ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
חוקי הרשת: מהדורה ראשונה 

חוקי הרשת: מהדורה ראשונה

 
 
מיטל שרון

חיפשתם על דייט בגוגל וסיפרתם לו? הגיע הזמן שתקחו את עצמכם בידיים לפני שיהיה מאוחר מדי. מיטל שרון עם המדריך

 
 
 
 
 
 
 
 
 
חנה בבלי כבר ירדה מגדולתה ומרתה סטיוארט הצליחה להפסיד אפילו בתחרות עיצוב בכלא. מקרה מצער גרם לי להבין שחסרונן של השתיים האלו ודומותיהן מורגש אפילו באינטרנט. לכאורה, זהו תחום שאינו דורש כללי נימוס והליכות, שהרי אין כמו האינטרנט כדי לסמל את רוחו החופשית של האדם. ובכל זאת, ההתפלשות בבוץ בחברת בהמות אינה תמיד נעימה. לכן החלטתי להגיש לכם ארבע שאלות ותשובות שיעזרו לכם לעבור את היום בעולם הסייבר, בלי לשמוע את צופריה המאיימים של משטרת הנטיקט.
 

1.

תעברי על המסמכים ותחזרי אליי. עוד ב"אל תעשה"
 תעברי על המסמכים ותחזרי אליי. עוד ב"אל תעשה"   
פגשתי בחורה בפורום "חיות בית". בהתחלה קצת דיברנו על שחורי שלה, אבל אחר כך היא גילתה לי את השם שלה, וקבענו להיפגש. מיד לאחר מכן גיגלתי עליה וגיליתי שהיא גרושה. ואני, שכחתי להגיד, כהן. מה לעשות? א.א. כהן.

כהן יקר, דמיין לעצמך את הסיטואציה הבאה. אתה יוצא לדייט עם בחורה נחמדה. הכל נעים ומבטיח. בסוף הערב היא אפילו מזמינה אותך לעלות לבית שלה. אתה שוקל לקפוץ מהגג מרוב אושר, וכדי להירגע אתה הולך לשירותים. כשאתה לבדך בשירותים, אתה ניצב, ללא כל עזרת חבר, מול ארון התרופות שלה. אתה יודע שהמוסר האנושי אומר שאסור לך להציץ, אבל הסקרנות גוברת עליך. הבחורה מוצאת חן בעיניך, ואתה חייב לדעת אם היא בסדר. אתה מציץ בארון התרופות, ומגלה שיש לה פטריה בווגינה. ועכשיו אתה בבעיה.

גוגל ניצב שם בעולם, בדיוק כמו ארונות התרופות בבתיהן של בחורות. כל בחורה שמזמינה אותך לביתה, יודעת את זה, וכל מי שנותן לך את שמו האמיתי באינטרנט מודע לאופציה שתגגל אותו. אבל, כמו שאומר המשפט הידוע, גיגלת, שתקת. כל מידע שנודע לך שלא מפיו של אותו אדם, הוא מידע שאתה לא אמור לדעת. טהרני המוסר ודאי יאמרו לך שלגגל אדם בלי רשותו, זו חדירה מעט גסה לפרטיות. אני אומר לך שאם נודע לך משהו בעזרת גוגל, רק אתה וגוגל אחראים לכך. ואם אתה גבר, אתה צריך לשאת באחריות. או במילים אחרות, תהיה בן אדם, תשאל אותה על החיים שלה, אולי יתבררו לך עוד כמה דברים מעניינים. בכל מקרה, אם הקשר עם הבחורה הזו יקר לך, אל תספר לה שגיגלת עליה והיה נורא מעניין. ואל תשכח, ליטוף לשחורי.
 

2.

בחייאת ילד, לא עכשיו.
 בחייאת ילד, לא עכשיו.    
אני רווקה בת 32 ועובדת כמעצבת גרפית מהבית. גיליתי, לפני זמן רב, ששיחות במסנג'ר עוזרות לי להפיג את תחושת הבדידות. אלא שלאחרונה, כל החברים שלי טורחים לשים את הסימן "עסוק" ליד השם שלהם. מה לעשות? מיכל

מיכל היקרה, לפי תיאורך הקצר, נשמע שאת סובלת מבעיה שנהוג לכנותה "תסמונת זונת המסנג'ר". אל לך להיבהל מן המילים הרפואיות, מכיוון שזו מחלה שהטיפול בה קל יחסית.

