ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
אליפות ישראל בפינג-פונג 

אליפות ישראל בפינג-פונג

 
 
עידו שטרנברג

למה בדיוק התכוון מנהל מטה ההסברה של שרון כשרמז על כך שתשדירי התעמולה של ברק מזכירים את אלה של שר התעמולה הנאצי. גם לאחר מפלתו בבחירות 99', פינקלשטיין הוא עדיין הגורו של הספין דוקטורז בשני המטות. ולאן נעלמו הרב בא-גד, משה בדש וההוא מ"נוער, נוער, נוער". סיכום השבוע הראשון לתשדירי התעמולה

 
 
 
 
 
 
 
 
 

גבלס 2001

``אל תבואו אליי עם חומרים פוליטיים``. תעמולה גבלסית
 ``אל תבואו אליי עם חומרים פוליטיים``. תעמולה גבלסית   
בכל אחת ממערכות בחירות האחרונות קם החכמולוג התורן שערך את ההשוואה בין שידורי התעמולה של המועמד המתחרה ובין התעמולה גבלסית. משום מה, הפך המונח "תעמולה גבלסית" במחוזותינו לשם נרדף ל"תעמולה אפקטיווית" או לתעמולה המשיגה את מטרתה, וחבל שכך. גם אם נתעלם מעצם הזילות שגורמת בדרך כלל ההשוואה למונח "תעמולה גבלסית", הרי שברוב המקרים ההשוואה היא גם לא חכמה ובלתי רלוונטית.

החכמולוג התורן במערכת הבחירות הזו הוא דווקא בחור אינטלגנטי - ליאור חורב, מנהל מטה ההסברה של שרון. "אילו זו לא היתה תחנת שידור צבאית, הייתי עושה השוואה קשה בין התשדירים של ברק לתשדירים של גבלס", אמר השבוע חורב בראיון לגלי צה"ל. הנה, כאן זו לא תחנת שידור צבאית, אמרתי לחורב, אולי תסביר את דבריך. "הקמפיין של ברק הוא קמפיין מסית, קמפיין של רצח אופי מתוכנן ומתוזמן", הוא ענה. "נעשה כאן ניסיון, בהוראה ישירה של ראש הממשלה, לעשות דמוניזציה כנגד מועמד לראשות הממשלה". ביקשתי ממנו להדגים. הוא דיבר על האפקטים של הסאונד, על תמונות התקריב של שרון, על מוסיקת האווירה, על עיוותי קול, על הדהוד קולו של שרון אומר "מן המוצדקות ביותר בתולדות ישראל".

הצצה חטופה בסרטים שהוציא תחת ידיו שר התעמולה הנאצי הופכת את הטענה של חורב על פיה. אם אכן חטא אחד הצדדים ב"תעמולה גבלסית" במערכת הבחירות הנוכחית, זה ודאי לא היה מטה ברק. התשדירים של שרון, מעניין לציין, מטשטשים ומערפלים את דמותו, מציגים אותו שוב ושוב כאיש משפחה למופת, שותלים תמונות שלו עם ילדים ומנסים להסיט את הדיון בסוגיות מדיניות לפסטיבל של צבעים ושירי אירוויזיון. במילים פשוטות, הם אלה המונחים על ידי קו אסטרטגי שתכליתו למכור לצופה בידור ולא תעמולה פוליטית. האסטרטגיה הזו, רצה המקרה, היא תמצית תורת התעמולה הגבלסית. מעיד על כך אלפרד ון אובן, עוזרו לשעבר של גבלס. ון אובן מספר שגבלס שנא חומרי תעמולה פוליטית. "הוא כל הזמן אמר ליוצריו, `אל תבואו אליי עם חומרים פוליטיים`", סיפר בתחקיר של שירות השידור הבריטי.
 

הרציונל הפינקלשטייני

המתלבטים כבר רואים ערוץ אחר. ברק בתשדירי התעמולה
 המתלבטים כבר רואים ערוץ אחר. ברק בתשדירי התעמולה   
ואם בחזרות עסקינן, הנה צל נוסף שמעיב על קרב התעמולה מערכת הבחירות הנוכחית - צלו של ארתור פינקלשטיין. במאי 96` הביא אותו יועץ הסתרים, שהפך בינתיים ליועץ גלוי, למהפך בגישה שרווחה בארץ הקודש עד אז בכל האמור לתעמולה. בתקופת טרום- פינקלשטיין קיבלנו מנהיגים המישירים את פניהם למצלמה וקוראים מהטלפרינטר נאומי בחירות משמימים באורך של דקות ספורות.

