ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
יואב טוקר: אירופה ושרון 

יואב טוקר: אירופה ושרון

 
 
יואב טוקר

מדינות ה"דרום" באירופה נוטות לכוון אצבע מאשימה לעבר ישראל עם אמירות בוטות על ניצחונו האפשרי של שרון, בעוד במדינות ה"צפון" נשמעות השערות על יכולת הימין להתפשר ולהפתיע

 
 
 
 
 
 
 
 
 


מה שמנבאים, מקווים וחוששים במערב-ארופה, ב"המתנה" לנצחונו של אריאל שרון, מתיישר ככלל עם שני קווים:

קו גאוגרפי-מדיני, זה המפריד מסורתית בין דרומה של היבשת לצפונה, בכל מה שקשור להתבוננות במצוקות, ובמשברים במזרח התיכון: מצד אחד המדינות האירופיות ה"לטיניות", הדרומיות - צרפת, איטליה, ספרד (ובסגנון אחר קצת, פורטוגל ויוון) - אלו הרגישות יותר מן היתר לתרגום "אינטרסנטי" של ההתפתחויות: גם בשל קרבה של מעורבות (קולוניאלית-לשעבר), גם סמיכות גיאוגרפית, גם "הזדהויות ים-תיכונית".

מדיניותן של אלה, מסורתית, קרובה יותר לעולם הערבי, ונטייתן להושיט אצבע מאשימה - מפורשת יותר או מפורשת פחות - לכיוונה של ישראל מסויגת פחות. בפאריס, ברומא ובמדריד, נשמעות בימים האחרונים - במסדרונות השלטון, בתקשורת, בשיחות הביסטרו והסלון - האמירות הבוטות ביותר, הביקורתיות ביותר והחוששות ביותר, נוכח מה שעלול להתחולל בעקבות ניצחון של שרון.

מצד שני - אירופה הצפונית יותר, האטלנטיסטית יותר - בריטניה, גרמניה, שוויץ, מדינות בנלוקס, חלק מסקנדינביה - שם הייתה ונותרת יכולת ההקשבה-עם-ניואנסים לעמדות ולהנמקות ישראליות, רחבה יותר: בשלטון, בקרב האליטות, בכלי התקשורת. כאן שומעים יותר השערות בסגנון התיאוריה של "הימין השרירי המסוגל להפתיע ביכולת ההתפשרות שלו" ו"רק אויבים של ממש מסוגלים לממש שלום של ממש"; בצפונה של אירופה עסקו גם בימים האחרונים ביתר אינטנסיביות בהפרחת ההשערות בדבר קואליציות שרון האפשריות, ונטו יותר לסבור שהשמאל הישראלי ישב, בסופו של דבר, בממשלה עם שרון; ומכאן אפשר שסכנת "הקיצוניות הפראית" מוגבלת.

קו הפרדה שני חוצץ בין אלה שדעותיהם והתנסחויותיהם מחויבות בזהירות, או מעדיפות מטבען גישה פרגמטית - דיפלומטים, נושאי תפקידים רשמיים במערכות השלטון, אנשי עסקים - לבין כל האחרים: אלו שיכולים, או מעדיפים, לומר בפרוש אשר על ליבם.

מטבע הדברים, רובם הגדול של אלה - בתקשורת. בעיתונות הכתובה והאלקטרונית נמתחו הרבה יותר קווים ממשיכים ומקבילים בין קיביה, סברה ושאתילה, הר הבית של סוף ספטמבר וראש המשלה המיועד. אלו גם שמסבירים ביתר התמדה עד כמה "דמויות אינן משתנות בגילים מתקדמים" ועד כמה "השקפות עולם המלוות ומוליכות פוליטיקאים עד לצמרת - נדיר ביותר שיישתנו".

הזהירים יותר והחופשיים יותר הסכימו בימים האחרונים רק לגבי נוסחה מינימלית "פתוחה" אחת: את שרון ראוי יהיה לשפוט לא על פי עברו ולא על פי מערכת הבחירות המצונפת (והיעילה) שלו, אפילו לא על פי מה שאולי יאמר, אלא על פי מה שבסופו של דבר יעשה. כתרחיש פרשני - זה אמנם מינימום שקשה שלא יתקבל על כל דעת.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by