ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
האינטרנט מרביץ בחזרה 

האינטרנט מרביץ בחזרה

 
 
האחים טבריה

והיום, אם תצליחו ללחוץ כאן: איש מכוער באקסטרים, קנדים מיותרים, בית קברות לחיות, בובות פעולה אישיות וכמעט אף בחורה ערומה. אני מחקה לכם, פתאים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הו ריקי יור סו פיין, יור סו פיין יו בלואו מיי מיינד. היי ריקי
 הו ריקי יור סו פיין, יור סו פיין יו בלואו מיי מיינד. היי ריקי   
לפעמים - כמו שאמר פעם ברוס ויליס בהפקת הפורנו הזולה שלו מסוף שנות השבעים - יש כל כך הרבה יופי בעולם, שאני חושב שאני הולך להקיא על סיביל שפרד. אני, שמעדיף את כוכבי הפורנו שלי נקיים ומטופחים, מוצא עצמי בוהה יותר ויותר באיש היפה הזה, ריק, שגם היה ידוע פעם בשם "שועל הכסף". דרך התמונות וסיפור החיים המופלא אני מגלה אדם אחר. לא רק את אותו גוף השרירי, חיוך הנוצץ וביוגרפיה השקרית, אלא גם את המושג החמקמק שאנו מכנים בשם "נפש". ריק הוא הנפש התאומה שלי, כנראה. אני רואה דרכו הכל, ושום דבר לא נסתר ממני. מחר בשש וחצי קבענו לבאולינג בקניון איילון. מישהו בא?
 
בום, בום. בום על קולי זה גאג לא נורמלי בטלוויזיה
 בום, בום. בום על קולי זה גאג לא נורמלי בטלוויזיה   
פעם, אני זוכר, נהגנו לייצר כאן קצת ליגלוג זול על חשבונם של האנשים שאוהבים לראות סטאר-טרק. מאז שהפסקנו עם המסורת היפה הזו, מדווחים לי כמה קוראים נאמנים, החזירו לעצמם אותם צעירים מעופשים מעט מהביטחון העצמי האבוד שלהם, והתחילו מפרים את השלווה השוררת בקהילה הקטנה והחמימה שלנו. לכן, ומכיוון שלכל דבר יש סוף, מצאו נמנמני האינטרנט הנאמנים שלנו את המוצג הביזארי הבא, כדי שנוכל להשיב את הסדר על כנו.

בעמודים האלה ריכזו הנערים האיומים, שמכלים את ימיהם בכירסום צמר סלעים ולעיסת מוגלה מהעיניים, את כל ההערות הטכניות הקטנוניות שהצטברו אצלם בנוגע לסדרת הסרטים האהובה עליהם, ואף יותר מזה. עד כמה יותר מזה? אלוהים ישמור, לא העזתי לבדוק. אומרים שמי שמסתכל, מתעוור.
 
היד מקנדה, המוח ממאדים. בואו לדפוק להם מכות
 היד מקנדה, המוח ממאדים. בואו לדפוק להם מכות   
התחושה שקנדה היא מקום פיקטיבי הולכת ומתחזקת אצלי ככל שהימים עוברים, ואף אזרח קנדי שאנחנו מכירים לא מת. בפארפרזה על ממרתו הידועה של כדורגלן העונה לשנת 1976, מאיר ברד, אפשר לומר כי מי שלא מת - אינו קיים, ומי שאינו קיים, בוודאי שאינו קנדי - אם כי רצוי בכל זאת שיקנה בנטאקשן, לפחות פעם אחת, שיבוא, יראה מה מציעים לו, יהנה מהמחירים הנוחים לכל כיס, ויחזור לאלמוניות.

עם זאת, חייבים להודות שיחסית למדינה שנחיצותה, שלא לומר קיומה, מוטלים בספק גדול, מייצרים האנשים האלה תנועה לא מעטה ברשת. והכי גרוע הוא שהם שוב רוצים לשלוט בעולם, כמו שכבר קרה לנו איתם לא מעט פעמים, כשהבנק סרב להוריד להם מהעו"ש את התשלום האחרון על מייבש הכביסה שהם הזמינו. אני אומר לכם, חוץ מבן ג`ונסון לא תתפסו אותי אומר קדיש על אף אחד מהם.
 
