ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
היי בחור, רוצה לקנות מוזיקה בשקל? 

היי בחור, רוצה לקנות מוזיקה בשקל?

 
 
שוקי גלילי

המודל שיפתור את בעיית שיתוף הקבצים כבר קיים. לחברות התקליטים אין את האומץ והתושייה לעשות היסטוריה. ולכם?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
נניח שהיו מציעים לכם לקבל את כל המוזיקה שבעולם, כל המוזיקה שאתם רוצים, תמורת שקל אחד ליום. לא הייתם לוקחים?

אולי אתם מתפתים לענות "לא" רועם - מי צריך לשלם שקל כשאפשר להוריד הכל חינם? אבל נסו לחשוב על זה מחדש. תחשבו על שירות כמו iTunes, שאפשר להוריד ממנו מוזיקה בנוחות ובאופן חוקי. אותו דבר רק בשיפורים קלים: כמה מוזיקה שאתם רוצים, באיכות טובה, בממשק נוח, והכל - כמו ברחוב סומסום - במחיר של שקל אחד. לא הייתם שוקלים את האופציה?

אם כל גולש יסכים לשלם את הסכום הפעוט הזה, ההכנסות לחברות המוזיקה יגיעו לכ-30 או 40 מיליארד דולר לשנה, לא רחוק ממה שמכניסות להן היום מכירות הדיסקים. מכיוון שעלות ההפצה תהיה זולה משמעותית הן גם ירוויחו הרבה יותר.
 
יומיים של מוסיקה חוקית
 יומיים של מוסיקה חוקית   
עוד סיבה טובה לשלם, בכל זאת, קצת כסף בשביל המוזיקה שלנו, היא שכולנו בסך-הכל רוצים שהאמנים יתפרנסו בכבוד. אם לא מאהבת המוזיקאים אז מאהבת המוזיקה.

אם להאמין לחברות התקליטים, אז זו הדרך היחידה. נכון שהיום הרבה יותר פשוט מבעבר להקליט ולערוך מוזיקה באמצעים ביתיים, אבל המוזיקאים עדיין זקוקים לשירותי הפצה, פרסום ויחסי-ציבור. לכן, טוענים בחברות התקליטים, שיתוף הקבצים מסוכן לא רק לנו אלא גם לאמנים. בלי חברות התקליטים לא תהיה יצירה, כי הן אלו שמפרנסות את האמנים.

מה שקצת מקלקל את הטיעון הזה הם המוזיקאים שיוצאים היום להגנת שיתוף הקבצים. אלו מהם שמעיזים לדבר - ואתם יכולים להיות בטוחים שעל כל אחד מהם יש עשרות שפשוט מפחדים - אומרים שנמאס להם לשמש הפרה החולבת של תעשיית המוזיקה ולחיות בעוני. ששיתוף הקבצים דווקא עושה להם טוב - מפרסם אותם, מביא אנשים להופעות שהן מקור הפרנסה העיקרי שלהם. עושה קאמבק למוזיקה שעשו פעם. ומעל לכל: שהם רוצים שישתפו את המוזיקה שלהם.
 
iTunes
 iTunes   
אם אמן מבקש להשמיע לנו את היצירה שלו, איזו זכות יש לחברת התקליטים למנוע זאת מאיתנו? אם העגל רוצה לינוק והפרה רוצה להניק, את מי מעניין מה חושב החלבן? איומי התביעה של חברות התקליטים נגד משתפי הקבצים הם בערך כמו לתבוע את העגל. אלו האמנים, לא הגולשים, שהעבירו אליהם את הזכויות על יצירתם. ולמרות שזה נעשה במסגרת של חוזים שמערכת המשפט תופסת היום כלגיטימיים לגמרי, כלל לא ברור שזה צריך להיות כך.

