ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
המהפכה: איזה כיף להיות מונופול 

המהפכה: איזה כיף להיות מונופול

 
 

נאפסטר מתאיידת במהירות, וברטלסמן נזכרת שאולי היא לא כל כך רוצה לקנות אותה. ריל נטוורקס, מצידה, נזכרת שעם כל הכבוד לקבצי מוסיקה, הכסף הגדול נמצא במשחקים. ולסיום, מחווה מרגשת לטוקס, הפינגווין הלינוקסאי שאף בית בישראל לא שלם בלי תמונה שלו על המקרר

 
 
 
 
 
 
 
 
 

זוכרים את נאפסטר? לא?

חפשו בנאפסטר מי ינענע אתכם. נאפסטר מתכווצת
 חפשו בנאפסטר מי ינענע אתכם. נאפסטר מתכווצת   
גבירותי ורבותי, זה סוף סוף קורה: נאפסטר מתכווצת, מתאיידת, מתפיידת. גיבוב הפילטרים שבית המשפט כפה על התוכנה, הוביל לירידה של שישים אחוז בתנועת החלפת הקבצים דרך שרתי התוכנה. מיליוני משתמשים גילו בשבועיים האחרונים שהם לא יכולים יותר למצוא בקלילות את יצירות המופת האחרונות של בריטני ואמינם, ובמקום לערבל שמות קבצים כדי להערים על הפילטרים, פשוט הלכו למקומות אחרים בהפגנת חוכמה חד-פעמית.

אין דבר, אומרים לעצמם קברניטי נאפסטר, תיכף נוציא ביחד עם תאגיד ברטלסמן את גירסאת התשלום של התוכנה, והכל יהיה טוב. אבל יכול להיות שלתאגיד המדיה הענק יש תוכניות אחרות. שמועות עקשניות ברשת טוענות שברטלסמן עומדת לסגת מהעיסקה עם נאפסטר ולזרוק אותה מכל המדרגות כבר בקיץ הקרוב. למה? כי לנאפסטר כבר אין 60 מיליון משתמשים, וככל שיחלוף הזמן יהיו לה פחות. האטרקציה הולכת ומצטמצמת.

כמובן שיש כאן מידה לא קטנה של צביעות. הקרב המשפטי הוא הרי זה שדוחק את נאפסטר למימדיה החדשים, ולברטלסמן יש חלק לא מבוטל בתביעה נגדה. מה שחשוב להבין זה שהמשחק הדו-צדדי הזה של חברות התקליטים הוא לא סתם טקטיקה, אלא אסטרטגיה טוטאלית ומחושבת, נטולת בושה, כמעט מקיאבלית בזדוניותה. חבל שאי אפשר לדחוס צביעות בקובצי mp3. היה יכול להיות להיט.

תראו את ה-RIAA: הגוף המאחד את חברות התקליטים תבע את נאפסטר על הפרת זכויות יוצרים. להגן על המוזיקאים הרעבים וכל זה. עכשיו, כשהנצחון שלהם כמעט מושלם, רוצות החברות לספק בעצמן מוזיקה דרך הרשת. רק מה, יש בעיה. עכשיו הן אלו שיאלצו לשלם זכויות יוצרים לכותבי השירים והלחנים. מה עושים? פונים למשרד זכויות היוצרים האמריקאי, ומבקשים לשנות את החוק כדי לצמצם נזקים. היו גם אתם מונופול. זה משתלם בטירוף.
 

המשחק האמיתי

למה לשלם? זה בחינם. משחקי ווב
 למה לשלם? זה בחינם. משחקי ווב    
העולם כולו מתנהג כמו סקוטי שמחפש מטבע של פאונד מתחת לפנס. כולם כל כך עסוקים בקרבות סביב המוזיקה הדיגיטלית, שלרגע נשתכחה עובדה אחת בסיסית: הכסף הגדול און-ליין כלל לא טמון בתעשיית הפופ-רוק-דאנס, וגם לא בקונפקציית התרבות הקלוקלת של הוליווד. לא. מי שרוצה לעשות בוכטות על גיקים וילדי הרשת צריך ללכת רק בכיוון אחד: משחקים. כבר כמעט שכחנו, אבל הנה באה הג`מעה מ"REAL" כדי להזכיר לנו.