 
הנה, כאן יש אנשים שהפנימו את ערכי הפוסט מודרניזם הקלאסי, והשכילו להביא לנו את המוסיקה הגרועה ביותר שהצליחו להעלות על הדעת היישר אל הדסקטופ. מלבד מוסיקה איומה, כדאי להתעכב כמה דקות על מסרי הנאצה שהאנשים הפנטסטיים האלה מקבלים מכל מני חסרי הומור מכוערים, שכמעט ומתעלים לרמתם של האנשים שמגיבים ל"לחץ כאן".

"אתם בטח מתרוממים ליבראלים", כותב להם שם אחד הגולשים, שלא הרהיב עוז להזדהות בשמו. ואני אומר, כאן בדיוק טמון ההבדל ביננו לבינם: המקללים שלנו מכירים בחשיבות התגובה שלהם, ומודעים ליחס ההוגן שלנו כלפי כל סוג של דעה. אצלם, או בכל מדינה חשוכה אחרת, אנשים עם דעה נוטים להסתתר מאחורי שם בדוי, אם בכלל. יופי יופי, תמשיכו ככה - רק שלא נהיה אמריקה.
 
ריצ`י סמבורה היה אומר: איפה כאן הבחורות?
 ריצ`י סמבורה היה אומר: איפה כאן הבחורות?   
אין פה ערומות, סנאים בחזיות או כל דבר אחר שבשבילו אתם נכנסים לאינטרנט. סתם אתר פשוט ומשעשע. קונספט חדשני? בוודאי. שנמשיך עם זה? אני לא חושב, או כמו שהיה אומר איאן גילאן: אוווו אוווו אוווו.
 
בואו לקבארט, בואו. לקבארט, לקבארט, לקבארט
 בואו לקבארט, בואו. לקבארט, לקבארט, לקבארט   
בשבוע שעבר, אני כבר לא זוכר אם סיפרתי, מתו לי שניים מנמנמני האינטרנט היפים שלי. בלי להניד עפעף, ולמרות שזה היה באמצע אנגליה-ספרד, הוצאתי מהארון את סרבל הסופה הצהוב, אספתי קילשון ואת חפירה מהמחסן, ויצאתי החוצה לגשם האיום, כדי לקבור את החיות המסכנות. כשהגעתי לחלקה שלי, בה קבור כל מי שאי פעם עשה בשבילי איזו עבודת פרי-לאנס, כבר היה ממש מאוחר, והגרביים שלי היו רטובות לחלוטין. תוך כדי חפירה מאומצת נזכרתי שאין לי מושג אילו שמות צריכים להיות על המצבה. הוצאתי את המכרסמים משקית הניילון וצעקתי להם, ממש לתוך האוזן: "הלו, איך קוראים לכם למען השם"? אבל הם לא ענו. התעצבנתי, זרקתי אותם למגרסה, איפה שכל החיות הלא מזוהות, ונשבעתי שאני בחיים לא עושה יותר מעשים טובים בשביל דברים עם פרווה. רק כאן, אולי, אם זה ישתלם לי.
 
בואי בובה, לטס גו דאנטאון, לטס גו דאנטאון, לטס גו דאנטאון
 בואי בובה, לטס גו דאנטאון, לטס גו דאנטאון, לטס גו דאנטאון   
היי, הנה האתר הכי טוב באינטרנט, הייתם מאמינים? יש כאן הגיגים, טורים אישיים, מחשבות, ואפילו כמה תמונות יפות. זה האתר הכי טוב באינטרנט. מדברים פה על אקטואליה, ועל המצב, ועל מה קורה, וקצת גם על מה יהיה ומה שכבר היה, ואפילו יש כאן תמונות. ומדברים כאן על אוניברסיטת בר-אילן, שזה מוסד לימודי מצויין ומכובד. ויש כאן מאמרים מצויינים, ומחשבות על המצב, והגיגים. ותמונות. חלקן יפות. ואקטואליה, וטורים, ויש משאל. הכי טוב באינטרנט, האתר הזה. במיוחד הטורים, ההגיגים והמחשבות. אקטואליה. פוליטיקה. יש התפלפלויות גם. מחשבות. טורים מדיניים, פוליטיקה, האתר הכי טוב ברשת האינטרנט, אבל הוא שוקל לסגור, אז בואו נביא לו קצת טראפיק.
 
קוקו, בטורונטו כבר היית? אולי אפשר עוד להציל משהו
 קוקו, בטורונטו כבר היית? אולי אפשר עוד להציל משהו   
וזה כבר היישום של השבוע.
 
הפעם אתם יכולים לעשות פרסונליזציה לבובת הפעולה המועדפת עליכם, וזה יכול אולי לעזור לכם עם בחורות. או שלא, אבל אז קשה להבין בשביל מה זה טוב.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by