הבסיס הרציונלי של חוקי זכויות היוצרים הוא פשוט: הם נועדו להעניק ליוצר מונופול על יצירתו, כדי שיוכל ליהנות מפרותיה ויקבל תמריץ להמשיך ליצור. זהו אמצעי חוקי שנועד לשרת את טובת הכלל: לעודד את היצירה, למנוע את גזלתה, ולאפשר לכולנו ליהנות ממנה. ואם חברות התקליטים מנצלות את המונופול שבידן באופן שלא תואם את רוח החוק? אם מתברר שישנם אמנים שמכרו "פלטינה" ועדיין גרים עם ההורים - האם חוזה שיצר מצב כזה הוא לגיטימי?

בכל חוק מוגדרות זכויות יסודיות שאי אפשר לוותר עליהן. למשל, אם עובד חותם על חוזה עבודה שאומר שישתכר פחות משכר מינימום, לחוזה אין תוקף. לא רק שהמעסיק אינו יכול לשלול מהעובד את זכויותיו, אלא שגם העובד עצמו לא יכול לוותר עליהן. בדיעבד, הוא יכול לתבוע את המעסיק ולזכות. האם זכותו של יוצר שאנשים ייהנו מיצירתו איננה זכות מאותו סוג - כזו שאף חוזה איננו יכול לקחת ממנו?
 
 
זה לא שכולנו קמצנים וגנבים. אנחנו מוכנים לשלם, ואנחנו משלמים - לבזק/לכבלים, לספק האינטרנט, לספק החומרה ולחברת החשמל. אחרת לא היינו יכולים לשתף קבצים. גם מי שקונה דיסק משוכפל משלם עליו כסף, למרות שפחות.

ההצלחה הפנומנלית של שירות המוזיקה המקוון iTunes, מחזקת את ההשערה שהבעיה היא לא בעצם התשלום אלא במחיר הלא-ריאלי ובפורמט המיושן. iTunes מאפשר לקנות את מעט החלב שאנחנו רוצים (שיר או מספר שירים) במקום את כל הפרה (הדיסק השלם). זו דרך יצירתית לשלם פחות ולקבל קצת יותר. זהו גם שירות שמציע ערך מוסף שאינו קיים בשיתוף הקבצים, ומסתבר שהגולשים מוכנים לשלם עליו.

אבל גם iTunes, עם תעריף של דולר לשיר, עדיין יקר מדי. לפי חברות התקליטים, היקף ההפצה הפיראטית של המוזיקה גדול פי חמישה לפחות מההפצה החוקית. זה אומר שלו הן היו יכולות להלבין את כל השוק השחור של המוזיקה, התעריף לשיר יכול היה לצנוח לסנטים בודדים.
גם ההצעות לפתרון בנוסח "חוק הקלטות הריקות" (גילום של מחיר המוזיקה לתוך המחירים של אמצעי האחסון והמדיה) שעולות מדי פעם לכותרות, בעצם הולכות באותו כיוון. אבל לעת עתה נראה שלחברות התקליטים והמחוקקים חסרים האומץ והמעוף כדי ללכת עם זה עד הסוף. בלית ברירה, המשימה מוטלת על הגולשים.

מה שדרוש היום היא מערכת שתתבסס על המכאניזם של שיתוף קבצים, ותאפשר לוותר לחלוטין על התיווך של חברות התקליטים. מערכת שתספק לאמנים פלטפורמה שתאפשר להם להפיץ את המוזיקה שלהם ברשת, לקדם אותה, ולקבל תמורתה כסף, ושתציע לגולשים ערך מוסף שיצדיק את קיומה.

הגולשים ישלמו פרוטות (אלא אם כן נאהב במיוחד מוזיקאי מסויים ונרצה לתרום לו קצת יותר). האמנים יוכלו להתקיים בכבוד, ואף הרבה יותר מזה. הקהילות וירטואליות של חובבי המוזיקה יכולות לשמש כפטרוני האמנויות של הזמן החדש. אף אחד לא יפסיד מזה, חוץ מחברות התקליטים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by