ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
המהפכה: נראה טוב, הדפדפן שלך 

המהפכה: נראה טוב, הדפדפן שלך

 
 

זוכרים את מלחמת הדפדפנים? כן, ההיא שנגמרה בניצחון של האקספלורר עמוס הקשקושים והמתרסק. חשבתם שזהו, אבל מסתבר שמתחת לפני השטח קורים כמה דברים יפים. כמו למשל איי-קיוב, דפדפן תלת מימדי חדש, מהפכני, ואין ברירה אלא להודות - גם די מגניב

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מסובבים את הקוביה בסבבה, וממרכזים בכל פעם עמוד אחר. איי-קיוב
 מסובבים את הקוביה בסבבה, וממרכזים בכל פעם עמוד אחר. איי-קיוב   
פעם, לפני שנים רבות, היתה מלחמת דפדפנים. זה היה באמת מזמן: בגין היה עוד ראש ממשלה, הפלמ"ח תקף ג`מוסים בביצות החולה, שיירות דיליג`נסים העבירו את גירסאות האקספלורר הראשונות לירושלים הנצורה. הרבה ביטים עברו במודמים מאז. עיתות שלום הגיעו. לפני כמה שבועות, כשנטסקייפ 6 שוחררה סופסוף, לאף אחד כבר לא היה איכפת. דפדפנים הם כבר לא משהו שמתווכחים עליו; עושים מה שביל גייטס אומר, וזהו. אבל יש לי חדשות בשבילכם.

לחדשות קוראים "איי-קיוב", המהפכה הקונספטואלית הראשונה בתחום הדיפדוף מאז הילכו הדינוזאורים של מוזילה ברשת הפרה-היסטורית. חברת תוכנה קטנה בשם CE2 משחררת את הדפדפן המרתק ביותר שיצא לכם לראות בזמן האחרון; זה לא סתם שכבר ארבעה חודשים הוא דופק כותרות מתלהבות באתרי ההיי-טק הגדולים. בדקתי את גירסת הבטא שלו, ואחרי שהתאוששתי מהסחרחורת שתקפה אותי, החלטתי להתלהב גם.

נתחיל מזה ש"איי קיוב" הוא דפדפן תלת-מימדי (והנה הדמו). זה אומר שבמקום עמוד אינטרנט אחד בחלון, יש לכם חמישה: שלושה קירות, רצפה, תקרה. אתם יכולים לגרור קישורים מקיר לקיר, והם יפתחו בקיר אליו סחבתם אותם. אתם יכולים להשוות מחירים בחמישה אתרים במקביל, להקשיב לחמש תחנות רדיו בבת אחת כאילו הייתם מיקי גורדוס, להתנייד בין אתרים בקלילות, כשכל הזמן אתם מסובבים את הקוביה בסבבה, ממרכזים בכל פעם עמוד אחר. גדול.
 
בראוזר לא חייב להיות מכוער. נאופלאנט, הדפדפן הכי חתיך בשכונה
 בראוזר לא חייב להיות מכוער. נאופלאנט, הדפדפן הכי חתיך בשכונה   
וזה לא סתם גימיק. או לפחות לא רק גימיק. תופעת הלוואי הנוראית ביותר של מלחמות הדפדפנים, היא שהפיתוח הקונספטואלי של הדפדפן נתקע בשלבים המוקדמים שלו. ברור לכל מי שחושב על זה שניה שהממשק והתצורה הנוכחיים שלו אינם הדרך האופטימלית לקליטת אינפורמציה. משתמשי אינטרנט מתקדמים צריכים, יכולים ורוצים לעכל יותר מידע בפחות זמן. לצורך זה הם מוכנים אפילו להשתמש בקומבינות לואו-טק מביכות כמו "קוויק-בראוז".

