ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
משלמת ביוקר 

משלמת ביוקר

 
 
שירה גל

באינטרנט המחירים זולים יותר, אבל האם החיסכון שווה את המרורים שבדרך? שירה גל יצאה לברר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביום שבו אצליח להבין את הטירוף סביב המכירות הפומביות באינטרנט, אני אקנה לי מיקסר קטן. אני אציב אותו באזור בולט בבית, למשל מעל הטלוויזיה, ולכל מי שישאל, אספר שקניתי אותו בכלום כסף, ממש מציאה, אפילו המשלוח עלה לי יותר. המיקסר הקטן הזה שאני חושקת בו, שיש לו הספק של 200 וואט וידית אגרונומית, יהיה גביע הניצחון, אות ומופת לכך שגם אני יודעת למצוא דילים טובים ברשת ולגלות עסקאות מוצלחות בין מאות מכרזים שנועדו לעשוק את העו"ש של העוברים ושבים. ותמיד תמיד אשמור בסוד, שאת אותו מיקסר, או בשמו המקצועי – "בלנדר למטבח LEXUSS דגם ELHAMC-1100" , בכלל רכשתי בחנות של מאיר מוצרי חשמל, רחוב ההסתדרות פינת פינסקר. אין חניה. אל תנסו אפילו, גוררים שם כמו משוגעים.
 
בינינו, למה בכלל לטרוח ולשרוף את זמנכם בהרשמה אינסופית לעשרות מכרזים-במחיר-התחלתי-שזה-לא-יאמן-פשוט בשביל מיקסר? או לחילופין בשביל מקרר או רמקולים לרכב? הרי רק החיפוש אחרי המחיר המושלם יכול להוריד לאדם 3 שנים מהחיים (תלוי איפה הוא מחפש כמובן, יש מקומות בהם תאבדו רק שנתיים, תלוי באיזו שעה הגעתם). זה דורש כיתות רגליים בין חנויות מהסוג האמיתי, בירור מחירים, ליטוף המוצר ויצירת קשרים אישים עם המוכר, שלא לדבר על בעיות חניה וניסיונות עקרים לפלרטט עם הגורר ניסים לפני שהוא יוצא למסע לארץ-לעולם-לא-תראי-שוב-את-הרכב-שלך. לאחר מכן, יש לעבור בין אתרי המכירות השונים ברשת, לחפש את המוצר המדויק, או משהו שעונה לפחות על רוב הפרמטרים, ואז לוודא שהמחיר משתלם, כולל הובלה, פירוק והרכבה. בסופו של התהליך אתה מוצא מוצר שמזכיר מאוד את מה שחיפשת, רק יקר או זול יותר במאה שקלים מההוא שראית בחנות. ואתה תקנה אותו, ברור, כי אחרי כל זה – למי יש כוח לחזור לחנות? במקרה הכי גרוע, תספר שזה עלה פחות.
 

גם אני קניתי בפחות

 
כי בנושא הזה בעצם, מסתכם כל הסיפור – העיקר שנוכל להגיד, שקנינו את זה בפחות. ישראלים אוהבים לספר שהם קנו בפחות, והפחד הכי גדול שלהם הוא שמישהו יגיד להם שהוא קנה את זה בעוד יותר פחות. אתה יכול לשקר, כמובן, אבל אז גם השני ישקר. זה לגיטימי. אני לעולם לא מספרת כמה באמת עלה לי מה שעלה לי, כי זה פותח פה לשטן ויום אחרי אני מגלה את אותו פריט בחצי מחיר. היתרון במכירות פומביות באינטרנט הוא שבלאו הכי אחרי שהמכירה נסגרת איש לא יכול להוכיח כמה באמת זה עלה לו. הקונים א' מר"ג, ב' מחולון וג' מרמת ישי נעלמים עם המכרז בחזרה לעבודתם הסודית למען ביטחון ישראל, המוצרים מתחלפים, המחירים משתנים, והניצחון הזמני נשכח.