כפי שאת ודאי יודעת, הרבה מהאנשים שעובדים עם מחשב מחוברים למסנג'ר; חלקם מטעמי חברה וחלקם מטעמי עבודה. בכל מקרה, המסנג'ר נועד לשרת אותם. מה שאומר שהם אלו שבוחרים למי לענות ומתי. בניגוד אלייך, זונה יקרה, שמוכנה לענות לכל לקוח כל עוד יש לו סמיילי טוב באמתחתו. ולכן חשוב להקפיד על מספר כללים. בראש ובראשונה, אם מישהו עסוק, אל לך להפריע לו. שנית, אם את כותבת "הלו" או "את שם?" או משפט פתיחה אווילי מעין זה, ולא זוכה לתשובה, אז כנראה שלא רוצים לענות לך. אל תשתמשי באופציית ה"באזזז" ואל תציקי. שלישית, אם את משוחחת עם מישהו במסנג'ר, הרי זוהי שיחה לכל דבר, אל תיעלמי פתאום, ללא הודעה מוקדמת, משל היית אחרונת הפרחחים בשכונה.
 
 

3.

שלום, קוראים לי אבי. לאחרונה גיליתי שיש באינטרנט מלא כוסיות ערומות. אני שולח אותן לחברים הפארשים שלי, אבל במקום להגיד תודה, הזונות כועסים עליי. את יודעת למה?

ובכן אבי היקר, לא נעים להגיד, אבל אתה נשמע לא מאד מפותח. עכשיו תתקרב לפה, עוד קצת, ותן לי להסביר לך בסוד: כולם יודעים למצוא את הפורנו שלהם באינטרנט. השנה היא שנת 2005, וכל מי שמתעניין בפורנו, יודע שהוא קיים ברשת. לא רק זה, הוא גם יודע בדיוק איפה נמצא הפורנו שהוא אוהב. (לא אבי, אתה לא היחיד שמחבב בלונדיניות עם חזה גדול).

חוץ מזה, אם אתה כבר כאן, דע לך שאין זה מן הנימוס להפציץ תיבות מייל בתמונות ששוקלות הרבה. זה בדיוק כמו לנסות להסביר לאישה מה זה נבדל באמצע משחק הכדורגל - מועקה. רוצה להראות תמונה, שלח לינק. אי אפשר לשלוח לינק, תתאפק. ואם אתה בן יותר מ-14 אז כדאי שתחליף את הניק AVI_ZAIN_GADOL במשהו קצת פחות אידיוטי, זה יעשה לך רק טוב.
 

4.

~משיכה באף~. ~ניגוב דמעות~. לאחרונה גיליתי אתר של BDSM או סאדו מאזו, לאלו שלא מבינים כלום בנושא. נדהמתי מכמות המילים האלימות באתר. נכנסתי לפורום וניסיתי להסביר להם בעדינות שעולמנו יהיה עולם טוב יותר, אם יניחו רגע את השוטים בצד. אלא שהם התנפלו עליי. למה? ילדת הפרחים

ובכן, ילדת פרחים יקרה, היית פעם בבית הספר? יצאת פעם לטיול שנתי? את זוכרת את הילד המעצבן שהיה מביא לטיול שנתי סוכריות דבש נגד בחילות ולא הסכים לתת לאף אחד אחר? כרגע הפכת לילד כזה.

הרשת, כפי שאת ודאי יודעת, מכילה את כולם. אנשים כמוך, אנשים כמוהם, ועוד כל מיני אנשים באמצע ולצדדים. אבל כל האנשים האלו נוטים להסתדר בקבוצות, איש איש לפי דעותיו/נטיותיו/תחביביו. והנה את, באה לך עם השרוואל והתיק מהודו, ומפירה את הסדר. אין פלא שכועסים עלייך.

אם רומזים לך בעדינות שאנשי הפורום לא מחבבים אותך, כנראה שהגיע זמנך ללכת. אם בעל הבלוג מבקש ממך לא להגיב אצלו יותר, כנראה שהגיע הזמן לפנות לאחור. אם כולם עצבניים עלייך, ונראה לך שאף אחד לא מקשיב לך, כנראה שכולם עצבניים עלייך ואף אחד לא מקשיב לך. ולא, לאחל להם שימצאו את האני הפנימי שלהם בקרוב, זה לא הפתרון.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by