הסיפור של "איי-קיוב" הוא תזכורת חשובה לכך שהנוק-אאוט הטוטאלי שחטפה נטסקייפ מהאקספלורר אינו טראגי כשלעצמו. מה שעצוב, מבחינת כולנו, הוא שהדיון על הדפדפן הגיע לסיומו בטרם עת. זה עצוב, כי דפדפן הוא כלי הרכב איתו אנחנו משתנעים במרחבי הרשת. זה עצוב כי האקספלורר והנטסקייפ, אם להמשיך במטאפורה המוטורית, נראות ומרגישות כמו עגלה עמוסה הרתומה לסוסה צולעת בהיריון.

וזה עצוב במיוחד כי לא חסרות אלטרנטיבות, רק שאף אחד לא טורח לספר לכם עליהן.
 
דפדפנים הם לפעמים גם אמנות. עבודה של אמן הולנדי מקושקש
 דפדפנים הם לפעמים גם אמנות. עבודה של אמן הולנדי מקושקש   
יותר משישים דפדפנים שונים נספרו השבוע באתר "Browser Watch". מבדיקה רנדומלית לחלוטין של אחדים מהם עולה ממצא אחד מרכזי ומפתיע: כולם, כמעט ללא יוצא מן הכלל, טובים יותר מהאקספלורר. "אופרה", הדפדפן הנורווגי שכובש לו מעריצים רבים ומוביל את החזית האלטרנטיבית, בכלל משאיר את האקספלורר בעשן. הוא קליל, הוא מהיר, הוא יעיל. כל מה שהדפדפן של גייטס לא.

מי שהתפלץ מהשורות האחרונות חייב להבין דבר פשוט: כל מה שדפדפן אמור לעשות זה להקל על השיטוט ברשת המחוררת. הוא צריך להיות קטן וחכם ויפה (נגיד, כמו "ניאו פלאנט" מבית "וויירד", הדפדפן המועדף עלי אישית). הוא לא חייב גם לשלוח דואר, לשמש כמעבד תמלילים, להתחבר ליוזנט ולשיר שאנסונים באספרנטו שוטפת. דפדפן אמור להיות דפדפן, לא התשובה הוירטואלית לאולר שווייצרי.

מאבק השליטה המוטרף גרם למתכנתי האקספלורר והנטסקייפ לשכוח מהעניין שלשמו התכנסנו. הם התחרו בגיבוב אפליקציות חולני וזנחו לחלוטין את מה שבבסיס העניין הדפדפני: הדינמיקה של הגלישה עצמה. שום שינוי. שום חידוש. נכון, עוד לפני "איי-קיוב" היו נסיונות לנפץ את הסטטוס-קוו הטכנולוגי הזה על ידי הוספת מימד שלישי לדפדפן (לטובת קוראינו הגיקים: הנה דפדפן VRML שעובד על לינוקס, שלא תגידו שלא דואגים לכם), וכולם כשלו.
 
 
 
למרות זאת, אני מתעקש שיש מקום לחידוש בפורמט הדיפדוף הנוכחי. ולא רק אני. יש מי שחשב, למשל, שדפדפן שמתרגם תמונות לצלילים הוא רעיון טוב. אמן הולנדי בשם יוס קופרס המציא דפדפן שרק הוא ואלוהים יודעים איך לנווט איתו, זכה בפרסים והפך לגיבור לאומי. מתישהו, רעיון דיפדוף ביזארי כזה או אחר יקח אותנו קדימה. כרגע אנחנו פשוט בעידן האבן. תיכף יבוא מישהו וימציא את האש.
 
 
יש סרטים שלא צריך לדבר עליהם יותר מדי. לא כי אין מה להגיד, אלא כי כל מלה תהיה מיותרת. אם לסרטון קוראים "פייט", והוא בשחור-לבן, ולא נאמרת בו אפילו מלה אחת - רק שני טיפוסים שדופקים אחד לשני מכות - מה כבר אפשר להגיד עליו? כלום. צריך פשוט לראות אותו וזהו. אז זהו. מה אתם עוד עושים פה? אה, כן, הלינק.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by