בתשדירי התעמולה של נתניהו ב96- לימד אותנו פינשלקטיין אותנו שאין שום סיבה שבעולם שתשדירי בחירות יהיו שונים ממסיבת חוף של אם-טי-וי. הוא לימד אותנו גם שאין כל סיבה להפיק בכל ערב תשדיר חדש. אנשים חוזרים עייפים מהעבודה ומנמנמים על הספה מול הטלוויזיה, אומר הרציונל הפינקלשטייני. לפיכך, אין כל סיבה להעמיס על הצופה בכל ערב מסר תעמולתי ארוך ומורכב: אפשר לחזור על זה של ליל אמש ולהגדיל את האפקט על ידי חשיפה חוזרת. יש אמנם הרבה חוכמה ברציונל הפינקלשטייני, אך גם הוא לא תורה מסיני. בבחירות 99, למשל, הוא הניב פחות מ-44 אחוז מקולות הבוחרים.

ואולם, גם לאחר בחירות 99, לא סר חינו של הרציונל הפינקלשטייני בעיני הספין דוקטורז בשני המטות. במטה שרון ובמטה ברק ממשיכים גם במערכת הבחירות הזו באותו קו. במטה שרון זה מתבקש, ולא רק בגלל שפינקלשטיין נמצא שם: למטה שרון יש עניין ברור בהרדמת הבחירות.

לגבי מטה ברק, העניין נראה קצת תמוה. הספין דוקטורז של ראש הממשלה שולחים אמנם מדי פעם את שריד, או פרס, או את ברק עצמו, להישיר מבט למצלמה, אך בגדול, רוב התשדירים הם קצביים, קצרים, ממוחזרים עד לעייפה, ופשוטים מבחינת המסר שלהם. מטה ברק - המכוון בין השאר, ואולי אף בעיקר, לקולות הצפים - צריך לעניין את הצופה, לעורר אותו, לגרות אותו. אבל במטה ברק שוכחים פרט חשוב: מאוכזבי ברק בחלקם הם הגדול הם קהל מצביעים משכיל, אינטלגנטי, סקרן. תשדירי תעמולה רפטיטיוויים מזלזלים באינטלגציה שלהם ומשעממים אותם. האצבע של אותו קהל קלה על השלט - תשדירי תעמולה כאלה מבריחים אותו.
 

געגועי לויקטור

הם ידברו, אני יעשה. ויקטור תייר
 הם ידברו, אני יעשה. ויקטור תייר   
קשה היה להתרגל לשיטת הפינג-פונג של שידורי התעמולה בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה. בעבר, בין הכחול-לבן של הליכוד והלבן-כחול של העבודה, זכינו לרגעי אינטרמצו קסומים של דמויות תמהוניות כמו הרב בא-גד, משה בדש, משה דואק (ההוא עם ה"נוער, נוער, נוער"), וכל האחרים שהפכו את הצפייה בתשדירי התעמולה לחוויה טלוויזיונית. השנה, כל מה שיש למועמדים להציע בזמן שידורי התעמולה הוא הסברים טרחניים איך השלום של אהוד יביא ביטחון, ואיך הביטחון של אריק יביא שלום.

לטובת אלה, שמאמינים שהטלוויזיה אמורה גם לשעשע אותנו, שלפתי השבוע קלטת וידאו משנת 88 והכנסתי אותה למכשיר הווידאו. על המרקע נשקפה דמותו של ויקטור תייר, מסעדן יפואי, ומועמד מטעם תנועת "אחדות למען ויקטור תייר" לכנסת ה12-.

ויקטור, עוטה משקפי שמש א-לה קדאפי לראשו, הישיר מבט למצלמה והחל מדבר תוך שהוא מטעים את המילים, ומקפיד על הפסקה של שלוש-ארבע שניות לפני כל מילה חשובה: "אני לא רוצה לדבר מה אני יעשה (כך במקור - ע.ש) בכנסת... הם ידברו המפלגות יבטיחו... אבל אני עושה".

 
 

לאחר מכן עובר ויקטור למונולוג בגוף שלישי, בסגנון השמור ליוליוס קיסר, אלון מזרחי, וכמובן לויקטור עצמו: "הם ארבע שנים דיברו... ארבע שנים הבטיחו. אבל ויקטור ארבע שנים בשטח... לא הבטיח... אבל הוא עשה". "ויקטור יחוקק חוקים למען העם הדומם, הפשוט. זה שאין מי שייצג אותו. ויקטור ייצג אותו", הוא חותם את התשדיר.

למרבה הצער, ויקטור נאסף אל עמו באמצע שנות התשעים. אותו עם דומם שאין מי שייצג אותו. השבוע הוא חסר לי במיוחד. הוא, והרב-בא גד, ומשה בדש, ומשה דואק (ההוא עם ה"נוער, נוער, נוער"), וכל האחרים שהפכו את הצפייה בתשדירי התעמולה לחוויה טלוויזיונית.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by