ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
מלכים עירומים 

מלכים עירומים

 
 
אורי רודריגז

ברק ושרון ממשיכים להבטיח ניסים ונפלאות בתשדירי הבחירות, אבל לא מפרטים איך הם מתכוונים לבצע את הבטחותיהם. העם, מצידו, רוצה תשובות, אבל מקבל סרטונים חלולים. ועוד במדור: על האמת היחסית (מאוד) של הסקרים והאמת הפוליטית (המעומעמת) של שרון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לכל צד סקרים משלו. ברק (ופסר מאחוריו) (רויטרס)
 לכל צד סקרים משלו. ברק (ופסר מאחוריו) (רויטרס)   



כמו רבים אחרים, גם עבדכם הנאמן צופה (לעיתים) בתשדירי התעמולה שהחלו בשבוע שעבר בטלוויזיה. שלא כבכל בית ישראל, נמשכים התשדירים אצלי משהו כמו ארבע שעות: בתחילה נותנים המטות השונים "פרומו" של התשדירים בביפר לעיתונאים, אחר כך התשדירים, אחריהם פרומו נוסף בביפר שמספר לי עד כמה המלך (אריק או אהוד) הוא עירום, שקרן, בדאי ומסוכן לעם ישראל. בשלב האחרון, ממהרים המטות להדגיש עד כמה תשדירי התעמולה של המלך שלהם היו אפקטיביים, לעומת דלות החומר בתשדירי המועמד השני. וכך עוברת לה עוד יממה, ברק מאבד עוד ברק מעיניו, שרון מחייך חיוך מאולץ יותר מרגע לרגע, וכבר הגיעו התשדירים החדשים.

בינתיים, בעולם האמיתי, ממשיכים המועמדים השונים להתייחס לכולנו כמו לצופים סדרתיים של ערוץ "ויוה", וממשיכים להתמקד יותר ב"מה" מאשר ב"איך". נדמה לי שאני לא היחיד שהיה רוצה לשמוע בתשדירים השונים, איך בדיוק מתכוננים המועמדים למלא את הבטחות הבחירות המתקתקות שלהם בתוכן: איך בדיוק שרון חושב להביא שלום ולתת לפלסטינים רק 42 אחוז מהשטח, איך בדיוק ברק מתכנן לעשות מהפכה אזרחית בכנסת הנוכחית, כיצד מתכנן שרון לבצע מהפכה בנתוני האבטלה, וכמובן, איך בדיוק יוציא ברק את הזקנה שתקועה כבר שנה וחצי במסדרון. שלא כמו בטלנובלה שבה נפצעים/נהרגים/מתחתנים/מתגרשים וקמים לתחיה בדיוק בעוד חמישה פרקים, לממשלה הבאה לא יהיו חמשת אלפים פרקים לפרוש את העלילה. העם רוצה תשובות, ועכשיו. הפוליטיקאים מספקים לנו בינתיים, מקבץ סרטונים של מלכים עירומים שלא ברור איך התפשטו קודם, או אם בכלל היו לבושים לפני.

סקר סקר תרדוף

"פרס", אמר ברק ברדיו 103, "ניצח בכל מערכות הבחירות בהם השתתף בסקרים". בעולם הוירטואלי של הסקרים, נמשחו עד כה לפחות ארבעה ראשי ממשלה ונשיא אחד. למטה ברק למשל, ישנם סקרים משלו בו "הפער קטן הרבה יותר" ממה שמשתקף בעיתונות. למטה שרון סקרים משלו, מהם עולה כי מרבית הציבור במדינה לא מייחס חשיבות רבה לתפקידו של שרון במלחמת לבנון. בין לבין, נעזרים אנשי תעשיית הסקרים במודולים פסיכולוגים, ש"עוזרים" לנשאל לבחור בתשובה הנכונה.

עובד באחת מחברות הסקרים הגדולות סיפר לי, כי תמיד יהיה הבדל מהותי בין סקר שהוזמן על ידי מטה ברק או על ידי מטה שרון. "דעת הקהל" מיתרגמת אצל עושי הסקרים למיליוני שקלים, ולא תורמת כל כך למציאות הפוליטית, כפי שהוכיחו הבחירות לנשיאות בארה"ב.
 
