ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
כשאנשים קטנים מטילים צל גדול 

כשאנשים קטנים מטילים צל גדול

 
 
צביקה בשור

שני אנשים, שההיסטוריה לא תייחד להם מקום גדול מדי, מטילים את צלם על שני המועמדים לראשות הממשלה. והמועמדים עצמם? האחד מדדה בין פשרה עייפה לפליטות פה, והשני בסך הכל מנסה לברוח מהצל שלו עצמו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מלחמת הצללים. פרס וביבי בעימות האמיתי
 מלחמת הצללים. פרס וביבי בעימות האמיתי   
מערכת הבחירות הנוכחית מתאפיינת בשני מתמודדים, שהם בעצם ארבעה. כל מתמודד עומד בצילו של חברו לתנועה (או ל"דרך", תלוי את מי שואלים). שרון בצילו של נתניהו בליכוד, ברק בצילו של פרס בעבודה. פרס ונתניהו, לא יזכרו בימי דברי המדינה כאחד מאותם פוליטיקאים "גדולים" שהטביעו את חותמם על המדינה כגון בן-גוריון, בגין ורבין. מדובר בפוליטיקאים מן השורה, שהגיעו להישגים פוליטים ראויים ומכובדים, אך נדחקו, ובצדק, מן השורה הראשונה של המדינאים ה"גדולים". נראה שהשעה שבה עומדים המתמודדים להנהגת המדינה בצילם של אישים אלו, שעת שקיעה היא.
 

שפת גוף

בהיעדר מילים ברורות מצד אי מי מהמתמודדים בדבר מצעם או חזונם, לא נותר אלא לבחון את המידע המועט המצטבר מבין השורות שאינן נאמרות. כיוון שכך, התרווחתי לי על הכיסא (הנוח, יש לציין) בבניני האומה בכנס הליכוד ובחנתי את שרון ונתניהו, שישבו זה לצד זה כמו שני ילדים נזופים שהגננת קירבה זה לזה כעונש חינוכי. השניים כמעט ולא החליפו מילה ביניהם במשך כל הערב. נתניהו תופף בידיו בעצבנות על השולחן במשך כל הטקס, שרון תקע מבט אטום בשורה שמלפניו. כשקם שרון לנאום, פצחו שלושה ארבעה ממוקיריו בשירת "אריק מלך ישראל" וכיו"ב. שרון ניסה לחייך, באמת שניסה - המאמץ ניכר על פניו. נאומו של שרון לא דמה במאום לנאום מלא הלהט והפאתוס שנשא נתניהו לפניו. ניכר על שרון שהוא אינו שלם עם חלק גדול מהדברים שנכתבו לפניו בדף, הוא התפשר. מנהיג פושר לעם עייף.
 

ובינתיים, בצד השני

שפת הגוף כשפת העם. ביבי מפגין שליטה בהמון (רויטרס)
 שפת הגוף כשפת העם. ביבי מפגין שליטה בהמון (רויטרס)   
כינוס הליכוד בבניני האומה הזרים דלק חדש למבערי ההסברה של המערך. כל אותו יום, לא חדל הביפר מלצפצף: ששרון לא יתבלבל, ששרון לא יתחמן, ששרון יראה את הארזים שהבאנו, ששרון לא יזגזג עם ש"ס ועוד ועוד ועוד. יום לפני, נבע סדק ראשון בחומת העמימות הנחמדת של שרון, באותו ראיון מפורסם לבטאון כפר חב"ד ("נפלט לו האריק" לפי ידיעות אחרונות) שבו אמר כי פשרה כואבת היא לא לכבוש מחדש את יריחו ושכם. צוות ההסברה של המערך השתמש ב"חומרים" עד תום, וחזר ומחזר. המסרים הפכו משעה לשעה ומיום ליום, בוטים יותר, אישיים יותר, חריפים יותר. בעוד שברק מחבק בחיבוק גריזלי את פרס והם מדברים על ה"דרך", עסוק צוות ההסברה של של ברק בהתנגחות ב"איש הזה". לפי הסקרים האחרונים, נראה שהטקטיקה הזו לא ממש מצליחה. ביום שישי, שחרר מטה ברק את הסיסמא החדשה "ברק - למען עתיד ילדינו". כנראה שאפילו בעבודה הבינו שאולי בכל זאת כדאי לדבר על הנושא, ולא על הנשוא.
 