אבל אם ישנו מוצר אחד ששווה להתאמץ עבורו, זו מצלמה דיגיטאלית. למעשה, נראה לי שהסיבה היחידה לקיומם של אתרי מכירות פומביות זו המצלמה הדיגיטאלית. עוד לא שמעתי על אדם אחד שקנה מצלמה דיגיטאלית מחוץ לקירות הרשת, ואפילו מאיר מהחנות למוצרי חשמל טרח להפנות אותי בחזרה למקום ממנו באתי, כשביקשתי לשאול אותו למחיר מחירון. הוא כמובן היה מאוד סבלני והסביר לי את כל מה שהייתי צריכה לדעת בנוגע לרזולוציה וזום אופטי, אבל כשהחוורתי למשמע המחיר, הוא חייך בנועם ואמר לי לחפש באינטרנט. "בלאו הכי יש לי רק דגם אחד, וזה לתצוגה" הוא הסביר.
 
 

ממחוזר או משוחזר?

את אותו דגם מדובר של קאנון, ה- A510 שהולך ומסתמן בתור הלהיט של החודשיים הקרובים, מצאתי בשלושה אתרי קניות במחיר מגוחך להפליא, בקושי שליש מהמחיר בחנות.

התקשרתי לבן הזוג כדי לדווח לו על הממצאים, והוא מצידו התחיל לצעוק עלי שלא אעיז לקנות מצלמה דרך האינטרנט, כי היא בטח רה-פארבישד, זאת אומרת משוחזרת, זאת אומרת – עברה כבר את התהליך של קנייה והחזרה, פירוק והרכבה, ועכשיו מציעים אותה שוב למכירה, משומשת אך במצב מצוין. "אבל לא כתוב כאן שהיא רה-פארבישד" ניסיתי להגן על כבודי בעודי גוללת את העמוד הלוך ושוב בלחץ, ובן זוגי נאנח בחוסר תקווה. "ברור שלא כתוב, אחרת אף אחד לא היה קונה. ושלא יגידו לך להוסיף כסף על כרטיס זיכרון נוסף בנפח מוגדל" . אל תדאג, אמרתי לו, אף אחד לא עובד על שירה גל במגרש הביתי שלה. מייד בדקתי וגיליתי שבכל אחת מהמכירות מציעים לי להוסיף כסף כדי לקבל כרטיס זיכרון נוסף בנפח מוגדל. אמרתי קיבינימט. זה בעצם מבטל גם את התוכניות שלי לרכוש נוקיה 6100 sim free, טלוויזיה עם מסך LCD ובושם של ג'יבנצי. אני לא ממש צריכה את כל אלו כמובן, ובכלל, גם מצלמה דיגיטלית יש לי, אבל הגנום הארצי ישראלי שבי לא הניח לי לסיים את הדפדוף בין ההצעות בלי להשאיר פרטים. ומהרגע שמשאירים פרטים, נבנות ציפיות, ומהרגע שנבנות ציפיות, קשה לחזור לעולם האמיתי, בו ניתן לעמוד על המקח רק אם את קונה עגבניות בשוק או מזוודת טרולי אצל הפרסי.
 

הדילים הטובים באמת

ובכלל, כולם יודעים שכשמדובר במוצרים חשובים באמת, כמו מוצרי חשמל גדולים מהסוג שצריך בכל בית - את הדיל הכי טוב אפשר למצוא אצל נפתלי הדוד של דיקלה, שותפתי לדירה, שקשריו העסקיים עם משפחות מסוימות ביפו גורמות לכל מכירה פומבית להחוויר ברגש. בכל פעם שהמקרר שלנו מתחיל לדלוף מאזור הירקות ולהפיק קולות וריחות בלתי נעימים, אנחנו רצות לאינטרנט ומחפשות בקוצר רוח מקרר חדש. יש את הדגם שעולה 300 שקל, יש את הדגם שעולה 150, ויש גם אחד נחמד ב-500. אף אחד מהם לא כולל משלוח, וכולם נראים לנו אותו דבר – לבן, עם מקפיא ומגירה לירקות. אבל אנחנו בכל זאת רושמות את הפרטים ומתקשרות לנפתלי וכעבור יומיים מופיעים בביתנו שני פועלים מהסוג המזיע, מפנים את גופת המקרר הקודם, ושמים חדש במקומו. זה מעולם לא עלה לנו יותר ממאתיים שקל, ולכן כעבור חצי שנה, כשהוא מתקלקל שוב, אנחנו שמחות שלא שילמנו יותר, והמרדף מתחיל מחדש. בסך הכול לא מדובר בהוצאה רצינית, אפילו חשבון החשמל עולה לנו יותר, ואם מישהו שואל, אנחנו אומרות שזה עלה לנו פחות.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by