ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
איך עובד מסך מגע 

איך עובד מסך מגע

 
 
בלדד השוחי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יש משהו מתבקש במסכים רגישים למגע. אתה רואה את התמונה מוצגת, למה שלא תוכל לגעת בה? במחשב האישי הצורך "לגעת" בתמונה מסופק על-ידי העכבר, אבל לאחרונה אנו רואים יותר ויותר מכשירים קטנים וניידים שאפשר להפעיל בכל מקום, ותודות למכשירים אלו מסכי-המגע צוברים פופולאריות עצומה. אז רגע לפני שההמצאה הזו משתלטת לנו על החיים באופן סופי, בואו ננסה להבין כיצד היא עובדת.
 

טכנולוגיות אלטרנטיביות

רשת של אינפרה-אדום
 רשת של אינפרה-אדום   
מסכי-המגע הראשונים פעלו בעזרת דוגמת שתי-וערב של קרניים אינפרה-אדומות. מול כל קרן הונח חיישן. ברגע שמישהו היה נוגע במסך הוא היה מסתיר חלק מהקרניים והחיישנים היו יכולים לספר איפה זה קרה.
 
היתרון של הטכנולוגיה הזו היא שהיא לא דורשת ממך לשים שום-דבר על המסך, ושבניגוד לשיטות שיתוארו בהמשך היא לעולם לא מצריכה כיול מחדש, אבל היא רגישה מאד ללכלוך, לאבק, ללחות ואפילו לאור; ובנוסף, צריך ממש הרבה קרניים וחיישנים רגישים כדי להגיע לרמת-דיוק מתקבלת על הדעת.

טכנולוגיה מקובלת אחרת היא להניח על המסך שכבה דקה ושקופה שמסוגלת לאחסן מטען חשמלי קטן. בכל-פעם שהמשתמש נוגע במסך חלק מהמטען הזה עובר אליו, וחיישנים מיוחדים מגלים את ה"חורים" במטען. גם מסכים כאלו רגישים מאד ללחות, והם לא מסוגלים לגלות מגע של חומר מבודד. מספיק ללבוש כפפה כדי שהמסך יתעלם ממך לחלוטין.

הטכנולוגיה היקרה ביותר שנמצאת בשימוש שוטף יוצרת רטיטות וגלים זעירים על-פני קרום דקיק שמונח על המסך ו"קוראת" אותם כשהם מגיעים לצד השני. כשמשהו מספיק גדול נוגע במסך הוא מפריע לגלים הללו לעבור ולפי אופי ההפרעה ניתן לחשב היכן היא התרחשה. הטכנולוגיה הזו מתקשה לגלות מגע של דברים חדים (כמו שפיץ של עט), והיא רגישה לא רק לאבק ולחות אלא גם לרעש (תנודות באוויר מזעזעות את המסך ויוצרות הפרעות בגלים).
 
 

כבוד השופט, התנגדות!

חתך צד של מסך-מגע
 חתך צד של מסך-מגע   
הטכנולוגיה הנפוצה ביותר כיום מבוססת על התנגדות חשמלית. כמו שתי הטכנולוגיות הקודמות, אף היא דורשת מאיתנו להניח משהו על המסך, במקרה הזה מדובר בשתי שכבות ובפגיעה משמעותית בבהירות התמונה. מאידך-גיסא, היא מאד לא רגישה להפרעות, היא מגלה כל-דבר שמפעיל מספיק לחץ על המסך, והכי חשוב - היא זולה.

השכבה התחתונה עשויה מחומר בעל התנגדות גבוהה, והפינה שלה מחוברת לצד אחד של מעגל חשמלי. השכבה העליונה מצופה בחומר מוליך, והיא מחוברת לצד השני של אותו מעגל. שתי השכבות מופרדות זו מזו בעזרת נקודות זעירות (ושקופות), וכל זמן שהן לא נוגעות אחת בשניה המעגל נשאר פתוח.
 
מימין: זרם החשמל עושה דרך ארוכה ונחלש בדרך. משמאל: זרם החשמל עושה דרך קצרה בלבד ונשאר טרי ורענן
 מימין: זרם החשמל עושה דרך ארוכה ונחלש בדרך. משמאל: זרם החשמל עושה דרך קצרה בלבד ונשאר טרי ורענן   
אבל ברגע שמשהו לוחץ על המסך, השכבה החיצונית מתכופפת קצת ונוגעת בשכבה הפנימית והמעגל החשמלי נסגר. ככל שהנקודה בה המעגל נסגר רחוקה יותר ממקור הזרם, כך נאלץ הזרם לעבור מרחק גדול יותר דרך השכבה בעלת ההתנגדות הגבוהה, והמעבר הזה מחליש אותו. כך, על-ידי בדיקת עוצמת הזרם, ניתן לדעת היכן הנקודה הזו היתה.
 
דרך הפעולה של מסכי-מגע טובים קצת יותר מורכבת, אבל זה הרעיון הכללי: סנדביץ' של קצרים פוטנציאליים. למישהו יש רעיון יותר טוב?

בלדד השוחי
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by