ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
לחץ כאן: שמישהו יעשה לנו ריבוט 

לחץ כאן: שמישהו יעשה לנו ריבוט

 
 
האחים טבריה

אין לכם מושג כמה נורא האינטרנט יכול להיות, אבל בדיוק בשביל זה אנחנו פה. האיש עם הפיפי הכי גדול בעולם, נשים עם שלושה ציצים, שלומי הגבר, קנדים טיפשים וביקורות מטופשות על ספרים - כולם ילמדו אתכם להיזהר מהדבר הנורא הזה שנקרא אינטנרט

 
 
 
 
 
 
 
 
 
חתול שחור ביער אפריקני. מפחיד אותי יותר מברדלס
 חתול שחור ביער אפריקני. מפחיד אותי יותר מברדלס   
למרות שהאיש הזה טוען שיש לו את איבר המין הגדול ביותר בעולם, אני יכול להעיד בשבועה שהוא משקר, או סתם אופטימי. נכון, מדובר בחבל מכובד בכל קנה מידה, אבל באי-ביי הולכות שלוש חתיכות כאלה כל יום לאנשים שכבר למדו חוויית קניות אמיתית מה היא. מודה אני לפניכם, גם כותב מדור זה רכש עבור אחד מרחרחני האינטרנט שלו את הציוד השערורייתי הזה, כדי לבדוק אחת ולתמיד אם אכן האורך לא קובע מי יזכה במכרז. אז האמת היא שבסדר, לא פחות מזה ולא הרבה יותר מזה. ארוך, זה נכון, אבל גם קצת לא נוח כשמשחקים סנוקר. בסוף שמתי לו על זה גרב של אדידס, בתקווה שהעין הקטנה והצקצקנית שלו תפסיק להסתכל בי בבמבט מאשים. ברגע של יצירתיות הדבקתי לזה גם אזניים מקליפה של תפוזינה והלכנו לראות את החדש של פיטר גרינאוואיי. דווקא לא משהו. קצת פרום נראטיבית.
 
כמו תינוק, כמו גוזל. כמו שיכור שנגמל
 כמו תינוק, כמו גוזל. כמו שיכור שנגמל   
תכירו, זה החבר החדש שלי, שלומי. אנחנו לא חברים כמו שאתם חושבים (או כמו שאני הייתי רוצה), אולי בגלל שהוא חתיך מדי בשבילי, או חכם מדי. היחסים שלי עם שלומי מזכירים יותר אהבה נואשת בין נפשות תאומות. לשנינו יש תחומי עניין חופפים: כמו באתר שלו, גם במוח שלי רץ טיקר שמציף אותי במשפטים חכמים על הקוסמוס; גם אני, כמו שלומי, אוהב שרירים; וגם שלומי, בדיוק כמוני, מתגורר בתל אביב. אמרתי לו יום אחד "שלומי, אנחנו אחים סיאמיים - בוא נקריא זה לזה סונטות של שייקספיר ונלך לשתות מיץ פירות בשייקספרי", אז הוא אמר לי שהוא לא יודע איפה זה שייקספרי. "נו שייקספרי", עניתי בקוצר רוח מתיילד. "זה בסטראטפורד-אפון-אייבון". שלומי ביקש קיווי, אבטיח ומלון, שזה כמו הקבוע שלי, רק בלי הבננה. מה יהיה, שלומי? מה יהיה עם הבננה?
 
אומרים שיש לך עבר קרבי. את מחומצנת או שזה טבעי?
 אומרים שיש לך עבר קרבי. את מחומצנת או שזה טבעי?   
"איזה יופי, בואי למיטה". כך אמר פעם הפילוסוף הברזילאי סוקרטס לאחת מנשותיו, כשגילה שהיא נושאת על גופה יותר שדיים מהמצופה. למרות שהתבטאות זו - שתועדה בספרו האוטוביוגרפי של חברו הקרוב, נהג המרוצים המנוח נלסון פיקה, גרמה לסוג של סערה בעולם האמנות הפורטוגזי והוציאה מיליארדי מפגינים זועמים לרחובות בואנוס איירס - לא ברור עד עצם היום הזה כמה שדיים בדיוק היו לה, והאם זה היה שווה את הטירחה. היום מתגורר הפילוסוף הסגפן בווילה לובוס, לשם הוא מזמין מפעם בפעם נערות טובות ומולטי-אורגזמטיות כדי לחגוג את החיים הטובים, ולהודות לאלוהים על כישרונו. זה, כנראה, עמוד הבית שלו.
 
 
אוהב ללכת בקיץ יחף. לאכול המבורגר גדול ונוטף
 אוהב ללכת בקיץ יחף. לאכול המבורגר גדול ונוטף   
הא?
 
מסתבר כעת שהוויכוח ההומו-לסבי המפותל המתנהל בקולניות מעל דפי מוסף הספרות של "הארץ", הוא רק קצה הקרחון. בכל העולם (אך בעיקר בדרום ארה"ב, כמובן) החלו מגרדים מעליהם מבקרים חרוצים את קליפת האנונימיות השמנונית שנכפתה עליהם בטרם היות האינטרנט, ופתחו במלחמת חורמה אכזרית נגד עוולות הספרות הקלאסית של המאה העשרים. כך, ובזכות פתחון הפה שהעניק להם ג`ף בזוס, משתלחים ללא רסן כל מני איכרים מטנסי וחובבי שחורים מפנסילווניה ביצירות ספרותיות מהמדרגה הראשונה. אני, שכמובן מעודד אותם לעשות כן ומחכה כבר שנים לקרב נגד תנין, תוהה מה הם יגידו על הספר האחרון שלי: "מי הזיז את הנשים לירח ואת הגברים לבית הכנסת?" זוהי חקירה בעל אופי פילוסופי-תיאולוגי של חיי האדם בשלהי המאה העשרים בואכה שנת אלפיים, תוך הסתכלות מפוכחת בערכי הדור הקודם ובעיטה מטאפורית במעיים של החברה המערבית המעונבת. אם זה לא ימכור, אולי ננפיק פורנו, או נקנה כסף זול בנטאקשן.
 
כולנו טיפות בזרם. כולנו טיפות נושרות
 כולנו טיפות בזרם. כולנו טיפות נושרות   
מצחיק, איך שהטרנדים המטופשים ביותר מצליחים להיסחף כמו גופה מחוררת של סמור במיסיסיפי, ונוחתים לבסוף לחופיו הזהובים של האינטרנט היהודי. מצחיק, אך לא משעשע, שהרי מי כמונו צריכים לדעת שעל שנאה לעם אחר, אפילו אלה אותם חבוטי גורל נלעגים מקנדה, אסור להתבדח. הרי מי שכמותנו אמור להבין את הסכנות הטמונות בהתעוררות הרגש הלאומי, בשנאת זרים או ברכישה אומללה באתר מסחר מפוקפק. הביאו לי רחפת מלאה בצלופחים, אלה.
 
השבוע לא מצאו תחקירני האינטרנט שלנו את יישום השבוע, שלמד כנראה איך לא להיראות. אם מישהו מרגיש שזה ממש חסר לו, יכול לעמוד על הראש ולדווש עם הרגליים כמו אופניים. רק תעצרו לפני שאתם מגיעים לבנימינה - בלילה מתכסים שם, כי יש צינה.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by