ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
האח הקטן: שלוש הערות על המצב 

האח הקטן: שלוש הערות על המצב

 
 
יובל דרור

העיתונאי שחי על לכלוך מלכלך על הבלוגרים, דוגמא מופתית לצביעות האמריקאית ועד כמה קרוב היום בו נצטרך לשלם על שימוש ב-JPEG?

 
 
 
 
 
 
 
 
 

דראדג'

 
הנה ראיון שאתם חייבים לקרוא. זה ראיון עם מאט דראדג', האיש והאגדה. דראדג' הוא האיש שעומד מאחורי האתר Drudge Report, שחשף לראשונה את שערוריית מוניקה לווינסקי. הוא נחשב לאחד מגיבורי התרבות הראשונים של עידן האינטרנט ואולי הבולט שבהם. כאשר אף כלי תקשורת לא רצה לגעת בפרשת לווינסקי עם מקל, פרסם דראדג' סיפורים גראפיים לעתים מבחילים על השימוש ההרפתקני שעשה קלינטון בסיגר שלו.

הראיון עם דראדג' נותן הזדמנות להציץ "מתחת למנוע" של האיש. כך, לומדים שהוא מתבודד (טוב, זו לא ממש הפתעה), מסוג האנשים שמוכנים לגלוש 14 שעות ביממה כדי למצוא סיפור טוב. נראה שדראדג' מגיע לסיפוקים על גבול המיני, מהמחשבה על האפשרות שהוא ידווח ראשון לעולם על סיפור מתפתח. מעניינת עוד יותר השקפתו על עולם הבלוגים.

לכאורה, ניתן היה לצפות ממי שדפוס פעולתו מזכיר פעמים רבות דפוס של בלוגר, שיהיה בעד הבלוגרים ואולם דראדג' משתלח בהם באופן בוטה. "קיימת סכנה שהאינטרנט יהפוך לצעקני, מכוער ומשעמם כשאלפי קולות צווחים כדי לקבל תשומת לב", הוא אומר. "אני לא קורא את הבלוגרים", הוא מוסיף. "אני אוהב ליצור את הגלים ולא לגלוש עליהם. מי הם אותם בלוגרים שמשפיעים? אתה לא יכול לנקוב בשמו של אחד מהם כיוון שהם לא קיימים".

זו דעה רדיקלית אך מרתקת בהתחשב במי שאומר אותה. היא מבקשת לבצע אבחנה חדה בין מי שיוצר את החדשות לבין מי שנשרך אחריהן. במקרה של לווינסקי, דראדג' עשה את החדשות שכן באותה התקופה, אף אחד לא רצה לטפל בסיפור השערורייתי ואולם ביום יום, דראדג' אינו שונה מבלוגרים רבים שמדווחים על מה שמדווחים כלי התקשורת המסורתיים. אז מאיפה מגיעה האיבה? שאלה טובה.
 

ניקון

 
הנה חברה שצריך לשים עליה עין. לפני כחצי שנה בית המשפט העיף מכל המדרגות את חברת לקסמרק שניסתה להשתמש בחוק ה-DMCA כדי לפגוע במתחרה שמכר שבב שאפשר למלא מחדש מחסניות דיו של לקסמרק. היא טענה שהשבב מפר את חוק ה-DMCA המגן על הקניין הרוחני שלה. בית המשפט לא התרשם. כעת נראה שיצרנית המצלמות ניקון, מבקשת לעלות לנו על העצבים.

כל צלם חובב יודע שאפשר לשמור תמונות בכמה פורמטים דוגמת JPG, TIFF ועוד. הפורמט הבסיסי ביותר נקרא RAW. זהו פורמט שלוקח את כל המידע ושומר אותו באופן הכי גס וראשוני. מכיוון שכך, הוא פורמט פתוח שתוכנות דוגמת פוטושופ ואחרות יודעות לטפל בו ללא בעיה.

כעת ניקון החליטה שה-RAW הזה צריך להיות קצת יותר שלה. בדגם אחד של המצלמות שלה היא הצפינה חלק מהמידע שמשולב בתמונה שנקרא White Balance (מידע שמתייחס לצבע הלבן). את ההצפנה אפשר לפענח רק אם משתמשים בתוכנה מיוחדת של ניקון עצמה. למרות שההצפנה לא חוסמת כליל את האפשרות לצפות בתמונה באמצעות תוכנות אחרות, היא מחייבת את המשתמש לבצע מספר פעולות כדי להתאים את ה-White Balance באופן ידני.

כמובן שלא חלף זמן רב עד שהצליחו לשבור את ההצפנה האווילית הזו. כאן נכנס לתמונה ה-DMCA הדרקוני. ניקון יכולה לטעון שמי ששבר את ההצפנה עבר על החוק ולכן היא תתבע אותו. כלומר, ניקון לוקחת מידע שאתה, המשתמש יצרת, ושאתה, המשתמש שמרת בפורמט שאך לפני רגע היה פתוח, ומצפינה אותו. כשהמשתמשים רוצים להחזיר חזרה לידם את השליטה על המידע (שהוא כאמור מידע שהם יצרו ושנשמר בפורמט פתוח), ניקון יכולה לתבוע אותם שכן מהרגע שהיא שמה עליו מנעול (והצפנה זה סוג של מנעול), היא יכולה לתבוע את כל מי שמנסה לפרוץ אותו.

מי שמחפש סיבה מדוע ה-DMCA הוא חוק מטומטם מוצא כאן דוגמה מצוינת. מי שמחפש סיבה למה לא לקנות ניקון, מוצא גם הוא סיבה מצוינת.
 

צביעות אמריקאית

באמצע השבוע שעבר הופיעה ידיעה ב"חיים ברשת" על חוק חדש שהתקבל בארה"ב ושקובע שמי שיימצא ברשותו עותק של סרט לפני שזה הופץ באקרנים, ישלח לשלוש שנות מאסר. כותרת המשנה של הידיעה אמרה: "הקונגרס פתח את הרגליים להוליווד". אני מסתייג מהניסוח הזה. אין הבדל בין מי שגונב מכונית מהמפעל של פורד רגע לפני שהמכונית נחשפת לבין מי שגונב תקליטור DVD מאולפני MGM רגע לפני שהסרט עולה על האקרנים. זה גנב וזה גנב ושניהם צריכים להישלח לכלא.

מצד שני, הקונגרס האמריקאי אישר באחרונה את חוק "בידור המשפחה וזכויות היוצרים" שמתיר לחברות לפתח מוצרים שיאפשרו למשתמשים לדלג על קטעי אלימות או מין בסרטים שלהם. חברות הסרטים טענו שמדובר בפגיעה במוצר שלהן ולכן בהפרה של חוקי זכויות היוצרים - שכן התוכנות משנות את חווית הצפייה בסרט בכך שהן מדלגות מעל קטעים מסוימים - אבל המחוקק פסק: חוקי, ועוד איך חוקי.

זו צביעות אמריקאית במיטבה. הקונגרס האמריקאי אישר את חוק זכויות היוצרים האגרסיבי בעולם, ה-DMCA (ראו דוגמת ניקון), והוא רודף אחר מחליפי קבצים כאילו היו רוצחים סדרתיים. אבל אם מישהו כותב תוכנה שפוגעת באופן מובהק בזכויות של יוצר הסרט - אך הוא עושה זאת כדי לדלג על קטעי אלימות וסקס - אהה, אז זה בסדר גמור. ברוך הבא. כל הכבוד. הנה מדליה. צבועים, כבר אמרנו?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by