ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
לידיעת מצביעי הפתק הלבן 

לידיעת מצביעי הפתק הלבן

 
 
עידו שטרנברג

ברק ושרון הרי רחוקים מלהיות תאומים סיאמיים. אז איך זה שכל-כך הרבה מצביעים מתכוונים להגיע לקלפי, לשלשל פתק שלא אומר כלום, ולחזור הביתה עם חיוך מטומטם של שביעות רצון עצמית. עידו שטרנברג נגד הפתק הלבן

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בחירות גורליות - גם הפעם. ברק בעצרת בחירות בהרצליה, בשבוע שעבר
 בחירות גורליות - גם הפעם. ברק בעצרת בחירות בהרצליה, בשבוע שעבר   
מה, אתם לא רוצים שיהיה ראש ממשלה? אתם רוצים לשמור על טוהר המצפון שלכם? אתם רוצים להראות שאתם הכי צודקים? אתם רוצים שיתחננו אליכם? שיירדו על הברכיים? שיבטיחו לכם הבטחות? אתם רוצים למחות? להרגיש קצת וודסטוק במתחם בזל? להביא את רוח פאריס של מרד הסטודנטים לאוניברסיטת באר שבע? מה בדיוק אתם מנסים להשיג עם הפתק הריק שאתם מתכוונים להטיל למעטפה בקלפי ביום הבחירות?

הסקרים האחרונים מדברים על שיעור נמנעים (פתק לבן/ לא החלטתי/ לא יודע/ אני צריך עוד זמן לחשוב על זה/וואלה, התקלתם אותי וכו`) הנע סביב 20 אחוז. לפי חוק ה-20:80 של פרטו, 20 אחוז מהגורמים יוצרים 80 אחוזים מהבעיות. בבחירות האלה, אותם 20 אחוזים עלולים להזיק אף יותר.

קשה לי עם הטרנד הזה של הפתק הלבן (או הצהוב, שיהיה). אני לא מבין מאיפה הוא בא, ועוד יותר קשה לי להבין לאן הוא הולך. אני אפטור אתכם מכל הקשקושים על כמה שהבחירות האלה מכריעות, וחשובות, וחיוניות, וגורליות, וכל זה. שמעתם את זה כבר ב-99`, וב-96`, וב-92`, ובכל מערכות הבחירות הקודמות. סביר מאוד להניח שתשמעו את זה גם במערכת הבחירות הבאה. אבל קשה לי לפטור אתכם או אותי מהשאלה, איזה היגיון מסתתר מאחורי החלטה של אדם להגיע לקלפי ולשלשל פתק שלא אומר כלום לתוך מעטפה, ולחזור הביתה עם חיוך מטומטם של שביעות רצון עצמית? רק תמהיל של צדקנות מאוסה, קהות חושים כרונית ואימפוטנציה פוליטית יכול להסביר את התופעה.
 

מה בין בייגה שוחט לאלי גולדשמיט

מימינו רק ליברמן, גנדי והקיר. שרון מדבר עם כתבים, בשבוע שעבר
 מימינו רק ליברמן, גנדי והקיר. שרון מדבר עם כתבים, בשבוע שעבר   
לאזרח במדינה דמוקרטית - ואת זה אפשר למצוא אפילו בספרי ההגות היוונית הקלאסית - ניתנת זכות הצבעה מתוך הנחה שהוא ניחן בתבונה הפוליטית הדרושה כדי להכריע בין טוב ורע. אזרח במדינה דמוקרטית צריך להיות מספיק תבוני כדי להכריע ולגבש העדפה בבחירה אפילו בין יהושע מצא ללימור לבנת, או בין בייגה שוחט לאלי גולדשמיט. לא כל שכן כשהוא נקרא להכריע בין שתי אלטרנטיבות ברורות כמו אלה הניצבות בפנינו במערכת הבחירות הנוכחית. אולי נחוצה תזכורת קטנה, לאלה שהספיקו לשכוח, שברק ושרון רחוקים מלהיות תאומים סיאמיים.

אהוד ברק הסכים לחלוקת ירושלים. רק לפני ארבע שנים סיכם ביילין עם אבו-מאזן על קביעת אבו-דיס כבירת פלסטין, והארץ געשה. רק לפני שנתיים סירב יוסי שריד להעלות לסדר היום של מועצת מרצ את נושא חלוקת ירושלים. אפילו השנה חיים רמון ואברום בורג חששו להעלות את הסוגייה על דל שפתותיהם. ככל הידוע, ברק הוא ראש המדינה היחיד בעולם המוכן לחלק את בירת מדינתו. הנה, מועמד שעקף את כולם משמאל. מועמד שמנהל משא ומתן תחת אש; שמוכן להעביר לפלסטינים כמעט מאה אחוזים משטחי הגדה והרצועה; שמסכים להעביר את הריבונות בהר הבית לידיים זרות.

מן העבר השני, אריאל שרון. מועמד שהיחידים הקיצוניים ממנו במפה הפוליטית הם ליברמן וגנדי, שמימינם (לפי עדותו של ליברמן עצמו), יש רק קיר. מועמד שהתנגד לשלום לוקסוס עם ירדן, שאפילו הרב בא-גד הסהרורי (אז ח"כ מטעם "מולדת") שקל להצביע בעדו. מועמד שמבחינתו ויתורים כואבים הם לא לכבוש את שכם ויריחו. מועמד שחושב ש"השלום אינו בר-השגה". מועמד שחישק את שמיר בדרך לוועידת האף-שעל במדריד.
 

משרגא בורסוד ועד יעל בר-זוהר

רבים ממצביעי הפתק הלבן מסרבים להצביע עבור ברק, אך מוכנים להצביע - למען השלום, כמובן - עבור שמעון פרס. אותו פרס שהתנגד לוויתורים של ברק בירושלים ונמנע באחרונה באחת ההצבעות בממשלה בעניין המשך המשא ומתן עם הפלסטינים. חלק נכבד ממצביעי הפתק לבן רצה את בנימין נתניהו - כדי להכניס לערבים באמ-אמא שלהם - אך לא רוצה בשרון, שיכול, אם רק ירצה, להכניס לערבים באמ-אמ-אמא שלהם. אז איפה, לעזאזל, ההתלבטות כאן?

בשנות השמונים הריצה תוכנית הרדיו המיתולוגית "מה יש" את המועמד הווירטואלי (אז עוד קראו לזה "מדומה"), שרגא בורסוד. מאז כבר זרמו לקלפיות פתקים שעליהם נכתב שמו של שרגא בורסוד, כמו גם כאלה עם שמותיהם של ביל קלינטון, יעל בר-זוהר ואחרים. באופן דומה, הצבעה בפתק ריק בבחירות בין שני מועמדים כל-כך שונים זה מזה תישאר בגדר בדיחת גיחי-גיחי, שאולי שווה ידיעה קצרה בעמוד 17 למטה בגיליון "ידיעות" של השבעה בפברואר. איך היו אומרים פעם בתשדירי הבחירות: "הבחירה בידיכם". עשו בה שימוש.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by