לא על דעתו. אריאל שרון (רויטרס)
 לא על דעתו. אריאל שרון (רויטרס)   

באחד האמשים, צלצל הטלפון בביתי וחברת סקרים זו או אחרת התעניינה בדעתי לגבי הבחירות הקרבות. הסוקרת האדיבה, הקשיבה לתשובותי, ואז "עזרה" לי לבחור בתשובה הנכונה. נוסח השאלה המדויקת לא זכור לי בדיוק, אבל הוא לא היה רחוק מ"לו לברק היו קרניים גדולות וקצף ירוק נוזל מפיו, ואתה הרי יודע ששרון הוא היחיד שיביא שלום - בעד מי הייתי מצביע בבחירות הקרובות לראשות הממשלה?".

בשלב כלשהו מאסתי בלוחמה הפסיכולוגית ואמרתי לסוקרת (שהצליחה באורח פלא לשמור על אדיבות) שאטיל כנראה, פתק לבן. "טצק טצק טצק" נזפה בי הסוקרת, "אתה הרי יודע שזה לא פיתרון". "יש לך שמה קלינטון?" שאלתי את הסוקרת. היא פשפשה בניירותיה, ואכן מצאה את קלינטון. אז הצבעתי לקלינטון. ביום שישי בערב, פתחתי את הטלביזיה וגיליתי שרוב העם הצביע כמוני. מנפלאות הסקרים.

על אמיתות ופליטות

את שני המועמדים לראשות הממשלה, מפחיד יותר מכל ש"יפלט" להם משהוא שיסדוק את מסכת העמימות שבעטיה (כך הם מקווים) יזכו בראשות הממשלה. שרון מפחד שיפלט לו האריק, ברק מפחד שיפלט לו ה"אייהוד". בחמישי האחרון, נפלט לו לשרון הליברמן. בכנס הסברה לשגרירים מברה"מ לשעבר, הרצה להם (ברוסית) ליברמן על מדיניות ה"אחת שתים ואין בעייה פלסטינית" שלו: נכבוש את בית ג`אלה, נפציץ את קהיר, נחריב את טהראן.

דוברו של ליברמן, מיהר להכחיש את הדברים, וטען שליברמן התכוון רק ש"ישראל תדע להגיב", אולי בכלל התכוון ליברמן שישראל תפציץ בניני משרדים ריקים בטהראן, עם התראה מוקדמת כמובן. שרון מיהר להגיב ש"הדברים לא נאמרו על דעתו", כמו דברים רבים אחרים (חלק מהם הוא אומר בעצמו) שלא נאמרים על דעתו.
 

הערות לסדר:

1. חטיפתו ורציחתו של הנער אופיר נחום, העלתה את דרגת השנאה שבין ישראלים לפלסטינים לרמות שלא הכרנו. מפחיד לראות כיצד רוקמת לה השנאה תוכניות שטניות כעין אלו, מפחיד עוד יותר להבין שהפלסטינים משתמשים בשיטת ה"סוכנת" של השב"כ.

2. השמאל הישראלי שוב יורה לעצמו בשתי הרגליים בחדווה. גם לאחר שהחרדים החלו לאסוף כסף על מנת להריץ את פרס לראשות הממשלה, ממשיכים פעילי השמאל לנסות ולהריץ אותו לראשות הממשלה. שמישהו יסביר להם את מה שיקרה פה, פרס יחלק את ירושלים: הרוב לחרדים, מה שישאר, לערבים וליהודים.

3. בשבוע הבא יתנהל "משא ומתן מרתוני" בטאבה. צפוי שעוד לפני הבחירות, יצאו הצדדים ב"הצהרת עקרונות" זו או אחרת שאין בה ולא כלום. יפה הגדירו בעבודה את המו"מ עם הפלסטינים לאחרונה כ"מגעים": זה רק מזמוזים - הרי ילד (הסכם שלום) לא ייצא משם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by