ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
איך הפסקתי לגלוש, והתחלתי לרפרש 
 
 
איתמר שאלתיאל

היום אני כבר לא גולש בסימטאות הרשת. היום, אני רק מסתובב ברחובות המוכרים. איתמר שאלתיאל

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
באחד הימים הבטתי מחלון המטבח לעבר גגות דודי השמש של תל-אביב. שמש גיהנום שיפדה את הגגות בלבן בוהק, מטשטשת את הבדלי הצבע. פתאום תל-אביב נראתה אחידה ורחבה, כולה דודים ושמש.

אני מנסה לדמיין את תל-אביב, ולא מצליח. העיר התקפלה לאותם מסלולי תנועה, לדרך מהעבודה, לדירה, לאוניברסיטה. למעט מקרים אחדים, בשבילי תל-אביב אחידה ורחבה, כולה דודים ושמש.

שומבאר דה-לוו הציג פעם את מפת פאריס, ועליה משורטטים תווי המסלולים של סטודנטית אחת, שגרה ברובע ה-16. הסטודנטית הזו זעה יותר ממני, למרבה הבושה, ועדיין פאריס נעלמה מעיניה. מסלולים קבועים מתוך מרכז קבוע. בתווך, פאריס פגה.
 

עניין מתיש

 
היום, במאמץ, גלשתי באינטרנט לראשונה מזה זמן רב. בדרך כלל, אני לא גולש, אני סב. תנועה מוכרת בין אתרים מוכרים. כל האינטרנט הזה התקפל לאותם מסלולי תנועה, חמישה אתרים מהם אני מקבל את רוב התוכן שלי. עם RSS, בלי RSS, השיטוט פסק, ועמו פסקה אותה התלהבות ראשונית מהגודל של כל זה, מהאפשרויות.

האמת העגומה היא שהמטאפורות שלנו אינן הולמות. אנו לא גולשים ברשת, אנו מדפדפים בה. אם אינך מעוניין רק בבהייה, הדפדוף הזה הוא עניין מתיש. טקסטים רבים מדי, חלקם הגדול זבל, וחלק אחר, גדול לא פחות, לא מעניין. אז אתה מדפדף, אבל במקום לחוש שוב את הרשת, לבלוע את הרוק נוכח הגודל הזה, אתה משתעמם. הכל גדול כל כך, וכל כך חסר טעם.

לכן, שתי החוויות הבסיסיות ביותר של הרשת הן הריפרש והביקמורק. למרות שלא זו תכליתם המקורית, השימוש הנפוץ בהן הוא אופיאטי, כדי להקל על הייאוש.

אנו לוחצים על הריפרש, ומקווים שהאינטרנט יגיע אלינו, שישתנה משהו באותם חמישה אתרי-בית, שסביבם אנו מהלכים בלאט. מישהו עדכן את הבלוג שלו, מישהו שלח לך דוא"ל, מישהו העלה כתבה. הכל נמצא כאן, באחיזתך, כל שעליך לעשות הוא לחכות קצת, בקרוב משהו יקרה.

השמירה במועדפים אינה שונה בהרבה. הגעת לאתר, ביקמרקת אותו, ועתה אפשר לשכוח. עשית את שלך, גלשת, ראית. אין צורך לקרוא, אפשר יהיה אחר כך. יום אחד נציץ ברשימת המועדפים שלנו ונגלה ארכאולוגיית אתרים ענפה, זיכרון רדום של מה שרצינו לקרוא ולהיות. הביקמורק, כמו הריפרש, מאפשר לך להסתובב באותם מקומות. הוא משאיר את האינטרנט אופציונאלי תמיד, מתישהו, בעתיד, עוד תחזור לכאן. בינתיים, חזור לבדוק דוא"ל. כדאי לשים לב, למשל, שאתרים רבים הפסיקו להציע לך לשמור אותם ברשימת המועדפים, הטרנד עכשיו הוא Home-Page.
 

פתאומית לעד

אם יש דבר אחד שלא ניתן להימנע ממנו במהלך הדפדוף הוא המיסטיפיקציה של הרשת. אנו יודעים שבעשור האחרון התחוללה כאן מהפכה, שקרה כאן משהו גדול, וטורחים להזכיר לנו את זה. השיטוט היומיומי ברשת נעשה תמיד בצל המיתוס של הגלישה, הידיעה שיכולת לעשות עם הכלי הזה הרבה יותר, שאי שם מציע מישהו למכירה פות רקום ואתה מפספס את זה.

כדרכם של מיתוסים, גם המיתוס הנ"ל אינו הגון. הוא מציב כל אתר, שבו אנו נמצאים, בצילם של כל אותם עשרות אלפי אתרים, שבהם לא היינו ולא נהיה; הוא תובע הכרה מתמדת בגודל של כל זה, רשת פתאומית לעד.

אבל את המהפכה האמיתית של הרשת כולנו הפנמנו. הרשת, כמו מגורים בתל-אביב, מרגיעה בעצם נוכחותה. אפשרות הגלישה, ולא הגלישה עצמה, היא המהפכה של הרשת. אי שם מישהו מציע פות רקום למכירה, ואם תרצו תוכלו לבוא ולקנות, אבל אתם לא חייבים, אפשר לבקמרק.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by