצים להיות כאלה. ואכן, כוכבי הוליווד היו פעם סמלים, שיכולת - אם היית נאיבי מספיק - להזדהות איתם, לרצות להיות כמוהם, שאמרו לך משהו על חייך. ג`ון ווין היה אכן האמריקאי השתקן, האציל, הגיבור הביישן. קרי גראנט היה אכן קסם אישי מהלך. מרילין מונרו היתה אכן בלונדינית מערפלת חושים.

מה נשאר מזה? האם קיאנו ריבס הוא משהו חוץ משחקן בשם קיאנו ריבס? האם טום קרוז הוא משהו חוץ מאשר איש מפורסם שקוראים לו טום קרוז? אפילו טום הנקס, שדומה שהוא האחרון שעושה מאמץ להיות סמל אמריקאי תקף, אינו יכול להיחשב ליותר מחיקוי מוצלח של טום הנקס. חיקוי שמתאים את עצמו מחדש בכל שנה לאיזה אידאל חמקמק של גיבור אמריקאי חדש. נו, אז מה? בשנה הבאה הוא יפרק וירכיב את עצמו מחדש. כמה גיבור באמת יכול להיות גיבור מודולארי?
 
ואי לכך, הטקס הוא "טקס", הנוצץ הוא "נוצץ", דמעות התודה הן "דמעות תודה", ורק סטיב מרטין הוא באמת סטיב מרטין, כי האיש הזה אף פעם לא היה שום דבר שאפשר לאחוז, ועכשיו הוא עושה בדיוק את הדבר שדורש מקסימום חלקלקות ומינימום אחיזה: להנחות את טקס האוסקר.
----------------------------------------------
קטעים מטקס האוסקר, ערוץ 2, 21:25 עד 01:00
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by