ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
ארץ קטנה עם שריטה 

ארץ קטנה עם שריטה

 
 
אורי רודריגז-גרסיא

האם ייתכן שהתקשורת היא היא שמכתיבה את סדר היום במדינה? או שאולי אלה הפוליטיקאים שרצים להגיב על תגובות לתגובות? ועוד במדור: על התיקול שביצעו אנשי מועצת יש"ע בברק, ועל המרוויח הגדול של השבוע: עמיר פרץ

 
 
 
 
 
 
 
 
 

יציאת מצרים

הכל לפי הראיון האחרון. מובארק וערפאת (רויטרס)
 הכל לפי הראיון האחרון. מובארק וערפאת (רויטרס)   
לעיתים אני תוהה מי באמת מכתיב את סדר היום במדינה: האם אלו המדינאים, או שמא התקשורת? בכמה מקרים השבוע נראה היה כאילו דווקא ידה של התקשורת היתה על העליונה. כך היה במקרה דאבוס: שמע ברק את עראפת מתלהם לו בשוויץ, ומיד החליט שאין לו שיג ושיח עם האיש. והנה, יום למחרת, נותן עראפת ראיון "פשרני" (כמדומני שבמקום "כובשים אכזרים" אמר "משעבדים ברוטאלים" או משהו בסגנון) בערוץ 2, והנה כעת הכל בסדר: שלום עושים עם אויבים, היונה כבר לא צחורה, לדרבי חוקים משלו ועוד. כמעט הייתי יכול לשמוע את עמנואל רוזן מתקשר לראש הממשלה: "אהוד", יאמר לו עמנואל, "היה אצלי היום עראפת, התנהג יפה. תעשה מערוף".

גם שרון אץ לו ונגרר אחרי התקשורת, אמנם נדירים הרגעים בהם אפשר לתפוס את הפה של האיש נטול יועצים, אבל כשזה קורה - פנינים יוצאות מפיו. כך קרה השבוע כשברגע של זחיחות הדעת הגיב שרון לדבריו של חוסני מוברק בערוץ 2, והרגיע את עמישראל כי המספר של חוסני לא נמצא בחיוג המהיר בטלפון שלו. כעת הוצרכו שרון ויועציו להגיב על תגובת התקשורת באשר לתגובתו של שרון, על תגובתו של מובארק. בין לבין, ממעט שרון להגיב בכלל על כל עניין שאינו נוגע ישירות בעונת הגז של הכבשים בחוותו, אך הוא מגיב יפה מאוד על תגובת התקשורת באשר לחוסר תגובתו.

באחד האמשים צלצל אצלי הטלפון ועל הקו היה אחד מקברניטי ההסברה של אחד המועמדים. "אני רוצה למסור לך את תגובת המועמד על תגובתו של המועמד השני ברדיו, כתגובה על תגובה שהוצאנו אתמול לעיתון", אמר הקברניט. "אני מיד רושם", אמרתי לו, "רק תזכיר לי: מה הייתה השאלה?".
 

כדים תחילה

יריית פגז המרגמה על נצרים השבוע, הביאה את שני המתמודדים למסקנה (הנכונה, למרבית הפלא) כי המצב הנוכחי לא יכול להימשך. לא צריך להיות גנרל, אפילו אני האזרח הפשוט (רב"ט) מבין כי בפעם הבא יכול הפגז ליפול על בית-ספר בגילה. כמובן, שהמסקנות ממחנה למחנה היו שונות בתכלית. בסביבת ברק למשל, בטוחים כי גם אם לא יהיה שלום, דרושה הפרדה חד צדדית, במסגרתה יפונו כעשרים אחוז (מינימום 20 אחוז?) מההתנחלויות. במטה ההסברה של ברק ידעו לספר לי, כי נאמן לתובנה זו ניסה השבוע ברק לבקר ב"התנחלויות איכות החיים בשומרון", כדים וגנים. "הרי הם כבר הסכימו בעצם לדבר על פינוי", הסבירו לי במטה ברק, "הם רוצים שידברו איתם על כסף".

מטה הסיירת מיהר ותאם ביקור ממלכתי בשומרון, וברק התכוון לבוא ולעשות ביזנס ביום רביעי בשתים עשרה בצהריים. במטה יש"ע, קמה לה זעקה גדולה, ואנשי יש"ע הודיעו לאחיהם המפונקים בשומרון: אם הוא יבקר אצלכם, אנחנו אישית נחזיר אתכם לרג`וב. בכדים התקפלו, ובמטה ברק מיהרו להתמרמר: הם נוקטים בשיטות לא דמוקרטיות, ומאיימים על החפצים בשלום. מיד התקשרתי ליש"ע לברר הכצעקתה. "הם מדברים שטויות", גיחכו ביש"ע, "פשוט שלחנו להם צו שמונה".
 

ארץ קטנה עם שפם

שתיקת המועמדים שווה מיליונים. עמיר פרץ (רויטרס)
 שתיקת המועמדים שווה מיליונים. עמיר פרץ (רויטרס)   
מי שהסתכל טוב, יכל לראות שבייגה שוחט השיל מעליו קילוגרם או שנים במהלך המשא ומתן עם ההסתדרות. עוד לא ברור אם אפשר לרשום את הפטנט הזה כדיאטת-פלאים, אם כן בודאי שאיש כמו עמיר פרץ ידע לעשות מזה מיליונים.
 
 
לבד מזוגתי שתחיה ועוד כאלו שחנו בחדווה על האדום-לבן הסמוך למקום עבודתם (המהדרין אף הציבו גלגל או שניים על המדרכה), הרי שבגדול היה לנו כאן לכלוך גדול יותר מזה שהצטבר ברחובות. המערכת הפוליטית עברה על הנבלה בקול דממה דקה. ברק, שבשביתות כתיקונם לא חוסך את נחת לשונו מפרץ והסתדרותו, נדם כאבן. שרון, שעד לפני עשר שנים רק אזכור המילה "הסתדרות" לידו היה גורם לו להתקף אלרגיה, החריש כדג. חמישה ימים לפני הבחירות, כאשר המדינה טובעת בתוך הזבל של עצמה ובפליירים של מועמדינו, לא מצא איש מהמתמודדים לנכון להעיר למר פרץ שהמדינה היא לא מגרש המשחקים שלו. אף אחד לא רוצה להרגיז את עמיר לפני הבחירות, מי יודע מה יבקש (וממי) בקואליציה העתידית. אולי עדיף לשלם לו כבר עכשיו, ככה, על החשבון.

הממשלה הבאה תקבל ירושה בדמות הלו"ז העתידי של השביתה הבאה: אוגוסט בערך. בהנחה שההערכה במערכת הפוליטית כי הממשלה הבאה תשרוד רק שישה חודשים נכונה, הרי שפרץ עשה כאן את עסקת חייו. מאידך, כמו שנמצאו בכספת האוצר באורח פלא כמה מיליונים שמישהו הבטיח לתת לפרץ, אולי גם ימצא פרץ בכספתו בחודש אוגוסט מעטפה שמנה עבורו, שהתגלגלה לשם באורח פלא. זאת בהנחה שלא יהיו בתקופה זו בחירות, כמובן. יש גבול גם לניסים.


 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by