 

אריק, תחזיר אותנו ללבנון

בעוד שמחוץ לבניני האומה הסתובבו צעירי המערך עם ארזים מקרטון, נצפו בתוך האולם לפחות עשרה לבנונים מקוריים, בשר ודם. סולימן נחלה, לשעבר קצין בצד"ל והיום "אני גר בשתים וחצי מטר עם אשתי וילדיי", הגיע לכנס כי הוא מאמין בשרון ולא, לא הבטיחו לו כלום. הוא מבקש מאריק שיחזיר אותו ואת חבריו ללבנון. לא טוב לו כאן בארץ, אין לו כאן עתיד, אפילו לא עבר. כרבים אחרים, הוא בעד שרון כי יש לו בטן מלאה על ברק, ואין מישהו אחר. "מילה של שרון זו מילה" הוא מספר לי בעברית רצוצה, "אנחנו רוצים ששרון יחזיר אותנו ללבנון ויבטיח את בטחוננו שם". אני שואל אותו אם הוא מצפה ששרון יחזור איתו ללבנון, יבטיח את בטחונו מקרוב. "אפשר להגיע להסדר" הוא אומר, "שרון יוכל להגיע איתם (לבנון - א.ר.ג.) להסדר". לסולימן וחבריו יש תעודת זהות אדומה, הם לא יכולים להצביע בבחירות. יש להם פעיל מקומי בליכוד, שמנסה לארגן להם לובי במפלגה שגייסה אותם למלחמה מיותרת של שמונה עשרה שנים. הם לא הצליחו עדיין לקבוע פגישה עם "גנרל שרון" כמו שהם מכנים אותו: לגנרל בדימוס יש רתיעה קלה מאזכור המילה "לבנון" לידו, עד אחרי הבחירות.
 

סתירה פנימית

היי אדון, רוצה ראש ממשלה? פעילים משני הצדדים מוכרים `הגיון פוליטי` בחינם (רויטרס)
 היי אדון, רוצה ראש ממשלה? פעילים משני הצדדים מוכרים `הגיון פוליטי` בחינם (רויטרס)   
מסכן שימון. עוד לא הספיק להתאושש מהטיסה הארוכה מהודו לארץ, וכבר הובהל בדחיפות להחזיק בידו של ברק במסיבת עיתונאים בתל אביב. "ראש הממשלה עדכן את השר פרס בארבע עיניים במצב המדיני" מסר דובר מטה ברק, ואני נזכרתי בעדנה בהיסטוריה הרחוקה (לפחות שלושה חודשים אחורה) בה ברק בקושי הסכים לעדכן את פרס במצב הגריפה שלו. כעת ברק להוט כל כך לעדכן את פרס, בקושי יכל לחכות עד שיחזור ארצה, אולי אף הכריעו אותו הגעגועים והוא התקשר למטוס.
בין הספקולנטים השונים המתווכחים ביניהם מדוע ברק לא מפנה את מקומו לפרס, קראתי שאחד מיועצי ברק טוען כי "אין בזה היגיון פוליטי". כחובב מושבע של משפטים בעלי סתירה פנימית (דוגמאות: "נובלס לייטס", "דמוקרטיה פלסטינית", "דרעי קדוש"), אימצתי בחדווה את המשפט המופלא והכנסתי לפנתיאון.
 

הערות לסדר:

1. חבר הכנסת אביגדור ליברמן שנזנח מעט בזמן האחרון, שחרר בשישי האחרון הודעה לתקשורת לפיה הוא מבקש משר הביטחון ומממשלת ישראל להפעיל את כל כוחם כדי למנוע את הוצאתו להורג של משתף הפעולה שנתפס על ידי הרש"פ. בשבוע בו דנו בפרוטרוט בסיפור חטיפתם של חיילי צה"ל על גבול המערכת ובמאבק לשחרורם, נזעק ליברמן למאבק למען פלסטיני שעזר לצה"ל תמורת בצע כסף.

2. בש"ס מוטרדים מה"כוורת החילונית" שמקיפה את שרון. ב"כוורת" מצויים בין השאר: אייל ארד - פעיל ב"חוקה לישראל", "המטה לחופש דת בישראל" ועוד, וליאור חורב, לשעבר יועצו של ארנן יקותיאלי, ודובר "עם חופשי". חורב, הביא איתו למערכה גם את ליאור מאי, שהתמנה לפני כשנה למנכ"ל עמותת "עם חופשי". אכן, נפלאות דרכי הפוליטיקה.

3. בכנס הליכוד בבניני האומה, מצאתי גם פעיל חרדי למהדרין, עם הכובע והחליפה, שלהקת הזמר הנשית לא הפחידה אותו. הוא סירב להזדהות, והסכים לומר רק כי "השטויות עם הנשים המזמרות והאוכל הלא כשר, לא משפיעות אפילו עלינו. אצלנו אוהבים את שרון, כי הוא כבר יכניס לערבים". על דש חליפתו השחורה, הוצמדה מדבקה ורודה ועליה הכיתוב "בתפקיד".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by