באחד מהחודשים הקרובים הם ישחררו מוצר חדש, "ריל-ארקייד" יהיה שמו בישראל (או באמריקה. אותו דבר, לא?). תמורת דמי מנוי צנועים, יוכל המשתמש הפוטנציאלי ליהנות מעשרות משחקים בלעדיים המתופעלים מעל גבי האינטרנט. האנאליסטים הגיבו לתוכנית הזאת בתקיעות תרועה רמות ועולצות מממעמקי ישבנם, אבל לנו, הנודניקים, יש רק שאלה אחת, השאלה הקבועה שלנו: למה שנשלם על משהו שאנחנו כבר מקבלים בחינם?
 

טוקס + טן-ברינק = אהבה

רוצה להיות חבר שלי? טוקס הפינגווין במגוון פוזות
 רוצה להיות חבר שלי? טוקס הפינגווין במגוון פוזות   
כבר טענתי כאן לפני כמה מדורים ש"טוקס", סמל האנדרגראונד הלינוקסאי, הולך להיות סופרסטאר ולנפץ את גבולות המיינסטרים. שמעו אותי החברים מ"וויירד ניוז", והרכיבו למענכם סקירה מאלפת של תולדות הפינגווין החמדמד. מעבר לעובדה שמדובר באחד הטקסטים המוצלחים ביותר שהתפרסמו ברשת אי-פעם (קריאה חובה, כן?), נחשפו בכתבה כמה עובדות מרתקות:

א. בניגוד לכל המיתוסים, לינוס טורבאלדס, האיש והקרנל, מעולם לא הותקף, ננשך או הוטרד מינית על ידי פינגווין בטרם הבליח טוקס במוחו.

ב. משתמשי לינוקס רבים טענו בזמנו שהפינגווין אינו מייצג כראוי את מערכת ההפעלה הקשוחה והיעילה. אה, והשועל הדבילי הזה כן?

ג. גאוני שיווק למיניהם עדיין טוענים שטוקס פשוט חמוד מדי, ואינו מעביר את מסר העוצמה של לינוקס למשתמש. אם זה היה תלוי בהם, אריק שרון היה הלוגו. רעיון לא רע, בעצם.

ד. טוקס כפי שאתם מכירים אותו, צוייר על פי הנחייתו של לינוס בעצמו, במצב שבו הוא נראה "אחרי שאכל חבית שלמה של דגים ועשה גרעפץ".

ה. כל אחד, אבל ממש כל אחד, יכול להשתמש בטוקס הפינגווין לצרכיו הסוטים. איפה צער בעלי חיים כשצריך אותם?
 
 
למה אתה מקלל, יה מנאייק
 למה אתה מקלל, יה מנאייק   
בעיה מוכרת באינטרנט: אתה נקלע לויכוח/דיון/צ`אט סוער, כשלפתע מתחיל אחד המשתמשים לקלל אותך ואת אימך כאילו הוצאתם אותו ממצרים או משהו. רוב האנשים, כמובן, מקללים חזרה בלי שום בעיה או בושה. אבל ישנם בינינו, הס פן תעיר, גם אנשים שלא מצויידים במבנה הפסיכו-פתולוגי הדרוש כדי להשיב מלחמה שערה.
 
אתם מכירים אותם. אלו הם הברנשים ששואגים "השופט שוגה!" בבלומפילד. אלו הם הילדים מהכיתה שקראו לכם "בן-זולל-תפוחים". אין ספק, בעידן הדיגיטלי מדובר בנכות של ממש. והנה עזרה ראשונה לעדיני הנפש: אתם מכניסים את הטקסט הנקי והצח שלכם, לוחצים על כפתור, והקללות מתווספות מעצמן. זהו. עכשיו רק צריך אפליקציה שיורקת סמכטות על המוניטור.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by